תסמונת פרקינסון פלוס

תסמונת פרקינסון פלוס (באנגלית: Parkinson plus syndrome) היא קבוצה של מחלות נוירו-דגנרטיביות המתאפיינות בקליניקה של מחלת פרקינסון (כגון רעד, ריגידיות, ברדיקינזיה, חוסר יציבות תנוחתית) עם מאפיינים נוספים המפרידים בין התסמונת לבין פרקינסון אידיופתי (מסיבה לא ידועה) פשוט. חלק מהמחקרים מחשיבים את מחלת האלצהיימר כחלק מקבוצה זו.

תסמונות אלו, הנקראות גם בשם מחלת פרקינסון א-טיפית, הן לעיתים קשות לאבחנה מבדלת לעומת מחלת פרקינסון עצמה או זו מזו.

סוגי תסמונות פרקינסון פלוס

1. Multiple System Atrophy (MSA): מאופיינת בין היתר במצבים של כשל של המערכת האוטונומית, תסמונת שנקראה בעבר Shy dragger syndrome: תסמונת זו מאופיינת במאפיינים פרקינסוניים, אי ספיקה של המערכת האוטונומית המובילה לתת לחץ דם בעמידה, חוסר הזעה, בעיות בתפקוד השליטה על הסוגרים, אימפוטנציה וכן הלאה, כאשר ב-MRI ניתן להבחין בכך שגרעין הפוטמן (Putamen) במוח הוא היפודנסי.
2. (Progressive Supranuclear Palsy (PSP: זוהי מחלה אידיופתית הפוגעת בחומר האפור במוח באזורים סאב-קורטיקליים. מחלה זו מאופיינת בברדיקינזיה וריגידיות, אולם המאפיינים העיקריים הם חוסר יציבות בעמידה ונפילות, חוסר שליטה על תנועות וולונטריות של העיניים כגון שליטה על מבט וורטיקלי, דמנציה פרונטו-טמפורלית, דיסארתריה, דיסטוניה ו-pseudobulbar palsy. גברים נפגעים פי שניים יותר מאשר נשים, והמחלה מתחילה בין גיל 45 לגיל 75, ולרוב המוות מתרחש בתוך 2–12 שנים.
3. (Corticobasal Degeneration (CBD
4. מחלת פיק (סוג של דמנציה)
5. (Olivopontocerebellar Atrophy (OPCA: מחלה זו מאופיינת באטקסיה ודיסארתריה (קושי בדיבור) ויכולה להתפתח כמחלה תורשתית או כווריאנט של MSA.

אבחנה

ביצוע הדמיה על ידי SPECT הוא כלי יעיל להערכת האבחנה המבדלת בין מטופלים עם פרקינסון לעומת מטופלים עם תסמונת פרקינסון פלוס.

טיפול

תסמונות אלו מתפתחות באופן מהיר ופרוגרסיבי יותר והן מגיבות פחות לתרופות אנטי-פרקינסוניאניות מאשר מחלת פרקינסון עצמה. עם זאת, המאפיינים הנוספים במחלות אלו יכולים להגיב לתרופות אחרות שאינן ניתנות במחלת פרקינסון.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26391126תסמונת פרקינסון פלוס