שרי המאה

שרי המאה

מידע כללי
מאת	הרב יהודה לייב מימון
שפת המקור	עברית
סוגה	היסטוריה, סיפורי צדיקים, חינוך
הוצאה
הוצאה	מוסד הרב קוק
תאריך הוצאה	תש"ב - תשט"ז (1942–1956)
מספר עמודים	1730

שרי המאה היא סדרה בת שישה כרכים (בהוצאת מוסד הרב קוק, תש"ב - תשט"ז) שנכתבה בידי הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון.

תוכן הספר

הסדרה מכילה סיפורים על גדולי ישראל החשובים והבולטים שחיו בין השנים ת"ר - ת"ש (1840–1940). בסדרה מוזכרים גם רבנים שקדמו לשנים אלו, כגון החת"ם סופר והגר"א, וזאת על מנת לתת לקוראים רקע על התקופה אותה הספר בא לתאר. הסדרה בנויה בצורה עלילתית ואסוציאציבית כשכל סיפור מתקשר לסיפור הבא אחריו, דבר העוזר להבין את הקשר שבהשתלשלות הרבנים והשפעת התקופה על היהדות.

הסדרה נוגעת גם בחיכוכים הפנימיים ביהדות ובעיקר בוויכוח הגדול בין החסידים למתנגדים. עם זאת, מצליח המחבר להראות בכל ויכוח את הצדדים היפים והאמיתיים שבכל צד תוך גילוי חיבה לרבנים משני הצדדים, מבלי שהקורא יקבל רושם שצד אחד צודק מחברו.

המחבר כותב את ספרו מנקודת מבט של בן למשפחת רבנים ענפה המיוחסת לפלג המתנגדים. עם זאת כיוון שאביו הירבה בהכנסת אורחים זכה המחבר עוד בהיותו צעיר בימים לפגוש רבנים ועסקנים חשובים מכל המגזרים ביהדות האורתודוקסית. לאחר שהמחבר נכנס לעסקנות הציבורית, בהיותו אחד ממנהיגי תנועת המזרחי, הוא הכיר מאות רבנים במזרח אירופה. מפגשים אלה היוו את הבסיס לספרו, בו כתב שזכה להיפגש עם אלף וחמש מאות רבנים. כמו כן, היה הרב מימון אספן גדול של ספרי קודש (הוא החזיק בספרייתו למעלה מ-40,000 ספרים^{[דרוש מקור]}), מה שתרם לקשריו המרובים עם רבנים בני דורו והביא לבקיאותו הרבה בתולדותיהם של מחברי הספרים. דבר נוסף שהיווה רקע לספרו הוא שעוד בהיותו צעיר הרגילו אביו לקרוא סיפורי צדיקים, ודבר זה גרם לו להכיר סיפורים רבים ולהבין את החשיבות שבפרסומם.

כמה פעמים חוזר המחבר בספרו על עצם חשיבות הקריאה בספר. בהקדמה לספרו הוא מביא את דבריו אביו, שאמר

"תולדותיהם של צדיקים מצוות ומעשים טובים, והקריאה בספרי התולדה של גדולי ישראל וחכמיו מסוגלת להשפיע שפע רב גם על הקוראים עצמם, להכניס לתוך לבם אהבת תורה ואהבת ישראל, אמונה וביטחון, חסד וצדקה וכל מידה נכונה."

בכרך השישי מוסיף על כך המחבר את קנאת הסופרים שיחווה הקורא, וקנאה זו תגרום לו מתוך התפעלות לרצות גם הוא ללכת בדרכיו של הצדיק עליו מסופר, וגם אם לא יצליח לחקותו חיקוי שלם, מכל מקום אי אפשר שלא יושפע מכך כלל להתעלות אל מדרגתו של הצדיק.

ייחודו של הספר

הספר 'שרי המאה' מיוחד מרוב סיפורי הצדיקים בכמה נקודות:

• בכל סיפור שנכתב בספר קיים הקשר לסיפור שנכתב לפניו ולסיפור שיבוא אחריו. דבר זה נותן את הרושם שהעלילה בכל ששת הכרכים אינה אלא שרשרת ארוכה המורכבת חוליות חוליות. דבר זה גם עוזר במידה רבה להבנת הדמות על ידי הכרת הרקע אליו נולדה הדמות.
• הסיפורים אינם מתמקדים רק בפעלה של הדמות המסופרת אלא גם בדברי התורה שלה. המחבר מקדיש חלקים נכבדים מספרו ומתאר את תורתו של הרב המדובר, כך שהקורא זוכה ליהנות לא רק מסיפורים על צדיקים מופלאים אלא גם מתורתם, דבר העוזר במידה רבה להבנת הדמות.
• אין המחבר מתמקד אך ורק בגדולי ישראל במושג התורני. דמויות רבות בספר הן דמויות של עסקנים שמכוח מעמדם השפיעו רבות לטובת עם ישראל, אנשים כמשה מונטיפיורי וכברון רוטשילד. הרושם שנוצר לקורא הוא שדמות מופת יכולה גם להיות דמות עסקנית, ובתנאי שיש בה גם תורה ומעשים טובים. המחבר בעצמו היה עסקן ציבורי ומראשי תנועת המזרחי.
• הספר מתמקד במידה רבה לכל ארכו בנושא הציונות. מגדולי הרבנים שבדורות עברו ועד לרב קוק החותם את הספר מתאר המחבר מה היה יחסם של גדולי הדורות לארץ ישראל ולצורך לעלות אליה, וכן לתנועה הציונית. בתחילת הכרך השישי מספר הרב מימון שהתעכב בהוצאת כרך זה בעקבות הקמת מדינת ישראל ופעולותיו הרבות בתקופה זו (הוא עצמו נעצר בשבת השחורה ולאחר מכן כיהן כשר הדתות). בכרך אחר הוא מביא במשך שלושה עמודים רצופים רשימה של רבנים מכל רחבי אירופה שתמכו בציונות.

ביקורת

גרשם שלום כתב בהערותיו לכרך העוסק בחסידות "כרך זה מוקדש כולו ל"זכרונות" על החסידות הקדומה (ח"ב הוקדש להגר"א וחוגו), קצת פולקלור, קצת היסטוריה והרבה שקר".
קיימת גם טענה, שלא תמיד יש קשר בין המסופר לסיפור. בהקשר לכך ישנה הלצה, שהמחבר לקח רשימה של רבנים מכאן ורשימה של סיפורים מכאן ו'שידכם' זה לזה....

למעשה, מטרת הספר היא להביא את דמותם של גדולי ישראל בפי העם כפי שסיפרו לו היהודים שפגש במהלך פעילותו הציונית באירופה. במצב כזה ייתכן שסיפורים שונים שסופרו בפי יהודים לא התקיימו, או לא היו כפי שסופרו, וייתכן שהסיפורים היו אצל רבנים אחרים מאלו שסיפרו עליהם. אך אין כאן שקרים מכוונים. ביתו של הרב מימון, הסופרת גאולה בת יהודה כתבה בהקדמתה למהדורה החדשה של הספר כי ”הרב מימון מעולם לא היה חוקר אובייקטיבי קר... מאפיינת את כתיבתו המחקרית גם מגמה חינוכית והרגש החי בוקע מבין השורות העובדתיות. מכאן נוכל ללמוד על ספר כ"שרי המאה", שלא נועד להביא עובדות יבשות ואירועים היסטוריים גרידא. מטרתו היתה למסור את נפש התקופה והרוח שפיעמה בקרב אישיה...”.

רבי יעקב ישראל קניבסקי התנגד נחרצות למחבר ולספריו. כשנשאל לגבי חתן בר מצווה שקיבל במתנה ספרים של הרב מימון, כגון שרי המאה, האם מותר לו למוכרם לחנות ולקחת תמורתם ספרים אחרים, השיב ”אסור, תשרוף את זה! זה טרף יותר מחזיר!”.

בשם הרב יצחק יוסף מובא, כי אביו רבי עובדיה יוסף הזהיר לא לקרוא את כרך ו' של ספר זה, כיון שבו המחבר מותח ביקורת על כמה מגדולי הדור שהתנגדו לציונות, אבל בשאר הכרכים הוא עצמו היה קורא.