תלמסאן

תלמסאן
تلمسان
	מראה כללי
	מראה כללי
מדינה	אלג'יריה
מחוז	אורני
תאריך ייסוד	המאה ה-8
גובה	272 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	173,531 (2008)
קואורדינטות	34°52′N 1°18′W / 34.867°N 1.300°W
אזור זמן	UTC +1
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אלג'יריה רגילה) אלג'יר קונסטנטין אוראן אל-ואד תמנראסת טינדוף מרוקו ספרד תונ. לוב ניז'ר מאלי מאור. הים התיכון תלמסאן (למפת תלמסאן רגילה) ‏

תלמסאן (בערבית: تلمسان, בברברית: ⵜⵍⴻⵎⵙⴰⵏ, בצרפתית: Tlemcen) היא עיר בצפון אלג'יריה, בצומת דרכים בין חופי הים התיכון והסהרה, ליד הגבול עם מרוקו, במרחק של 270 ק"מ מאוראן. העיר שוכנת על צוקים בגובה של 807 מטר. פרנסת תושביה היא בעיקר מגידול זיתים, וענבים ליין. ההתיישבות הערבית הראשונה בתלמסאן הייתה במאה ה-8 בידי אידריס, שקרא לעיר בשם אגדיר (עושר).

תלמסאן נוסדה בידי הרומאים במאה ה-4 תחת השם "פומריה" כעיר צבאית. בתקופת שלטון הכנסייה הקתולית הפכה לעיר חשובה מאד ושימשה כמרכז הבישופות. לאחר הכיבוש הערבי ב-708 היא הפכה למרכז של התושבים הנוצרים. בשנים המאוחרות של המאה ה-8 והמאה ה-9, העיר הפכה למרכז של הכת האסלאמית ה"ח'וארג'".

תלמסאן היא אחת מערים האסלאמיות הגדולות שפרחו תחת השלטון המוסלמי בין השנים 1282 עד 1553, במאה ה-11 התיישב בה אל-מוראבט הגדול, מפקדו של יוסף בן תאשפין, במטרה להפוך את העיר לעיר מסחר חשובה, הפך את העיר לבירתו ושינה את שמה לתלמסאן.

ב-1236 השושלת הברברית של בני זיאן, אשר שלטה במסחר לאורך הסהרה, בחרה בתלמסאן לעיר הבירה שלהם. העיר הפכה לנקודת מעבר חשובה במסחר שבין הסהרה. ולכן הייתה העיר נקודה אסטרטגית בהשגת השליטה על האזור. לקראת סוף המאה ה-13 תקפו בני מרין את בני זיאן כדי לשלוט במגרב והטילו על העיר מצור, שהסתיים רק ב-1307 כאשר מפקד צבא המרינים נרצח והמרינים נסוגו. המאבק בין בני זיאן והמרינים המשיך לאורך דורות, ועל תלמסאן הוטל מצור נוסף בין 1377-1359 עד אשר המרינים חזרו לשלוט.

ב-1555 עברה תלמסאן לשליטת האימפריה העות'מאנית וסבלה מתקופה של הזנחה. הצרפתים פלשו לתלמסאן ב-1830 וחילקו את העיר לשני מחנות. המחנה הפרו-צרפתי, המורכב ממהגרים ערבים-טורקים, והמחנה הברברי המורכב מאנשיו של אמיר עבר קדיר.

ב-1834 החל עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי להשתמש בתלמסאן כאחד מבסיסיו במלחמתו כנגד הצרפתים. ב-1942 הפכה תלמסאן לחלק מאלג'יריה הצרפתית.

ב-1962, עם קבלת העצמאות של אלג'יריה, הפכה העיר לחלק מאלג'יריה העצמאית.

יהודי תלמסאן

בעיר הייתה קהילה יהודית גדולה ומן העתיקות בצפון אפריקה. כבר מתקופת הגאונים ישנן התכתבויות של חכמי תלמסאן עם גאוני בבל.

בשנת ה'רנ"ב (1492) ברחו לתלמסאן כמאתיים יהודים מגרנדה שבספרד בעקבות צו גירוש שנחתם עליהם, מבין הבורחים היו; רבי יעקב בן רבי יוסף (מכונה 'החכם הרופא') אביו של רבי אברהם גבישון, ואחיו רבי אברהם^[1].

מבין חכמיה הידועים היו: רבי אפרים אנקווה, 'הרב של תלמסאן', שעבר מספרד לתלמסאן אחרי מאורעות קנ"א, רבי יוסף ששפורטש, רבי סעדיה שוראקי מגדולי משוררי אלג'ריה, רבי נתן ג'יאן, רבי חיים קצבי, רבי חיים בלייח, ועוד שורה של חכמים שהיו מהגדולים שבאלג'יריה בדורותיהם.