תל המתלקט
בהלכה, תל המתלקט עשרה מתוך ארבעה הוא מקום המוגבה מעל סביבתו בצורה תלולה, כך שיש גובה של עשרה טפחים ברוחב של ארבע אמות מרוחב ההר. תל המתלקט מכל צדדיו נחשב לרשות היחיד בהלכות שבת, (אם הוא עומד בכרמלית או ברשות הרבים) וכן יכול תל המתלקט לשמש כמחיצה לצורך הקפת שטח אחר לרשות היחיד.
מידות תל המתלקט
שיעור השיפוע הנדרש כדי שמקום יוגדר כתל המתלקט הוא עלייה בגובה של 10 טפחים (כ- 75 ס"מ) למרחק של ד' אמות, (כ- 1.80 מטרים), היינו עלייה של כ- 42 ס"מ לכל מטר לאורך. (שיפוע של כ-21.6 מעלות) די בכך שמקום יהיה מוגבה מכל סביבותיו בשיעור זה, כדי שיוגדר כתל המתלקט. בשיפוע נמוך יותר, המקום נשאר כרמלית.
סיבת דין זה היא, שעד שיפוע בשיעור כזה, רואים את המתלול כמקום שבו מהלכים בני אדם, והוא בטל כלפי השטח שמסביבו, ומשיעור שיפוע כזה אין אנשים עולים במתלול, והוא שטח העומד בפני עצמו[1].
תל המתלקט כרשות היחיד
תל המתלקט מכל ארבעת רוחותיו נחשב לרשות היחיד המוקפת מחיצות, ובתנאי שיש בו בראשו שטח מינימלי של ד' על ד' טפחים. (רואים את המחיצות של התל כעולות למעלה ומהוות מחיצות לתל עצמו מדין 'גוד אסיק מחיצתא')[2].
אולם אם שטח תל המתלקט גדול מבית סאתים (כ- 1150 מ"ר) ואין גרים בו ('אינו מוקף לדירה'), נחשב השטח מדרבנן לכרמלית, היינו שאין לטלטל בו יותר מד' אמות[3].
תל המתלקט כמחיצה
מדרון
מדרון בשיפוע של תל המתלקט נחשב למחיצה[4].
ישנם מקומות בהם מתבססים בעירוב, שהוא הקפת שטח גדול במחיצות כדי שהשטח יחשב לרשות היחיד, על מתלולים בשיפוע של תל המתלקט, כגון תעלות ניקוז או מדרונות תלולים ביישובים היושבים בפסגות הרים. במקומות אלו מחליף המתלול בשיפוע של תל המתלקט את המחיצה הרגילה של העירוב, שהיא צורת הפתח.
מדרגות
נחלקו הפוסקים אם מדרגות נחשבות למחיצה, כמו בתל המתלקט או שלא נחשב מחיצה משום שנוח לעלות עליהם נחשב כשביל [5] .
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
