תוכנית השלבים של אש"ף

תוכנית השלבּים של אש"ף (בערבית: خطّة المراحل) היא הכינוי לתוכנית שהתקבלה בכינוס ה-12 של המועצה הלאומית הפלסטינית שהיה ביוני 1974. התוכנית התקבלה לאחר החתימה על הסכמי הפרדת הכוחות בין ישראל ומצרים ובין ישראל וסוריה ובצל ועידת השלום שניסה לכנס האו"ם בז'נבה עם תום מלחמת יום הכיפורים, אשר בה סירבו הנציגים הפלסטינים להשתתף. בעולם מקובל לכנות את התוכנית גם "תוכנית עשר הנקודות" (Ten point program).

סקירה

התוכנית אינה קובעת צעדים אופרטיביים ברורים וחוזרת על עקרונות המדיניות שקיבלה "המועצה הלאומית הפלסטינית" בעבר: שלילת החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם (שהתקבלה בעקבות מלחמת ששת הימים), שלילת קיומה של מדינת ישראל, דרישה להחזרת כל הפליטים הפלסטינים לבתיהם המקוריים, והקמת מדינה פלסטינית בכל שטחי פלסטין (ארץ ישראל). החידוש בתוכנית הוא הקביעה שכל צעד שיוביל להגשמת המטרות האלה הוא צעד ראוי. כמו כן, יש תביעה להעביר לשלטון פלסטיני כל שטח מ"פלסטין" שיעבור לשלטון ערבי, גם אם ההשתלטות על שטחים אחרים תתעכב. יש המפרשים את סדרת ההחלטות הזו כאילו המועצה הכירה באפשרות שמטרותיה לא יוגשמו בבת-אחת, אלא בצעדים קטנים הדרגתיים, וכן כי יש בכך הכרה באפשרות להפעיל צעדים מדיניים ודיפלומטיים ולא רק "מאבק מזוין" (אם כי לפי סעיף 2 המאבק המזוין הוא הדרך המועדפת), ובלבד שהמטרה - "שחרור" כל פלסטין (ארץ ישראל) וחיסול הציונות - תושג.

להלן שלושה סעיפים מהתוכנית שעליהם מבוססת הפרשנות דלעיל (תורגם מהנוסח האנגלי):

• סעיף 2 בתוכנית קובע:

"הארגון לשחרור פלסטין ינקוט את כל האמצעים, בראש ובראשונה מאבק מזוין, לשחרור טריטוריה פלסטינית, ולהקמת רשות לאומית לוחמת למען העם, על כל חלק מטריטוריה פלסטינית שישוחרר. דבר זה ידרוש שינויים נוספים שיתבטאו במאזן הכוחות לטובת עמנו ומאבקו."

• סעיף 4 קובע:

"כל צעד בכיוון השחרור הוא צעד למימוש האסטרטגיה של הארגון לשחרור פלסטין להקמת מדינה פלסטינית דמוקרטית, כפי שנקבע בהחלטות הקודמות של המועצה הלאומית הפלסטינית."

• סעיף 8 קובע:

"ברגע שתוקם, הרשות הלאומית הפלסטינית תפעל לאיחוד המדינות הלוחמות, במטרה להשלמת שחרור כל השטחים הפלסטינים, וכצעד נוסף לאחדות ערבית כוללת."

ישראל ראתה בתוכנית השלבים תוכנית מסוכנת, כיוון שהיא מאפשרת לכאורה להנהגה הפלסטינית להיכנס למשא ומתן עם ישראל על עניינים שבהם ישראל יכולה להתפשר, מתוך כוונה לנצל את הפשרות לשם "שיפור עמדות" לצורך תקיפת ישראל. במשך השנים התקיים משא ומתן בין ישראל לבין אש"ף או הנהגה פלסטינית אחרת, בצל החשש כי המשא ומתן אינו כן, וכי נכונות הפלסטינים לפשרות היא רק מסווה למימוש תוכנית השלבים. כשנחתמו הסכמי אוסלו, החל משנת 1993, טענו מנהיגים פוליטיים ישראלים ממפלגות הימין, כי מדובר במזימה למימוש תוכנית השלבים. ערפאת עצמו, 12 יום לפני חתימת הסכמי אוסלו (13 בספטמבר 1993), בנאום מוקלט מראש ששודר ברדיו הירדני הודיע לעם הפלסטיני כי הסכם אוסלו

יהיה הבסיס למדינה עצמאית פלסטינית, בהתאם להחלטת המועצה הלאומית הפלסטינית מ-1974... החלטת המל"פ מ-1974 קראה להקמת רשות לאומית על כל חלק מאדמת פלסטין ממנו ישראל נסוגה, או אשר שוחרר.

משרד החוץ הישראלי ראה זו כהכרזה מפי ערפאת שמשמעותה היא שאוסלו הוא חלק מ"תוכנית השלבים" לחיסול ישראל.

תוכנית השלבים מעולם לא בוטלה באופן רשמי, אולם באופן כללי ההנהגה הפלסטינית חדלה להתייחס אליה מסוף שנות ה-80 ואילך (מדיניות זו ננקטה גם לגבי החלטות אחרות של "המועצה הלאומית הפלסטינית"). עם זאת, בשנת 2009 התייחס שגריר אש"ף בלבנון לתוכנית השלבים. כיום ישנו ויכוח האם הרשות הפלסטינית, שהוקמה בעקבות ההסכמים, עדיין דבקה בתוכנית השלבים, או שהתביעות הטריטוריאליות הפלסטיניות חלות רק על שטחי הגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) ורצועת עזה.

התוכנית הופיעה באתר המשלחת הפלסטינית לאו"ם עד שנת 2010.‏

תוכנית השלבּים כביטוי

בעקבות חדירת הביטוי "תוכנית השלבּים של אש"ף" לשיח בציבור הישראלי, נוצר הביטוי המקוצר תוכנית השלבּים או תורת השלבּים שנועד לסמל את גישתם של כמה גורמים ערביים כלפי מדינת ישראל. השימוש במונח זה נושא בתוכו מסר פוליטי שלפיו גם נכונות לצעדים מקרבי שלום, כמו משא ומתן, הם חלק מאסטרטגיה כוללת שמטרתה השמדת מדינת ישראל. השימוש במונח ככזה, מקובל בעיקר בקרב גורמי ימין בפוליטיקה הישראלית.

אמנם השימוש במונח מתייחס בדרך כלל לתוכנית עשרת השלבים של אש"ף, אך ניתן למצוא דוגמאות נוספות, כגון "תורת השלבים של נאצר" או "תורת/תוכנית השלבים של החמאס".

קישורים חיצוניים

• תוכנית השלבים, באתר המשלחת הפלסטינית לאו"ם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24324385תוכנית השלבים של אש"ף