תאוריית אימות העצמי

תאוריית האימות העצמי (באנגלית: Self-verification theory) היא תאוריה בפסיכולוגיה חברתית, אשר עוסקת בנטיית האדם לחפש אחר אישור מהסביבה בנוגע לתפיסת האדם את עצמו. ההנחה העומדת בבסיס התאוריה היא כי בני אדם זקוקים לתחושת עקביות, רצף וסדר, אשר תורמים להבנה עצמית וקבלה עצמית במצבים ובזמנים שונים. לפיכך, הם מחפשים באופן מתמיד מידע המאמת את התפיסות העצמיות שלהם, ובמקביל, נוטים לדחות מידע אשר סותר את תפיסותיהם העצמיות . תהליכי אימות עצמי חלים גם על קבוצות, כך שניתן לחזות פעולות של קבוצת חוץ ובכך להקל על אינטראקציות חברתיות עתידיות. תאוריה מקבילה או מתחרה לתאוריית האימות העצמי, היא תאוריית השיפור העצמי שבבסיסה המניע הפנימי של האדם לקבל הערכה חיובית מסביבתו.

התפתחות התאוריה

הפיתוח הראשוני של התאוריה נבע משילוב מידע אשר היה זמין בראשית המאה ה-19 ובו נטען כי לאנשים תבניות של השקפות עצמיות, כך שיוכלו להבין ולחזות את תגובותיהם של אחרים וידעו איך לפעול לקראתם. תחת פיתוח ראשוני זה נטען כי לאדם שתי נטיות עיקריות:

1. נטייה לבנות את זהותו בהתאם לאינפורמציה ולתגובות המתקבלות מהסביבה שלו. באופן זה, משוב כלשהו שיקבל האדם בנוגע להתנהגותו ישפיע על עיצוב זהותו.
2. נטייה לשימור תפיסות הזהות, כך שמידע סותר שמתקבל מהסביבה יעורר לעיתים תחושת חרדה או התעלמות מן המידע, בעוד שמידע תואם יתקבל ויצטרף להבניית תחושת העצמי.

בשנת 1981, וויליאם סוואן פיתח את התיאוריה והיא הפכה לתאוריה מגובשת. סוואן הוסיף לתאוריה היבט יישומי כשהראה כי אנשים יעדיפו חברה המספקת תמיכה באמונותיהם העצמיות וייטו לדחות אנשים אשר עמדותיהם לא מתיישבות עם אמונותיהם העצמיות. סוואן הוסיף והראה כי נטיות אלו קיימות גם אצל קבוצות ולא רק אצל יחידים.

הבדלים בין השקפות עצמיות חיוביות לבין שליליות

ישנם הבדלים בין-אישיים בהשקפות האישיות של אנשים. בקרב אנשים עם השקפות עצמיות חיוביות, השאיפה לאימות עצמי פועלת במקביל למניע חשוב נוסף, השאיפה להערכה חיובית או "שיפור עצמי". כך למשל, אדם הרואה את עצמו כבעל הבנה, יהיה מונע לחפש מידע לפיו אחרים רואים אותו גם כן כבעל הבנה, כאשר תהליך זה נובע מהשאיפה לאימות עצמי.

בניגוד לאנשים אלו, אנשים עם השקפות עצמיות שליליות ימצאו כי השאיפה לאימות עצמי והשאיפה ל"שיפור עצמי" מתחרות זו בזו כך שאדם אשר תופס את עצמו כלא מסודר, מונע על ידי שיפור עצמי לחיפוש אחר מידע שאחרים תופסים אותו כמסודר, אך במקביל, מונע על ידי אימות עצמי לחיפוש אחר מידע שאחרים תופסים אותו כלא מסודר.

עם זאת, השאיפה לאימות עצמי גוברת על השאיפה לשיפור עצמי כאשר האדם בטוח בנוגע למושג העצמי שלו וכאשר השקפותיו העצמיות דיכאוניות במיוחד..

שאיפה לאימות עצמי עלולה להביא להשלכות בלתי רצויות עבור אנשים עם השקפות עצמיות שליליות. כך, בעלי נטיות דיכאוניות והסובלים מהערכה עצמית ירודה, נוטים להימשך לשותפים שעשויים להתנכל להם, להמעיט ברגשות הערך העצמי שלהם, או לנצל אותם. בנוסף, חתירה לאימות עצמי עבור אנשים עם השקפות עצמיות שליליות עשויה להוביל להתנכלות מצד אחרים, לניצול ולמצבים של חוסר הערכה. במצב בו אדם בעל השקפה עצמית שלילית הולך לטיפול, הוא עלול להיתקל באימות עצמי מחוץ למסגרת הטיפולית על ידי קרוביו, מה שיוביל לרגרסיה בתהליך..

לבסוף, במקום העבודה, רגשות של חוסר תועלת אשר מקושרים לאנשים עם הערכה עצמית נמוכה, עשויים להוביל לרגשות מעורבים בנוגע לציפייה לקבל יחס הוגן, ולערער את נטייתם של הסובלים מהם להתעקש שהם יקבלו את מה שמגיע להם ממעסיקיהם (ראה גם: התעמרות בעובד).

השפעות על ההתנהגות

תיאורית האימות העצמי מציעה כי ביכולתו של האדם לעצב את ההערכות שהוא עתיד לקבל מאחרים עוד בטרם המפגש. רמזים של זהות (ניהול רושם) הם היעילים ביותר ומאפשרים לאדם להבהיר לאחר כי הוא שותף פוטנציאלי מבחינתו לקיום אינטראקציה עתידית. רמזים אלה באים לידי ביטוי בנראות הפיזית, בבגדים, ביציבות גוף ובהתנהגות, כדלקמן:

• נראות פיזית, כמו בגדים, יציבת הגוף והתנהגות. למשל, הערכה עצמית נמוכה ויצירת קשרים שמאשרים את תפיסת העצמי השלילית שקיימת, יתבטאו בהפשלת שרוולים והשפלת מבט למטה.
• רמזים אחרים כדוגמת רכב שנקנה או הבית בו גרים יכולים להעיד על תפיסות עצמיות שליליות או חיוביות.

חתירה לאימות עצמי יכולה להשפיע על קשרים קיימים או עתידיים של הפרט. השפעה זאת תבוא לידי ביטויי בדחיית אנשים המספקים לאדם משוב שאינו תואם לתפיסת העצמי ובקבלת אלה המספקים מידע תואם לתפיסת העצמי של אותו אדם.

בנוסף, קיימת הנטייה לדחות אחרים המעריכים את הפרט יתר על המידה לפי תפיסתו, כך שבעלי השקפה עצמית שלילית נוטים לדחות זוגות אשר תופסים את הזוגיות שלהם באופן חיובי, כלומר, קיימת העדפה למערכות יחסים התואמות את תפיסת העצמי ובמקביל קיימת הנטייה לדחות את אלו הסותרות את תפיסת העצמי. במצבים בהם ההערכות החברתיות אינן תואמות לתפיסת העצמי, האדם עלול לנסות לעורר באופן שיטתי תגובות התואמות לתפיסתו ולפיכך אדם מדוכא עלול להתנהג באופן שלילי כלפי השותף למגורים, מה שיוצר בתורו דחייה אצל השותף..

לפי תיאורית האימות העצמי, קיימת באדם נטייה להציג לסביבה את מה שהאדם מרגיש כלפי עצמו, ובכך ליצור הטיה על האופן בו אותו אדם ייתפס. הטיה זו בולטת במיוחד כאשר מתקבלת התחושה כי האחר לא פירש את אותה ההצגה כהלכה או שתפיסתם העצמית לא פורשה נכון. כתוצאה מכך, צפוי מאמץ להוביל את הזולת לכדי תפיסה התואמת את השקפתם העצמית..

תפקיד הטיית האישוש

לפי תאוריית האימות העצמי, האדם נוטה לראות את העולם באופן שתומך בהשקפה שלו, ולא באופן אובייקטיבי. תפיסת המציאות באופן מוטה לרוב אינה תהליך מודע ומכוון. באמצעות שימוש בתהליכים קוגניטיביים מסוג זה, ניתן להעצים את הסיכוי לאימות עצמי.

התהליכים המשתתפים בתהליך זה הם:

• תשומת לב - הנטייה להתייחס להערכות המתיישרות עם ההערכה העצמית ולהימנע מהערכות שאינן עונות על צורך זה.
• שליפת מידע מהזיכרון - התרמת מידע המאשר השקפה עצמית על פני מידע סותר.
• פירוש מידע - הנטייה לפרש מידע באופן המחזק את ההשקפה העצמית מאשר באופן הסותר.

תהליכים קשורים

העדפה לחדשנות

השאיפה לאימות עצמי מובילה לרכישת עמדות מנוגדות בנוגע לחדשנות. מחד, אנשים מגלים רצון לכמות מעטה של חדשנות בכל הנוגע ליחסים בין-אישיים; תופעות זרות עלולות להיות מרתיעות ולחלופין מוכרות מדי עלולות להיות משעממות ובכך לערער את האימות העצמי אליו חותר האדם מתוך הצורך להימנע ממצבים שיגררו עדכון של מושג העצמי. מנגד, קיימות עדויות לכך שאנשים נמשכים לתופעות לא מוכרות בעיקר בכל הנוגע לחפצי אומנות וקניין. כתוצאה מכך, אנשים כמאזנים את הרצונות המתחרים שלהם בנוגע ליכולת הניבוי לעומת החידוש שבפניהם על ידי ריצוי הדחף לחידוש בתוך ההקשרים שבהם הפתעות לא מאיימות עליהם (כמו למשל בפעילויות פנאי), תוך כדי חתירה קוהרנטית להרחבת יכולת החיזוי בהקשרים בהם מאורע מפתיע יכול להוביל להשלכות כבדות כגון בהקשרים של מערכות יחסים קיימות ומתמשכות.

מתיחות בנוגע לשיפור עצמי

השאיפה לאימות עצמי מתבטאת בתחזוק השקפת העצמי, קיום מערכות יחסים והתנהגות תכליתית. כאשר אחד מהתנאים אינו מתקיים, התנהגות האדם תתבטא באדישות בנוגע לשמירה על השקפות העצמי והשאיפה לשיפור עצמי. במצב בו האדם האוחז בהשקפה עצמית שלילית מחפש אימות עצמי, אין המשמעות כי אותו אדם הוא מזוכיסט או חסר רצון להיות נאהב. כלומר, מה שמפריד אנשים עם השקפות עצמיות שליליות מאנשים עם השקפות עצמיות חיוביות הוא האמביוולנטיות כלפי ההערכות שמקבלים מהסביבה. הערכות חיוביות מובילות לשמחה ותחושת חמימות, אך תחושות אלו נעלמות במהרה. יחד עם זאת, למרות שההערכות השליליות עלולות לעודד עצב מאחר שההתמודדות עם האמת לא בהכרח נעימה, הן מובילות דווקא לרגיעה ולתחושת מוכרות כלפי העצמי. לרוב אנשים נוטים לראות עצמם בצורה חיובית, כך שבעלי השקפות שליליות הם היוצאים מן הכלל.

שינוי בתפיסת העצמי

למרות שחתירה לאימות עצמי נוטה לייצב השקפות עצמיות, שינויים בהשקפות העצמי עדיין עלולים להתרחש. ככל הנראה מקור השינוי הנפוץ ביותר מתרחש כאשר הסביבה החברתית מזהה שינוי משמעותי בגילו של האדם (למשל, מתבגר הופך לבוגר) במעמדו (תלמיד שהופך להיות מורה) או בתפקיד החברתי (כשאדם מורשע בעבירה). במקרים מסוג זה, החברה עלולה לשנות את הדרך בה היא מתייחסת לאדם, מה שיוביל בסופו של דבר להסכמה ולאישור היחס החדש וכן לשינויים בהשקפת העצמי. מנגד, אדם יכול להסיק באופן עצמאי כי השקפות העצמי מיושנות וכתוצאה מכך לנקוט בצעדים לשינוי.

היבטים חברתיים

תהליכי אימות עצמי תקפים גם בנוגע לקבוצות שונות בחברה. למשל, אימות עצמי יכול לעזור בביעור סטראוטיפים. בקבוצות קטנות, המציעות לחברי קבוצת חוץ מידע מאמת בנוגע לקבוצתם ישנה נטייה להיתפס כאינדיבידואלים ולא כחלק בלתי נפרד מהקבוצה, ובכך יפחיתו את השימוש בסטראוטיפים חברתיים כלפי קבוצתם.

ישנן גם עדויות לכך שחתירה לאימות עצמי יכולה לקחת תפקיד בהתנהגויות מסוכנות וקיצוניות למען הקבוצה. בסדרת מחקרים נמצא כי במצבים מסוימים הזהות האישית של הפרט מתמזגת בזהות הקבוצתית שלו. מכיוון שה'אני' האישי והחברתי שווים מבחינה תפקודית בקרב אנשים מסוג זה, האתגר העומד בפניהם הוא הפרדה בין הזהויות. בהתאם להשקפה זו, כאשר אנשים אלו חווים איום על האימות העצמי שלהם, הם מציגים מאמצים של אימות עצמי מפצה על ידי הבלטת הזהות הקבוצתית שלהם. פעילות פיצוי מסוג זה מתבטאת בנכונות מוגברת לבצע התנהגויות יוצאות דופן עבור הקבוצה.

ביקורת

מבקרי התאוריה הביעו עמדה לפיה תהליכי אימות עצמי הם די נדירים ומתקיימים רק בקרב אנשים בעלי השקפות עצמי שליליות. על מנת לבסס את טענתם, המבקרים ציטטו מאות מחקרים המראים כי קיימת הנטייה לחפש הערכה עצמית חיובית מאשר שלילית. עם זאת נראה כי לא קיימת התייחסות בביקורת למספר היבטים מהותיים. ראשית, רוב האנשים נוטים להשקפות עצמיות יחסית חיוביות, ועדיין גם הם מונעים מהצורך לאמת את עמדותיהם ולסתור עמדות מנוגדות. בנוסף, אין מספיק מחקרים העוסקים באנשים בעלי השקפות עצמי חיוביות כך שלא ניתן לקבוע בבירור איזו תופעה שכיחה יותר, השאיפה לאימות עצמי או שמא השאיפה לשיפור עצמי. שנית, חתירה לאימות עצמי אינה נוגעת רק לאנשים עם השקפות עצמיות שליליות, נראה כי גם בעלי הערכה עצמית גבוהה מחפשים הערכות שליליות בכל הנוגע לפגמים הקיימים בהם.

לבסוף, גם בעלי השקפה עצמית חיובית לא יחושו בנוח עם הערכה חיובית יתר על המידה. חוקרים נוספים שיערו כי בעלי השקפות עצמי שליליות נוטים לחפש הערכות שליליות, כאמצעי מניעה מפני הערכות אמתיות או למטרת שיפור עצמי במידה כאשר המטרה היא לקבל הערכות חיוביות בהמשך הדרך.

בדיקות של רעיון זה לא הצליחו לספק תימוכין. לדוגמה, בדיוק כמו שאנשים עם השקפות עצמיות שליליות בוחרים אימותים עצמיים ממעריכים שליליים, כך גם כאשר האלטרנטיבה שניתנה להם היא להשתתף בניסוי אחר, הם נטו לכך במקום לקיים אינטראקציה עם מישהו אשר מעריך אותם באופן חיובי. כמו כן, אנשים עם השקפות עצמיות שליליות הם אינטימיים ביותר עם בני אדם המעריכים אותם באופן שלילי, וזאת על אף העובדה שבני הזוג אינם צפויים לאפשר להם ולעודד אותם לשפר את עצמם.

לבסוף, במחקר על תהליכי חשיבה של אנשים כפי שהם נרשמו בזמן שבחרו שותפים לאינטראקציה, אנשים עם השקפות עצמיות שליליות ציינו כי הם בחרו מעריכים שליליים משום ששותפים מסוג זה נראים להם כסבירים דיים לאשר את עמדותיהם העצמיות (שיקול אפיסטמי) ובמקביל לקיים אתם אינטראקציה.

ראו גם

• פסיכולוגית העצמי
• (William_Swann)

לקריאה נוספת

• Berlyne, D. (1971). Psychobiology and Aesthetics. New York: Appleton-Century Crofts
• Cast, A. D. & Burke, P. J. (2002). A Theory of Self-Esteem. Social Forces, 80, 1041-1068
• Cooley, C. S. (1902). Human nature and the social order. New York: Scribner's
• Giesler, R. B., Josephs, R. A. & Swann, W. B., Jr. (1996). Self-verification in clinical depression. Journal of Abnormal Psychology, 105, 358-368
• Jones, S. C. (1973). Self and interpersonal evaluations: Esteem theories versus consistency theories. Psychological Bulletin, 79, 185-199
• Kwang, T.; Swann, W. B. (2010). "Do People Embrace Praise Even When They Feel Unworthy? A Review of Critical Tests of Self-Enhancement Versus Self-Verification". Personality and Social Psychology Review 14 (3): 263–280. 1088-8683
• Pelham, B. W., & Swann, W. B., Jr. (1994). The juncture of intrapersonal and interpersonal knowledge: Self-certainty and interpersonal congruence. Personality and Social Psychology Bulletin, 20, 349-357.
• Pratt, M.G. & Rafaeli, A. 1997. Organizational dress as a symbol of multilayered social identities. Academy of Management Journal, 40 (4): 862-898
• Shrauger, J. S., & Lund, A. (1975). Self-evaluation and reactions to evaluations from others. Journal of Personality, 43, 94-108
• Story, A. L. (1998). Self-esteem and memory for favorable and unfavorable personality feedback. Personality and Social Psychology Bulletin, 24: 51-64
• Swann, W. B., Jr. (1983). Self-verification: Bringing social reality into harmony with the self. In J. Suls & A. G. Greenwald (Eds.), Psychological perspectives on the self (Vol. 2, pp. 33–66), Hillsdale, NJ: Erlbaum
• Swann, W. Jr. (1999). Resilient Identities: Self, relationships, and the construction of social reality. Basic books: New York
• Swann, W. B., Jr. Chang-Schneider, C., & Angulo, S. (in press). Self-verification in relationships as an adaptive process. J. Wood, A. Tesser & J. Holmes (Eds.) Self and Relationships, Psychology Press: New York
• Swann, W. B., Jr. Chang-Schneider, C. & McClarty, K. (2007) Do people’s self-views matter? Self-concept and self-esteem in everyday life. American Psychologist
• Swann, W. B., Jr., De La Ronde, C. & Hixon, J. G. (1994). Authenticity and positivity strivings in marriage and courtship. Journal of Personality and Social Psychology, 66, 857-869
• Swann, W. B., Jr., Milton, L. P., & Polzer, J.T. (2000). Should we create a niche or fall in line? Identity negotiation and small group effectiveness. Journal of Personality and Social Psychology.79, 238-250
• Swann, W. B., Jr. & Pelham, B. W. (2002). Who wants out when the going gets good? Psychological investment and preference for self-verifying college roommates. Journal of Self and Identity, 1, 219-233
• Swann, W. B., Jr., Pelham, B. W., & Krull, D. S. (1989). Agreeable fancy or disaagreeable truth? Reconciling self-enhancement and self-verification. Journal of Personality and Social Psychology, 57, 782-791
• Swann, W. B. Jr., Polzer, J. T., Seyle, C. & Ko, S. (2004). Finding value in diversity: Verification of personal and social self-views in diverse groups. Academy of Management Review, 29, 9-27
• Swann, W. B., Jr., & Predmore, S. C. (1985). Intimates as agents of social support: Sources of consolation or despair? Journal of Personality and Social Psychology, 49, 1609-1617
• Swann, W. B., Jr., & Read, S. J. (1981). Self-verification processes: How we sustain our self-conceptions. Journal of Experimental Social Psychology, 17, 351-372
• Swann, W. B., Jr., Stein-Seroussi, A. & Giesler, B. (1992). Why people self-verify. Journal of Personality and Social Psychology, 62, 392-401
• Swann, W. B., Jr., Wenzlaff, R. M., & Tafarodi, R. W. (1992). Depression and the search for negative evaluations: More evidence of the role of self-verification strivings. Journal of Abnormal Psychology, 101, 314-371
• Swann, W. B., Jr., Wenzlaff, R. M., Krull, D. S., & Pelham, B. W. (1992). The allure of negative feedback: Self-verification strivings among depressed persons. Journal of Abnormal Psychology, 101, 293-306
• Talaifar, S. & Swann Jr, W. B. (2017). Self-Verification Theory
• Wiesenfeld, B. M., Swann, W.B., Jr, Brockner, J. & Bartel, C. (in press). Is More Fairness Always Preferred? Self-Esteem Moderates Reay of Management Journalctions to Procedural Justice. Academ

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32223339תאוריית אימות העצמי