תוכנית התקשוב הלאומית
תוכנית התקשוב הלאומית (נקראת גם "התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21") היא תוכנית שגובשה על ידי משרד החינוך במטרה לקדם פדגוגיה ולמידה בבתי הספר תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת והטמעתן בתוכנית הלימודים. התוכנית נבנתה בהשראת התוכנית הבינלאומית "מיומנויות המאה ה-21", ותוכננה כתוכנית רב-שנתית באגף המנהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, והוצגה בפני ועדת החינוך של הכנסת באפריל 2010.
לו"ז התוכנית
במסגרת היותה תוכנית רב-שנתית, הפעימה הראשונה החלה בשנת הלימודים תשע"א ב-200 בתי ספר במחוזות צפון ודרום. הפעימה השנייה התקיימה בשנת תשע"ב וכללה עוד 650 בתי ספר, במחוזות צפון, דרום וירושלים.
החל משנת הלימודים תשע"ב (2012-2011) ולמשך שלוש שנים עורכת ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), מחקר על תוכנית התקשוב הלאומית וההשפעות שלה על בתי הספר. במחקר השתתפו 60 בתי ספר מרחבי הארץ. על מנת לייעל תוכנית זו, נבחרו גם בתי ספר מדגימים, אשר יבנו בעצמם תוכנית תקשוב בית ספרית, ויהוו מודל לחיקוי בעתיד ביישום הטכנולוגיה בחינוך.
התוכנית מתחילה עם בתי הספר היסודיים, תתקדם לחטיבות הביניים ובסופה תגיע לתיכונים. מבחינה גאוגרפית, התוכנית מתחילה בפריפריה של מחוזות צפון ודרום, ותתפרס בהדרגה למרכז הארץ.
מטרות התוכנית
המטרה המרכזית היא לקדם פדגוגיה חדשנית. פדגוגיה חדשנית היא שיטת הוראה ולמידה שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע, התלמידים רוכשים מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 (מיומנויות המאה ה-21). ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, ונועדה לשבור מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר, תוך שימוש בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האדמיניסטרטיבית.[1]
הפדגוגיה החדשנית מוטמעת תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת, שנועדו לקדם מיומנויות שונות הקשורות לניהול הלמידה. מטרות נוספות בתוכנית הן הטמעה של הטכנולוגיה בתוכניות הלימודים השונות, שיפור מיומנויות המורים, התאמת ההוראה להטרוגניות ושונות התלמידים וליצור רצף של למידה בכיתה ובבית. מיומנויות אלה אמורות להכין את תלמידי ישראל להתמודד עם אתגרים עתידיים, מקומיים וגלובליים, כלכליים, תרבותיים וביטחוניים, וכן לסייע לתלמידים התמודדות שדרושה להשתלבות בחברה ולהצלחה בעולם התעסוקה, שדרוג סביבת הלמידה של תלמידי ישראל לבין העולם.
לפי בדיקה מ-2002, קיים פער הולך וגדל בין ישראל לבין מדינות ה-OECD ביחס מספר המחשבים לתלמידים. בין השאר, אמורה תוכנית התקשוב הלאומית לפעול לצמצום הפער הדיגיטלי בין ישראל לשאר המדינות המפותחות. בנוסף נועדה התוכנית לפעול לצמצום הפער בין בית הספר לעולם שמחוצה לו: התלמידים משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות בתחומי חיים רבים שאינם קשורים בלמידה, כגון בפעילויות חברתיות ופנאי. מטרת התוכנית מעבר לכך היא להכין את התלמידים בבתי הספר לדרישות האקדמיה ושוק העבודה תוך השגת מיומנויות טכנולוגיות.
עיקרי התוכנית
התוכנית מתמקדת במורים, ושילוב בין מרכיביה יוצר תוכנית המורכבת משינוי והתאמה של תוכנית לימודים, בניית תכנים דיגיטליים, פיתוח והשתלמויות של עובדי הוראה, הקמת תשתיות ותחזוקה שוטפת של תקשוב ומחשוב בתי הספר ולסיום בקרה והערכה של התוכנית.
את התוכנית מרכזים ומתקצבים מחוזות משרד החינוך והרשויות המקומיות. בשל היותה תוכנית רב-שנתית הנכנסת בהדרגה למערכת החינוך, מסופקים בהתחלה לבתי הספר שבתוכנית מחשבים ניידים למורים ועמדה בסיסית בכל כיתה הכוללת מקרן, אמצעי החשכה, רמקולים וחיבור אלחוטי לאינטרנט. צוות בית הספר עובר הדרכה בנושא התקשוב ובית הספר מקבל תקציב בהתאם. בנוסף, משרד החינוך אמור לסבסד רכישת מחשבים ניידים ביחס של 1:5 לתלמידים. כדי להפוך את בתי הספר למתוקשבים, מעבר לציוד הטכני, מחויב בית הספר למנות רכז תקשוב בית ספרי, שביחד עם טכנאי, יוכל לאפשר יישום של הטכנולוגיה בחינוך. במסגרת התוכנית הוקם פורטל התוכן החינוכי[2], המכיל מגוון של תכנים חינוכיים ומערכי שיעור, שפתוחים למורים, לתלמידים ולהורים.
בכל שנה נערך טקס ארצי למצטייני תקשוב בחינוך, במעמד שר החינוך, ובו מחולקים פרסים למורים מצטיינים המשלבים תקשוב בהוראתם.
השלכות הבטיחות והבריאות
נטען כי האינטרנט האלחוטי חושף את התלמידים לקרינה אלקטרומגנטית, לכן הכנסת ציוד תקשורת ומחשבים לבתי הספר דורשת עיסוק בהשלכות הבריאותיות והבטיחותיות שנובעות משימוש בו, בעיקר בשל גילם הצעיר של התלמידים ומשך הזמן שהם מבלים בבתי הספר ביום ולאורך השנים. השלכות אלה באות לידי ביטוי בקרינה בלתי מייננת הנחשפת משימוש במחשבים ובנתבים אלחוטיים, ריבוי נקודות חשמל, בעיות אורתופדיות שעלולות להיווצר מישיבה ממושכת ולא נכונה מול מחשב, בעיות ראייה שעלולות להיווצר לאחר צפייה ארוכה במסכי המחשב ועוד.
מחקרים אפידמיולוגיים שנעשו בעולם לא הניבו תוצאות חד-משמעיות לגבי מידת הסיכון. לכן פועלים בארץ על פי עקרון הזהירות המונעת לצמצום הרשתות האלחוטיות ומזעור החשיפה לקרינה, תוך הרחבת השימוש בטכנולוגיה של אינטרנט קווי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תוכנית התקשוב הלאומית, באתר פורטל התוכן החינוכי
- תוכנית התקשוב הלאומית, באתר התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21
- תוכנית התקשוב הלאומית, באתר מכון אבני ראשה
הערות שוליים
- ^ אודות תוכנית התקשוב הלאומית באתר התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21
- ^ פורטל התוכן החינוכי
24394491תוכנית התקשוב הלאומית