התנועה הצ'רטיסטית
התנועה הצ'רטיסטית היא אחת התנועות המשמעותיות ביותר שפעלו למען רפורמה פוליטית בבריטניה. התנועה הייתה לתנועת עובדים שפעלה להרחבת זכות הבחירה למעמד הפועלים בין השנים 1838 ו-1848, והייתה תנועת העובדים ההמונית הראשונה בעולם. תנועה זו שלטה בפוליטיקה הפנימית בבריטניה בשנים אלו וגייסה למעלה מ-3 מיליון תומכים בשיאה. הצ'רטיסטים שאפו להכניס רפורמות בשיטת הממשל בבריטניה על מנת להפוך אותה לדמוקרטית יותר. שמה של התנועה נגזר מ"הצ'רטר העממי" (אנגלית: People's Charter), הצהרת עקרונות שפורסמה במאי 1838[2].
האליטות הפוליטיות בבריטניה ראו בתנועה כסכנה ומעוררת מרד וסירבו לנהל משא ומתן עם מנהיגי התנועה או להיענות לחלק מדרישותיהם. הממשלה הבריטית מחצה סופית את התנועה ב-1848. על אף שלא היו לתנועה הישגים מיידיים וישירים היא הביאה להתעוררות והתארגנויות פוליטיות בקרב מעמד הפועלים הבריטי בנוגע להדרתו מהבחירות לפרלמנט. היסטוריונים רואים בתנועה הצ'רטיסטית כהמשך למאבקים במאה ה-18 כנגד שחיתות פוליטית וכהתפתחות לדמוקרטיזציה בבריטניה בתקופת המהפכה התעשייתית[3][4].
התפיסה העקרונית
ראשי התנועה היו שוליות ואומנים זעירים בסביבות הסיטי של לונדון, שנחשפו לספרות מתקופת המהפכה הצרפתית והגיעו למסקנה שאי-השוויון הדן את העובדים לחיי עוני נעוץ במונופול של המערכת הפוליטית על החוק והכוח ובשלילת זכויות הייצוג וההשתתפות של העובדים במערכת הפוליטית. זאת כיוון שזכות בחירה ניתנה רק לבעלי ממון. הצ'רטיזם קם כתנועה לשינוי פוליטי (בניגוד לסוציאליזם שנעץ את אי-השוויון בבעלות על ההון ואמצעי הייצור ודרש שינוי כלכלי). הדרך להשגת הזכויות הייתה באמצעות הטרמינולוגיה העתיקה של צ'רטר מלכותי, כלומר כתב זכויות שיינתן לעם מאת המדינה. לשם כך פרסמה התנועה את דרישותיה שהופצו לחתימה כעצומה בקרב עובדים ברחבי הממלכה.
שש הדרישות של הצ'רטר העממי
שמה של התנועה נגזר מ"הצ'רטר העממי" (אנגלית: People's Charter), הצהרת עקרונות שפורסמה בשנת 1838 והעלתה את הדרישות הבאות:
- מתן זכויות הצבעה אוניברסליות לזכרים;
- התקנת שיטת הצבעה חשאית;
- ביטול דרישות הרכוש מחברי פרלמנט;
- תשלום משכורת לחברי פרלמנט (כך שעניים יוכלו להיות חברי פרלמנט);
- אזורי בחירה בגודל שווה;
- בחירות שנתיות לפרלמנט[5].
דרכי פעולה וניסיונות מרי
חוק הרפורמה של שנת 1832 אכזב את מעמד הפועלים משנתן זכות בחירה לחלק גדול של המעמד הבינוני אך פסח על מעמד הפועלים. התנועה סחפה אחריה את ההמונים בבריטניה של אמצע המאה ה-19 והיו התארגנויות מקומיות ברחבי בריטניה. רובן הכירו בויליאם לובט (Lowett), בין מנסחי הצ'רטר העממי, כמנהיג התנועה.
מנהיג סניף ברמינגהם תומאס אטווד (Attwood) הציע איסוף חתימות על הצ'רטר העממי והגשתו כעוצמה לפרלמנט, התנועה אימצה את דרך הגשת העצומות גם בהמשכה. ביולי 1839 הפרלמנט הבריטי דחה את עצומת הצ'רטר העממי על אף שזאת זכתה ליותר ממיליון ורבע חתימות. פלגים יותר רדיקלים בתנועה הובילו את התקוממות ניופורט, התקוממות אלימה שהתרחשה ב-4 בנובמבר 1839. התקוממות ניופורט היא ההתקוממות המזוינת האחרונה שהתרחשה באיי בריטניה אשר כללה בין 1000-5000 תומכי התנועה הצ'רטיסטית וכורי פחם תחת הנהגתו של ג'ון פרוסט[6]. לאחר התקוממות ניופורט פלגים מתונים יותר בתנועה הפסיקו את תמיכתם בתנועה הצ'רטיסטית והנהגתה עברה לידי פרגוס או'קונור. תחת הנהגתו של או'קונור הוגשה עצומה בחתימת יותר מ-3.3 מיליון בני אדם ב-1842 לפרלמנט אשר נדחתה. דחיית העצומה הביאה להתפרצות של שביתות מקומיות ברחבי בריטניה אך מנהיגי התנועה לא הצליחו לארגן שביתה כללית.
ב-1848 התקיימו באירופה מרידות ומהפכות לאומיות אשר זכו לשם אביב העמים אשר הפיכו רוח גבית בתנועה הצ'רטיסטית למאבק בבריטניה. אולם שלטונות בריטניה דאגו שהמהפכות הלאומיות יישארו ביבשת אירופה ולא יתפרצו לאיי בריטניה, ומחצו ביד קשה את התנועה הצ'רטיסטית[5]. עם זאת, הכינוס הגדול בקנינגטון ב-10 באפריל 1848, שנועד להעביר לפרלמנט את העצומה ועליה 3 מיליון חתימות העובדים, פוזר בכוח שהורכב משוטרים בלתי-חמושים ומתנדבים אזרחיים. כך נמנעה שפיכות דמים כמו זו שאירעה באירופה בעת פיזור מפגינים באמצעות צבא חמוש[7].
השפעות התנועה
על אף שהתנועה הצ'רטיסטית לא הובילה באופן ישיר ליצירתם של רפורמיות פוליטיות, היא הייתה תקדים רב משמעות ופתחה פתח שאיפשר לארגונים ואינדיבידואלים שבאו אחריה להיאבק למען רפורמות. חמש הדרישות הראשונות של הצ'רטר העממי הושגו, אחרי שהתנועה הצ'רטיסית איבדה מכוחה.
לתנועה הייתה גם השפעה על אוסטרליה של המאה ה-19 אז קולוניה בריטית. רבים מהמנהיגים הוגלו לאוסטרליה ואלו שם החלו להפיץ את בשורת אי ציות האזרחי והיו בין מנהיגי מרד איוריקה בשנת 1854.
ראו גם
לקריאה נוספת
- בילי מלמן, לונדון – מקום, אנשים ואימפריה, אוניברסיטה משודרת, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2009 עמ' 74-82
קישורים חיצוניים
- British Library, הדף כולל תמונה של הצ'רטר העממי המקורי.
- טקסט באנגלית של העצומה הראשונה שהוגשה לפרלמנט ושמות האישיים המרכזיים בתנועה הצ'רטיסטית.
הערות שוליים
- ^ בילי מלמן, לונדון – מקום, אנשים ואימפריה, אוניברסיטה משודרת, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2009 עמ' 81
- ^ Royale, Edward. Revolutionary Britannia?: Reflections on the Threat of Revolution in Britain, 1789-1848
- ^ Malcolm Chase, Chartism: A New History (2007)
- ^ Boyd Hilton, A Mad, Bad, and Dangerous People?: England 1783-1846 (2006) pp 612-21
- ^ 5.0 5.1 הרמן, תמר. מלמטה למעלה: תנועות חברתיות ומחאה פוליטית, כרך 2, האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ The Welsh Academy Encyclopædia of Wales. Cardiff: University of Wales Press 2008.
- ^ בילי מלמן, לונדון – מקום, אנשים ואימפריה, אוניברסיטה משודרת, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2009 עמ' 80-81
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל הממלכה המאוחדת | ||
25892315התנועה הצ'רטיסטית