תמ"א 35

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוכנית מתאר ארצית 35 או תמ"א 35 היא תוכנית מתאר ארצית שנועדה להגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים בישראל עד שנת 2020. התוכנית, שנקראת גם "תוכנית המתאר הארצית המשולבת לבניה, לפיתוח ולשימור", פורסמה בנובמבר 2000, ואושרה על ידי הממשלה בנובמבר 2005[1]. המטרות המוצהרות של התוכנית הן "לתת מענה לצורכי הבנייה והפיתוח של המדינה תוך שמירה על השטחים הפתוחים ועל עתודות הקרקע לדורות הבאים"[2]. בראש צוות התכנון של התוכנית עמדו האדריכל שמאי אסיף והגאוגרף ומתכנן הערים והאזורים אריה שחר[3].

עיקרי התוכנית

עיקרי התוכנית הן חיזוק הערים והמטרופולים הקיימים, הימנעות מפרבור, צעדים של עירוניות מתחדשת כמו עירוב שימושי קרקע ובאופן כללי יותר חידוש עירוני, חיזוק התחבורה הציבורית, בנייה מרקמית, ועוד. התוכנית רואה בחופים נכס ציבורי, וקוראת לשמירה על אזורי חיץ ירוקים בין הערים והימנעות מהפיכת ישראל לעיר אחת גדולה. כמו כן, התוכנית ממליצה לא להקים עוד יישובים חדשים בישראל[4].

על מנת לנסות לקדם את השגת מטרות התוכנית ולצורך יישום עקרונות התכנון שלה, צורפו לתוכנית שורה של אמצעי מדיניות משלימים כמו מדיניות כלכלית-חברתית, חידוש וחיזוק הערים, שימור וטיפוח השטחים הפתוחים, חיזוק שיתוף הפעולה בין רשויות ועוד.

בהחלטת הממשלה נקבע כי גופי הממשלה השונים יפעלו להטמעת אמצעי המדיניות המצורפים לתוכנית בפעולותיהם וידווחו לממשלה מדי שנה על יישומם.

בהיותה תוכנית מתאר ארצית, תמ"א 35 מהווה ברוב המקרים את הבסיס לכל יוזמות הפיתוח והבנייה בישראל, ותוכניות מתאר אזוריות ומקומיות אמורות להתבסס על העקרונות שגובשו במסמך, ולא אמורות לחרוג מהגבולות שמוצבים על ידי התוכנית.

רעיון המרקמים

אחד החידושים החשובים בתמ"א 35 הוא שינוי השפה התכנונית על ידי השימוש במושג מרקמים. הרעיון שהנחה את כותבי התוכנית להשתמש בשפת המרקמים, טען כי יש לייצר גמישות בתוכנית המתאר הארצית, על מנת לא לחסום ולבטל רעיונות תכנוניים מקומיים ולאפשר לתוכנית המתאר הזו להישאר רלוונטית שנים קדימה. רעיון המרקמים הרך והגמיש יותר, החליף את שפת שימושי הקרקע הנוקשה, שהייתה מתאימה לשלטון תכנוני ריכוזי יותר כפי שהיה עד אז[5].

התוכנית מחלקת את המדינה ל-5 סוגי מרקמים שונים, שבכל אחד מהם מדיניות פיתוח שונה[6]:

  • מרקם עירוני - שמטרתו לאכלס את מרבית הפיתוח העתידי. האזורים הללו יפותחו תוך הבטחת תשתיות הכבישים, המים והחשמל. הפיתוח ברובו עירוני קומפקטי, תוך הבטחה על שמירת שטחים פתוחים עירוניים ובין עירוניים.
  • מרקם כפרי - פיתוח יישובים כפריים, שטחי תעסוקה, שטחים לחקלאות ושטחים לתיירות ובלבד שישמר האופי החקלאי של המקום.
  • מרקם שמור ארצי - שימור מרחבים גדולים ורציפים של שטחים פתוחים בעלי ערכי טבע, חקלאות ונוף. בעיקר במטרה לעודד פעילות פנאי ונופש.
  • מרקם שמור משולב - שילוב של התיישבות ומורשת תוך יצירת שדרה ירוקה מצפון לדרום כולל חיצים פתוחים לאורך ערוצי הנחלים הראשיים. פיתוח מוגבל במרכז וזהיר בפריפריה.
  • מרקם חופי - שימור החוף והעורף החופי. מיועד לשמור את החוף פתוח ברובו לציבור. הפיתוח יעשה בזיקה נופית ותפקודית לים.

היסטוריה

רקע היסטורי

תוכנית המתאר הקודמת הייתה תמ"א 6. עם התקדמות העלייה מברית המועצות בשנות ה-90, הגיעו המתכננים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה למסקנה שתמ"א 6 לא תספק מענה לגידול המשמעותי באוכלוסיית מדינת ישראל. בשל דחיפות הנושא, גובשה בשנת 1993 תוכנית זמנית בשם תמ"א 31 שעיקריה היו המשך בנייה מואצת באזור משולש בעל קודקודים בירושלים, נתניה ואשדוד. תוצאות תמ"א 31 כוללים את כביש 6 והעיר מודיעין, אשר שניהם מדגישים תכנון מוטה רכב פרטי ופרבור.

במקביל, בין השנים 1992–1998, צוות בראשות האדריכל ומתכנן הערים אדם מזור הכין את תוכנית "ישראל 2020", שנועדה להתוות תפיסה כלכלית, חברתית וסביבתית משולבת לפיתוח של ישראל לקראת המאה ה-21, ולזהות את אמצעי המדיניות להגשמתה[7]. תחילתה של העבודה על התוכנית הייתה ביוזמה משותפת של אגודת האדריכלים ומתכנני הערים בישראל והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון; והמשכה במאמץ משותף של עשרה משרדי ממשלה, הסוכנות היהודית, מינהל מקרקעי ישראל ונציבות המים. בתכנון תוכנית "ישראל 2020" נטלו חלק למעלה מ-250 אנשי מקצוע, מבכירי הקהילה האקדמית והמקצועית בישראל, תוך שיתוף מומחים בינלאומיים ידועי שם[8].

תוכנית "ישראל 2020", לא הייתה תוכנית מתאר רשמית אלא תוכנית רעיונית שביקשה להציג פתרונות לשלוש הבעיות העיקריות של מדינת ישראל לקראת המאה ה-21: גידול אוכלוסייה מואץ, מחסור בקרקע וסגירת הפער הכלכלי בין ישראל למדינות המפותחות[9]. השאלה המרכזית הייתה איך לעמוד בהיקפי פיתוח עצומים כאלה מבלי לגרום לקריסת מערכות, בלי לחולל הרס בסביבה, בלי לגרום לפגיעה חמורה באיכות החיים שתוביל להעמקת הקיטוב החברתי והכלכלי בין מי שייהנו מהפיתוח ובין מי שהפיתוח יפסח עליהם. התוכנית קראה לחיזוק הערים הקיימות, לבנייה של בנייני מגורים של 6–8 קומות, ולהימנע מפרבור ומבנייה של מגדלים גבוהים שאמנם יכולים בתאוריה לסייע לשיכון יותר אנשים בשטח קרקעי נתון, אבל הם גם יקרים לבנייה ולתחזוקה, ומתאימים לקבוצה קטנה ועשירה באוכלוסייה או הופכים למשכנות עוני[10].

תוכנית "ישראל 2020" שינתה את תפיסת "הפיזור המפוזר" ששלטה בתכנון הישראלי מאז תוכנית שרון (תכנון פיסי בישראל), שתכנן אריה שרון בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20[11]. התפיסה לפיה צריך לבנות עוד ערים ויישובים בכל מקום, כדי לבסס את הריבונות הישראלית על השטח. היא הציעה "פיזור מרוכז" של הפיתוח בשלושה מרחבים עירוניים צפופים – סביב באר שבע בדרום, תל אביב במרכז וחיפה בצפון – וביניהם מרחבים של פיתוח דליל, ושמירה על ערכי טבע ונוף. תמ"א 35 שתוכננה בעקבות תוכנית "ישראל 2020" אימצה את המסקנות העיקריות שלה[12].

בנובמבר 1996 הורתה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה על הכנת תוכנית מתאר ארצית כוללת לבנייה, פיתוח ושימור שתחליף את תוכנית תמ"א 31, ולהגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים בישראל עד שנת 2020[13]. בנובמבר 1997 זכה צוות שכלל כ-20 משרדי תכנון, בראשות האדריכל שמאי אסיף והגאוגרף ומתכנן הערים והאזורים אריה שחר, במכרז לתכנון תמ"א 35. אסיף ושחר זכו בהתמודדות מול צוות בראשות אדם מזור והאדריכל רפי לרמן. עם הזכייה הציג הצוות ההצעה לחלק את מדינת ישראל למתחמי תכנון חדשים, בין 25 עד 30 מתחמי תכנון תת-מחוזיים ועל-מקומיים. במקומות התייחסות כוללת ל-6 מחוזות ישראל, אלא התייחסות נקודתית למתחמי תכנון קטנים. בדרך הזו הציעו שניתן יהיה לפתור בעיות של אזורים נקודתיים. בנוסף, ביקשו להתמודד עם האיום של יצירת רצף עירוני בנוי והאפשרות של התחברות ארבע המטרופולינים הגדולים חיפה, ירושלים, תל אביב ובאר שבע. למניעת התופעה, הציעו יצירת גבולות התפשטות למטרופולינים והקמת שטחים פתוחים ביניהם. בתקווה שגישה זו תעודד את תהליכי הפינוי והבינוי בתוך הערים[14].

אישור התוכנית

על פי לוח הזמנים המקורי, הכוונה הייתה לפרסם מכרז לתמ"א 35, ולהשלימה בתוך שנתיים או שלוש לכל היותר, אך אישורה נמשך כשבע שנים. לעיכוב הגדול היו מספר סיבות, ביניהם חילופי הממשלות והצורך להציג את התוכנית לשלושה שרי פנים שונים. בנוסף הוגשו מאות הערות והשגות על ידי ועדות התכנון המחוזיות, משרדי הממשלה וארגוני איכות הסביבה[15].

בנוסף הופעלו לחצים פוליטיים בעיקר מצד ראשי רשויות מקומיות. בין מתנגדיה היו ראשי מועצות אזוריות, שסברו שהיא פוגעת בזכויותיהם להפשרת קרקע חקלאית לבנייה, וראשי ערים שהתנגדו לתכנון ברמת המטרופולין, שמפחית מכוחו של היישוב הבודד ונותנת עוצמה לתכנון מרחב גדול יותר כמקשה אחת. שרי פנים אלי סויסה ונתן שרנסקי נענו ללחצים ונקדו סחבת בקידום ואישור התוכנית. אחר כך הודיע במרץ 2001 שר הפנים החדש, אלי ישי, כי הוא מקפיא את הליך האישור התוכנית, כי ברצונו ללמוד את התוכנית תחילה[16]. ביולי 2001 שלובו שורת עקרונות והוראות לצמצום הפערים החברתיים בתוכנית, בהוראת אלי ישי[17]. בנובמבר 2001, לאחר לחצים של הלובי החקלאי בראשות יו"ר מרכז המועצות האזוריות, שמואל ריפמן, בוטלה ישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה שהייתה אמורה לאשר את התוכנית. במקומה הורה שר הפנים אלי ישי ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, עמרם קלעג'י, לקיים את הדיון מבלי להגיע להחלטה. במקום זאת, התוכנית תועבר לוועדות התכנון המחוזיות, לשם קבלת הערות[18]. אף על פי שכבר עברה קודם לקבלת הערות מוועדות התכנון המחוזיות[19].

כתשובה למתנגדים החליט צוות התכנון להכניס בתמ"א 35 מספר שינויים, ביניהם קביעת מנגנון מעקב ועדכון תקופתי, אחת לשנתיים או שלוש שנים, שמטרתו לאפשר פתרון קונפליקטים בין התכנון הקבוע בתמ"א, לבין הדרישות המשתנות בשטח. שינויים נוספים כוללו מתן עדיפות גדולה יותר לגליל ולנגב, על-ידי הקטנת המרקמים העירונים באזור המרכז, והרחבת היישובים בפריפריה, בעיקר בנגב, תוך מתן אפשרות ליישובים הכפריים לגדול עד ל-500 יחידות דיור. שינוי נוסף הוא ביטול "המרקם העירוני כפרי", והמרתו ל"מרקם שמור". משמעות הדבר היא, שיישובים הנמצאים במרקם זה יוכלו לגדול על-פי מה שמייעדת להם תוכנית המתאר, תוך התחשבות זהירה בסביבה וברגישותה הנופית, בשל הימצאותם באזורים מוטי שימור[20].

ב-3 בינואר 2005 אושרה התוכנית במועצה הארצית לתכנון ובנייה[21], וממשלת ישראל אישרה אותה ב-26 בנובמבר 2005[22].

יישום התוכנית

בשנים שלאחר אישורה של תמ"א 35, בעקבות שיקולים פוליטיים, התוכנית לא יושמה כמתוכנן. מרבית הבנייה החדשה נעשתה בעיקר בשטחים פתוחים, התכנון היה מוטה לרכב פרטי ולא לתחבורה ציבורית ומגמת הפרוור התחזקה[23]. השיקול פוליטי היה הרצון להציף את אזור המרכז במהירות בקרקעות לבנייה, מתוך מחשבה שהדבר יביא להוזלת מחירי הדיור[24].

בנובמבר 2010, פורסם דו"ח מעקב שנערך על ידי צוות הכולל 17 אנשי מקצוע, בראשות האדריכלים ארי כהן, ירון טוראל ומוטי קפלן, עבור מינהל התכנון במשרד הפנים, בשם "תמ"א 35 ליווי, מעקב ועדכון", בו נמצא כי היקף עתודות הקרקע במדינת ישראל לבנייה למגורים הגיע באותה עת ל-985.5 אלף דונם, כ-100 אלף דונם יותר מסך מהשטחים הבנויים אז. ושבפועל אחוז מיצוי העתודות הללו נע בין 5% ברמת הגולן ל-20% בלבד ברחובות. בתל אביב ניצולת עתודות הקרקע הגיעה ל-13% בלבד, ואילו בשרון ובפתח תקווה היא הגיעה לקצת פחות מ-18%. כלומר היו באותה עת מספיק עתודות קרקע לפיתוח ללא צורך לבנות בשטחים פתוחים או חקלאיים[25]. בנובמבר 2013, אף קידם מינהל התכנון במשרד הפנים שורת שינויים בתוכנית, במטרה לאפשר הרחבה ניכרת של בנייה בשטחים פתוחים, כחלק מהמאמצים ליצור עתודות קרקע נוספות לבנייה ולהגדיל את היצע הדירות[26].

שיקול פוליטי נוסף שעמד בניגוד לתוכנית, היה הרצון להקמת יישובים חדשים. עוד בעת הליך אישור תמא 35, ביולי 2002, אישרה הממשלה החלטה על הקמת הקמת 14 יישובים חדשים - מהגליל התחתון ועד הערבה[27]. בספטמבר 2011, ממשלת ישראל החלה לקדם הצעת החלטה הקובעת להקים עשרה יישובים חדשים באזור ערד[28] באוקטובר 2013, בעקבות החלטת הממשלה, החל משרד הבינוי והשיכון בתכנון הקמת חמישה יישובים חדשים לאורך כביש באר שבע־דימונה[29]. בנובמבר 2013, הממשלה אישרה את הקמת היישוב חירן ליד ערד[30]. בשנת 2013, חידשה החטיבה להתיישבות את תוכנית ייהוד הגליל ("תוכנית המצפים בגליל") ויצירת איזון דמוגרפי עם האוכלוסייה הערבית. על ידי הקמת יישובים חדשים והרחבת יישובים קיימים, מעבר למגבלות שנקבעו בתמ"א 35[31]. התוכנית הוקפא אך נעשה ניסיון לחדשה שלוש שנים אחר כך[32].

גורם נוסף שפעל נגד יישום תמ"א 35 היה מועצת מקרקעי ישראל, שהתנגדה להגבלות שכופה התוכנית על בניית הרחבות קהילתיות ליישובים חקלאים (במטרה להגן על השטחים הפתוחים בישראל), והעבירה החלטות להגדלת מספר ה"נחלות" ביישובים אלו, כדי לאפשר את הרחבתם[33].

עדכון התוכנית

בסוף 2012 יזם מינהל התכנון במשרד הפנים מהלך של עדכון התוכנית[34]. זאת לאחר החלטת ממשלה בעקבות המחאה החברתית בישראל ב-2011, לנסות להוריד את מחירי הדיור באמצעות הגדלת השטחים הזמינים לבנייה, בעיקר במרכז הארץ[35].

העדכון כלל שלושה שינויים מרכזיים[36]:

  • שינוי הקובע כי המרקם העירוני יורחב ב-2% אל שולי הערים שבהם שטחים פתוחים.
  • שינוי באופן בו מגדירה התוכנית אזורים עם חשיבות של ערכי טבע ונוף, בעלי ערכים וחשיבות היסטורית, לאומית וחינוכית. תמ"א 35 מטילה מגבלות רבות על בנייה ופיתוח אזורים אלו, והצעת השינוי הייתה להסרת חלק מהמגבלות ועל הגדלת השטח הכולל של מכלולי הנוף.
  • שינוי שהתייחס להקמת יחידת מגורים שלישית בנחלות במושבים במקום שניים. את השינוי קידם מנהל מינהל מקרקעי ישראל בנצי ליברמן, לאחר שנים שבהן הגביל המינהל את מימוש זכויות הבניה למגורים במושבים, הוא ביטל את כל המגבלות לבניה החלות על חלקת המגורים בנחלה. לטענת המינהל תיקון פשוט זה של תמ"א 35, ישחרר לבנייה 100 אלף יחידות מגורים, ללא צורך בהפשרת קרקע חקלאית וללא פגיעה בשטחים פתוחים, אלא בהגדלת הצפיפות בשטח הקיים כבר היום ביעוד "מגורים"[37]. עם זאת הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים ושר הפנים גדעון סער התנגדו לשינוי[38].

השינויים המוצעים עוררו מחלוקת בין תומכים ומתנגדים, גררו ביקורת קשה מצד ארגוני איכות הסביבה ואנשי תכנון[39], ואף גרמו למחלוקת קשה במינהל התכנון, ובין משרד הפנים למשרד השיכון[40]. ראש עיריית חיפה יונה יהב התקיף את שינוי בתמ"א 35 שכלל הסטת עיקר מאמץ התכנון למרכז הארץ[41]. עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל אף פנתה לבג"ץ בבקשה לדחות דיון בתמ"א 35 במועצה הארצית[42].

במרץ 2016, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אימצה את עדכון התוכנית, במטרה להוסיף כ-40 אלף דונם לשטחים שבהם תתאפשר בנייה עירונית. בהתאם להחלטה גם אישרה את הרחבת העיר רחובות ב-1,000 דונם על חשבון שטחי הפרדסים שהקיפו אותה[43].

ביוני 2018, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את המתווה המאפשר למשקי העזר במושבים להוסיף יחידת דיור נוספת שאינה נספרת בתמ"א 35, ולקדם בנייה של בית מגורים נוסף בנחלה[44].

באוגוסט 2019, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה שינוי בלוח הצפיפויות של תמ"א 35, בין השאר בערים מעל 200 אלף תושבים, הצפיפות תעלה ממינימום של 14 נפש לדונם ל-20 נפש לדונם. המטרה של הציפוף היא להוסיף יחידות דיור על שטח נתון, וליצור סביבה עירונית טובה יותר שמציעה יותר שירותים קרובים ומתבססת על תחבורה ציבורית יעילה יותר[45]. על פי מינהל התכנון, הצפיפות בערים בישראל נמוכה בהרבה יחסית לערים באירופה ובארצות הברית ועומדת על 8,565 נפש לקמ"ר בתל אביב, 7,186 נפש לקמ"ר בירושלים ו-4,346 בחיפה. לשם השוואה, צפיפות המגורים הממוצעת בברצלונה, עיר שאינה רוויה במגדלים ושנעים להסתובב בה, גבוהה מהצפיפות בתל אביב פי ארבעה[46].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הארץ, תמ"א ולא נשלמה, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2006
  2. ^ איתן אטיה, לראשונה: ישראל מתכננת את עתידה, באתר הארץ, 30 במאי 2006
  3. ^ נעה ווסרמן, ‏קבוצה בראשות אסיף ושחר זכתה במיכרז להכנת תמ"א 35, באתר גלובס, 3 בנובמבר 1997
  4. ^ שני שילה, סיפור הפרברים הדור הבא, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2007
  5. ^ צפריר רינת, תמ"א 35, באתר הארץ, 7 בינואר 2005
  6. ^ רז סמולסקי, ערפל על פני השטח, באתר הארץ, 2 בינואר 2009
  7. ^ דוד חיון, ‏הושלמה תוכנית האב "ישראל 2020" - תוגש לנשיא בשבוע הבא, באתר גלובס, 22 בינואר 1998
  8. ^ 2020: תוכנית הקטסטרופות, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1997
  9. ^ נעה ווסרמן, ‏ראש צוות תוכנית "ישראל 2020": ישראל מפגרת אחרי אירופה ב-20 שנה, באתר גלובס, 4 בספטמבר 1997
  10. ^ הארץ, ‏תוכנית האב לישראל 2020 - תל-אביב תהיה צפופה כמו הונג-קונג, באתר גלובס, 5 באוגוסט 1997
  11. ^ אתר למנויים בלבד אסתר זנדברג, התוכנית שחזתה לפני 20 שנה מה יקרה לישראל, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2016
  12. ^ אמיר בן דוד, כך נראתה ישראל בשנת 2020 לפני 30 שנה, באתר "זמן ישראל", 29 בדצמבר 2019
  13. ^ נקודות ציון מרכזיות בתולדות תמ"א 35, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2001
  14. ^ תמ"א 35: להפריד בין ת"א לירושלים, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1997
  15. ^ זיו מאור, בסוף השנה הערים ייהפכו לצפופות הרבה יותר, באתר הארץ, 12 בפברואר 2004
  16. ^ בנייה לדורות, באתר הארץ, 31 במרץ 2001
    תוכנית מתאר חברתית, באתר הארץ, 25 ביוני 2001
  17. ^ מזל מועלם, לתוכנית תמ"א 35 יתוספו הוראות לצמצום הפער החברתי, באתר הארץ, 10 ביולי 2001
  18. ^ מזל מועלם, ניצחון לחקלאים: שוב תתעכב תוכנית המתאר הארצית, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2001
  19. ^ דליה טל, ‏המחוזית לא תתנגד לתמ"א 35, באתר גלובס, 29 באפריל 2001
  20. ^ דליה טל, ‏מתפשרים: תמ"א 35 עם מנגנון עדכון, באתר גלובס, 20 ביוני 2004
  21. ^ דליה טל וגדי גולן, ‏הערכות: תוכנית המתאר הארצית 35 תאושר בקרוב בדיונים במועצה הארצית, באתר גלובס, 3 בינואר 2005
    צפריר רינת, אושרה תוכנית מתאר ארצית לשימור שטחים פתוחים, באתר הארץ, 4 בינואר 2005
  22. ^ צפריר רינת, ראלי סער, הממשלה אישרה תמ"א 35, המסדירה הבנייה והשטחים הפתוחים בישראל, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2005
  23. ^ צפריר רינת, בהליך בזק ובניגוד לתוכניות, המדינה מקדמת 80 אלף דירות בשטחים ירוקים, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2012
  24. ^ אריק מירובסקי, מחסלים את התכנון, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2009
  25. ^ רנית נחום-הלוי,אריק מירובסקי, "ועדות התכנון אינן אשמות במחסור הדירות", באתר הארץ, 18 בנובמבר 2010
  26. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, הממשלה מקדמת הרחבת הבנייה בשטחים פתוחים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2013
  27. ^ צפריר רינת, הקמת 14 יישובים מעוררת ויכוח על נחיצותם, באתר הארץ, 15 ביולי 2002
  28. ^ צפריר רינת, הממשלה רוצה 10 יישובים חדשים בנגב, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2011
  29. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, משרד השיכון מקדם הקמת חמישה יישובים בין ב"ש לדימונה, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2013
  30. ^ אתר למנויים בלבד שירלי סיידלר ונמרוד בוסו, הממשלה אישרה הריסת כפר בדואי והקמת יישוב דתי במקומו, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2013
  31. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, החטיבה להתיישבות מחדשת את תוכנית ייהוד הגליל, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2013
    אתר למנויים בלבד צפריר רינת, בגליל מקדמים הקמת יישוב חדש לראשונה זה עשור, באתר הארץ, 4 במרץ 2013
  32. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, החטיבה להתיישבות מקדמת הקמת יישובים חדשים ליהודים בגליל, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2017
  33. ^ עודד מגידו, החלטות בעייתיות במועצת מקרקעי ישראל, באתר הארץ, 8 ביוני 2007
  34. ^ שלומית צור, ‏משרד הפנים יצמצם שטחים פתוחים בערים לטובת מגורים, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2012
  35. ^ אתר למנויים בלבד נמרוד בוסו, המדינה מוותרת על הפריפריה: מתכננת חצי מיליון דירות במרכז, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2013
  36. ^ שלומית צור, ‏תמ"א 35 בנקודת הכרעה: אלה 3 השינויים העיקריים, באתר גלובס, 1 ביולי 2014
  37. ^ אתר למנויים בלבד גד שטילמן, תיקון פשוט של תמ"א 35 ישחרר 100 אלף יחידות מגורים לבנייה, באתר TheMarker‏, 14 באוקטובר 2013
  38. ^ שלומית צור, ‏תמ"א 35: התנגדות ליח"ד שלישית לנחלות במושבים אמידים, באתר גלובס, 26 בפברואר 2014
  39. ^ אתר למנויים בלבד נמרוד בוסו, ניצחון לארגוני הסביבה: נדחה שוב עדכון תוכנית המתאר הארצית, באתר TheMarker‏, 1 בדצמבר 2013
  40. ^ אורי חודי, ‏תמ"א 35: משרד השיכון בהתקפה על משרד הפנים, באתר גלובס, 29 ביוני 2014
  41. ^ אורי חודי, ‏יונה יהב: "בנייה רק במרכז זו סכנה קיומית למדינת ישראל", באתר גלובס, 28 במאי 2013
  42. ^ אורי חודי, ‏האדריכלים לבג"ץ: לדחות דיון בתמ"א 35 במועצה הארצית, באתר גלובס, 30 ביוני 2014
  43. ^ אתר למנויים בלבד אריק מירובסקי, תוכנית המתאר הארצית תתוקן: שטחים פתוחים וכפריים יופשרו לבנייה עירונית, באתר TheMarker‏, 2 במרץ 2016
  44. ^ אורי חודי, ‏המועצה הארצית: משקי עזר יוכלו לבנות בית נוסף בשטח, באתר גלובס, 6 ביוני 2018
  45. ^ אריק מירובסקי, ‏המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה: הצפיפות בערי ישראל עומדת לעלות משמעותית, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2019
  46. ^ הלית ינאי-לויזון, ‏עידן הצפיפות: התוכנית החדשה להגדלה דרמטית של מספר הנפשות לקמ"ר בערי ישראל נחשפת, באתר גלובס, 10 ביוני 2019
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33743937תמ"א 35

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תמ%22א_35&oldid=2076700"