תיק אודסה

תיק אודסה
The Odessa File

מידע כללי
סוגה	מתח וריגול
הוצאה
הוצאה	Hutchinson
הוצאה בעברית
הוצאה	הוצאת שוקן
תאריך	1974
תרגום	אריה חשביה
מספר עמודים	243

תיק אודסה (באנגלית: The Odessa File) הוא ספר מתח מאת פרדריק פורסיית', שפורסם לראשונה בשנת 1972, המספר על הרפתקאותיו של עיתונאי גרמני צעיר בניסיון לגלות את מיקומו של פושע נאצי לשעבר.

בשנת 1974 עובד הספר לסרט קולנוע מצליח בבימויו של רונלד נים ובכיכובם של ג'ון ווייט, מקסימיליאן של ושמואל רודנסקי.

הספר והסרט שנעשה בעקבותיו, תרמו לחשיפתו בארגנטינה של הפושע הנאצי אדוארד רושמן.

עלילה

העלילה מתרחשת בשנת 1963. פיטר מילר, עיתונאי גרמני עצמאי, דולק אחר אמבולנס לדירה של סלומון טאובר, יהודי ניצול השואה שהתאבד. הוא קורא את סיפור חייו של טאובר ביומן שהשאיר אחריו, ולומד כי היה אסיר במחנה ריכוז בריגה, בפיקודו של אדוארד רושמן, "הקצב מריגה". הוא גם לומד מהיומן כי טאובר היה עד לכך שרושמן ירה בקצין בצבא הגרמני.

מילר מחליט לחפש את רושמן, ומבקר בפרקליטות המדינה ובמשרדים אחרים, שם הוא נוכח לדעת כי אף אחד לא מעוניין לחפש או ולהעמיד לדין נאצים לשעבר. חקירותיו לוקחות אותו אל צייד הנאצים המפורסם שמעון ויזנטל, אשר מספר לו על ארגון "אודסה".

מילר מתקרב לקבוצה של סוכני מוסד ישראליים אשר נשבעו לחפש פושעי מלחמה נאצים על מנת להרוג אותם, וכבר ניסו להסתנן לארגון "אודסה". הוא מבקש לחדור ל"אודסה" ונענה. הוא מתחפש לאיש אס אס לשעבר ומבקר עורך דין שעובד עבור "אודסה". לאחר שעבר בחינה, נשלח לפגוש זייפן דרכונים שמספק אותם לנאצים המבקשים להימלט.

לאט לאט חושף מילר את המערכת של "אודסה" אבל זהותו נחשפת, בין השאר בגלל שהוא משתמש במכונית הפרטית שלו (איש האס אס העני אליו הוא מתחזה לא היה מסוגל להרשות לעצמו מכונית ספורט). "אודסה" שולחת אליו מתנקש שמתקין פצצה במכוניתו, אך במזל הפצצה לא מופעלת.

בסופו של דבר, מילר מתעמת עם רושמן באיומי אקדח ומכריח אותו לקרוא מיומנו של טאובר. רושמן מודה ברצח הקפטן הגרמני, שמתגלה כעת כאביו של מילר, ומנסה להצדיק את מעשיו. מילר אומר לרושמן כי הוא לא נמצא כאן על מנת לנקום את דם הקורבנות היהודים, אלא כדי לנקום על רצח אביו. ברגע של הסח דעת, מילר שותק על ידי מקנזן, שהוא המתנקש של ארגון "אודסה". רושמן נמלט על נפשו לארגנטינה. מילר עצמו ניצל ממות בזכות יוסף, איש הקשר שלו, שהגיע וירה במקנזן למוות.

בעוד מילר מתאושש בבית החולים, יוסף, איש הקשר שלו, חשף בפניו כי רשויות גרמניה המערבית סגרו את מפעל הרדיו של רושמן, שם פותחה בסתר מערכת רקטות עבור הצבא המצרי, וכי סוכלה תוכניתה של "אודסה" להשמיד את מדינת ישראל על ידי שילוב של ידע טכנולוגי עם נשק ביולוגי מצרי. יוסף חוזר לישראל כשבידו היומן ומתברר כי שמו האמיתי הוא אורי בן-שאול, והוא סא"ל יוצא הפלמ"ח והצנחנים. לפי בקשתו האחרונה של טאובר הכתובה ביומן, הוא מבקר ביד ושם ואומר קדיש לעילוי נשמתו.

העלילה מול המציאות

על פי הספר, "אודסה" הוא ארגון בינלאומי שהקימו הנאצים לפני תבוסת גרמניה במלחמת העולם השנייה, לצורך הגנה על חברים לשעבר מהאס אס. לא בטוח שארגון זה היה קיים במציאות. פורסיית שמע עליו מפיו של שמעון ויזנטל. מספר חוקרים טענו לקיומו של ארגון שכונה על ידם נתיבי העכברושים, ויכול להיות ש"אודסה" הסתפחה אליו. היו קיימים אנשים שעזרו לנאצים להימלט ולהסתתר באמריקה הדרומית, ביניהם כמרים בכנסייה הקתולית דוגמת אלויס הודאל, אך לא ברורה לגמרי מידת השתייכותם לארגון חובק עולם.

צייד הנאצים שמעון ויזנטל כתב בספרו האוטוביוגרפי "משפט ולא נקם", כי פורסיית הגיע אליו לצורך תחקיר על פושעים נאצים שלכד, אבל הוא הציע לו למקד את הספר במי שעדיין לא הצליח ללכוד: מפקד גטו ריגה, אדוארד רושמן, שאחראי לרציחתם של יהודים רבים בשואה. הוא אף נתן לו את תיק התחקיר על רושמן. ויזנטל עשה זאת, לדבריו, על מנת שרושמן יתגלה בעקבות הפרסום עליו, וכך באמת היה: אמנם העלילה שרקם פורסיית בדיונית כמעט לחלוטין ולא בדיוק תואמת את הביוגרפיה של רושמן, אך הדיון התקשורתי בסרט הביא לחשיפתו בארגנטינה בשנת 1976, כששכניו בבואנוס איירס זיהו אותו על פי התמונה והפרטים שפורסמו בעיתונים. רושמן הצליח להימלט לפרגוואי לפני הדיון בהסגרתו, ומת שם לאחר זמן קצר.

מטאו סן פיליפו, חוקר שבדק את עלילת הספר לעומת המציאות, כתב: "אנחנו לא יכולים להאשים את פורסיית באי דיוק. הוא כתב מותחן, לא מאמר היסטורי. דמותו של ויזנטל בראשית הרומן מעניינת יותר. מאוחר יותר, צייד הנאצים התוודה כי הוא רצה להשפיע על הסופר. למעשה, רצה ויזנטל באמצעות מותחן זה לכפות על רושמן להיחשף, וזה מה שקרה בפועל".

קישורים חיצוניים

• הספר "תיק אודסה", באתר "סימניה"
• דף הספר באתר הוצאת שוקן
• הסרט "תיק אודסה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).
• בעולמם של סופרים, מעריב, ‏ 1 בדצמבר 1972.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31040557תיק אודסה