תיק אפרסק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תיק אפרסק הוא כינויו של תיק חקירה של משטרת ישראל שעסק במעשי שחיתות בהם נחשדו גורמים במפד"ל ובשלטון המקומי בסוף שנות ה-70 ובראשית שנות ה-80.

השתלשלות האירועים

"תיק אפרסק" הוא כינוי שניתן על ידי המפכ"ל, הרצל שפיר, ללקט של ידיעות גולמיות, שהצטברו ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), בשליש האחרון של שנת 1980. הידיעות הללו לא טופלו במסגרת חקירה סמויה ואף לא נבדקו. מקצתן עלו חשדות נגד אישי ציבור מסוימים, ומרביתן עסקו בהקצבות כספים, לכאורה שלא כדין, על ידי אישים ממשרד הפנים ומרשויות מקומיות מסוימות, שחלקם היו מקורבים לשר הפנים יוסף בורג. שר הפנים עצמו לא נחשד באף אחת מידיעות אלו.

בסוף אוקטובר, או בתחילת נובמבר 1980, נודע לשר בורג, שהיה אז השר הממונה על משטרת ישראל, על קיומן של ידיעות כאמור, והוא פנה למפכ"ל וביקש לדעת במה מדובר. המפכ"ל כינס בלשכתו ישיבה דחופה עם ראש יאח"ה בנימין זיגל ועם ראש אגף חקירות (אח"ק) יחזקאל קרתי, וביקש להתעדכן בעניין. מאחר שהידיעות לא טופלו, נדרשה קצינת ההערכה של היחידה לעבוד במשך לילה שלם כדי להכין את החומר להצגה בפני המפכ"ל, בישיבה שהתקיימה בלשכתו ב־3 בדצמבר. אחר כך, באותו יום, התייצב הרצל שפיר בפני השר בורג, מסר לו עדכון על החומר, והדגיש בפניו כי החומר אינו עומד בפני חקירה גלויה. השר בורג קבע כי אין לטפל בחומר באופן גלוי, אלא רק אחרי הבחירות לכנסת העשירית, שהתקיימו ביוני 1981. שפיר הסכים עם ההנחיה הזו. בפגישה נוספת שהתקיימה בין בורג ושפיר ב־14 בדצמבר, דרש בורג לקבל את כל החומר המודיעיני הנדון, אך שפיר התנגד לכך.

ב־16 בדצמבר נפגש שפיר עם חברו, רב-אלוף במילואים חיים לסקוב, וטען בפניו כי בורג ביקש ממנו לשמוע פרטים על חומר הנוגע למשרד הפנים, וכי בגלל הבחירות אין לחקור בזה. כאשר נודע לציבור על הפגישה הזו – אחרי פיטוריו של שפיר, הועלתה נגד שפיר ביקורת על כך כי אם סבר שהנחיותיו של בורג ניתנו שלא כדין, היה עליו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר.

ב־25 בדצמבר כינס שפיר בלשכתו ישיבה עם זיגל, וביקש כי החומר יצולם בשני עותקים. עותק אחד הפקיד שפיר בכספת בלשכתו ועותק שני לקח לביתו.

ב־31 בדצמבר פיטר בורג את שפיר בשיחה בארבע עיניים, שבמהלכה איים שפיר על בורג כי אם לא יחזור בו מהחלטתו לפטרו: "לא יהיה טוב למדינה, לממשלה לעם ישראל ולמפלגה של בורג".

למחרת היום הדליף שפיר לחה"כ יוסי שריד את "אפרסק", וכך נודע העניין לציבור. בעקבות כך גם התגלה כי שפיר החזיק ברשותו את העותק השני של החומר.

ב־4 בינואר 1981, הועבר כל החומר לבדיקתו של היועמ"ש, פרופ' יצחק זמיר, שקבע בחוות דעת שהתפרסמה באפריל 1981, כי מרבית החומר אינו ראוי לחקירת משטרה. למעשה רוב האשמות של שפיר נגד בורג נדחו על ידי זמיר.

לימים התברר כי החומר שהועבר לחקירה הוביל בסופו של דבר לכתב אישום אחד ולהרשעתו של ראש מועצת גני תקווה, מרדכי וייס, בעבירות של מרמה והפרת אמונים.

פיטוריו של שפיר לא הועמדו לביקורת שיפוטית. מיד לאחר הפיטורים הגישו שני קציני משטרה עתירה לבג"ץ נגד הפיטורים. הרצל שפיר, שתחילה אמר שיצטרף לעתירה, חזר בו, וכעבור כשבוע ימים נמחקה העתירה על ידי העותרים. תיק אפרסק נעשה למיתוס חסר אחיזה במציאות לפיו בורג סילק את שפיר כדי למנוע חקירה שעלולה הייתה לסכן אותו. הדחתו של שפיר נבעה מרצף של אירועים, בהם התגלו פגמים באמינותו. הימנעותו של שפיר מלהצטרף לעתירה לבג"ץ סיכלה את האפשרות להוכיח את טענותיו נגד בורג[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אבי דוידוביץ, האם פיטוריו של המפכ"ל הרצל שפיר היו סבירים ומוצדקים?, באתר "על חברה ומדינה - עבריינות ואכיפת החוק", 9 בינואר 2021
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0