שמשון בלוך
שמשון בלוך הלוי (ביידיש: בלאך; 1784 - 7 באוקטובר 1845), איש תנועת ההשכלה היהודית בגליציה, מחבר "שבילי עולם", ספר הגאוגרפיה המודרני הראשון בעברית.
ביוגרפיה
בלוך נולד בעיירה קוליקוב שליד לבוב וז'ולקווה, ובה גר רוב ימיו. קיבל חינוך תורני כמקובל אבל למד גם תנ"ך, גרמנית ומדעים, בהשפעת דודו ברוך צבי נייא (Neu) שהיה מורה בבית ספר ממשלתי בז'ולקווה. באמצעות דודו הכיר את רנ"ק ונעשה תלמידו וחברו, וכן הכיר בילדותו גם את שי"ר והתחבר עמו. ב-1808 הדפיס בלבוב את איגרת הרשב"א נגד לימוד הפילוסופיה, עם "איגרת ההתנצלות" של ר' ידעיה הבדרשי שהגן על הפילוסופיה, ובתוספת מבוא על פולמוס הפילוסופיה בדורם. ב-1813 היה במשך שנה אחת עורך ומגיה בבית הדפוס של אנטון שמיד בווינה, אחרי פטירתו של יהודה ליב בן-זאב, אולם אחר כך חזר למשפחתו בקוליקוב. בווינה הוציא לאור את ספרו של מנשה בן ישראל "לתשועת ישראל", על פי התרגום הגרמני של מרקוס הרץ ועם הביוגרפיה של מנשה בן ישראל שכתב דוד פרנקו-מנדס, ועוד כמה ספרים עתיקים.
כשחזר לקוליקוב המליצו לו רנ"ק ושי"ר למצוא את פרנסתו בחיבור ספרי מדע בעברית. ב-1822 הוציא בז'ולקווה את חלקו הראשון של ספר הגאוגרפיה "שבילי עולם", העוסק בארצות אסיה. החלק השני, העוסק באפריקה, יצא לאור בז'ולקווה ב-1827. על "שבילי עולם" כתבו הסכמות החת"ם סופר והרבנים מרדכי בנט ואלעזר פלקלס. את החלק השלישי של "שבילי עולם", על אירופה, לא הוציא בימי חייו, אם בגלל קשיים כלכליים, אם בגלל התיישנות הספרים הגרמניים שאותם תרגם-עיבד ואם בגלל ביקורות שליליות שקיבל. לאחר פטירתו פרסמו ידידיו ואלמנתו את החלק השלישי, בתוספת אגרות ומאמרים שלו בשם "זהב שב"ה" (שמשון בלוך הלוי), לבוב 1855.
"שבילי עולם" הפך במהרה לספר פופולרי ונדפס עוד בכמה מהדורות בהמשך המאה ה-19, ואף תורגם ללדינו בשתי מהדורות (סלוניקי 1853 ובלגרד 1860). הוא היה הספר הראשון בעברית שתיאר את הארצות הרחוקות ומנהגיהן, ובשפתו המליצית דיבר אל לב הקוראים העבריים של תקופתו. בלוך הוסיף הערות וחקירות בענייני מדעי היהדות בשולי התיאורים הגאוגרפיים, וכן תיאר את קורות כמה מחכמי ישראל שחיו באפריקה (למשל רס"ג, רי"ף והרמב"ם). הוא אף שילב ביקורת ברוח ההשכלה על האמונות הטפלות והמנהגים המשונים בעיניו של העמים הרחוקים, תוך שהוא רומז לאמונות ולמנהגים של היהדות בדורו. ואולם כבר בין משכילי זמנו הייתה ביקורת רבה על כתיבתו של בלוך. ריב"ל שלח במכתב לשי"ר, שלא נדפס בתקופתם אך נפוץ בין המשכילים בהעתקות בכתב יד, את עיקרי הביקורת: לשונו של בלוך מליצית יתר על המידה; הוא מסתמך על ספרי גאוגרפיה גרמניים שאינם מדויקים או שהתיישנו; הוא מייחס לעצמו דברים שכתבו אחרים; והוא מגזים בפלפולים וחקירות בענייני יהדות שאינם במקומם. כדברי ריב"ל:
- "[בלוך] מביא פעם בפעם דברי גאונים, פוסקים ושאלות ותשובות מפלפל ועוקר הרים וטוחנן זה בזה, דבר שאין צריך כלל. [...] מה ענין מהרש"ך ורדב"ז אצל הר גריזים? והתשב"ץ ושערי דורא אצל הרי קויקאזיען (=קווקז)? ומהר"ם פאדובה ומהר"ש משאנז עם הקיסר של חינא (=סין)? מה עניין של פסקי תוספות וספר תקפו כהן עם השאמאנען הטובלים בנהר גאנגעס?".
ב-1840 הדפיס בלוך בלבוב תרגום לעברית של "תולדות רש"י" של צונץ עם הערות ותוספות משלו. הוא פרסם גם כמה מאמרים ב"ביכורי העתים" וב"כרם חמד", בין השאר את המכתב שלו לידידו יעקב שמואל ביק לאחר שעבר הלה לתמוך בתנועת החסידות. ב-2006 פרסם דוד אסף, בספרו "נאחז בסבך", סאטירה גסה של בלוך בשיתוף עם יוסף פרל על נפילתו של החוזה מלובלין ב-1815, בשם "ספר נקיות ופרישות". ממכתב של בלוך לפרל עולה גם כי בלוך תכנן לכתוב סאטירה בשם "שבחי אלקסי", על המשרת הגוי של הבעש"ט, כפארודיה על "שבחי הבעש"ט", אך בסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל.
בלוך הסתכסך עם רבים מן המשכילים בדורו, לרבות שי"ר וריב"ל, והם מצדם ראו בו בור, חנפן וגאוותן. הוא נפטר, בודד וחולה, בקוליקוב ב-1845.
לקריאה נוספת
- יוסף קלוזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, כרך ב, ירושלים תשי"ב, עמ' 350 - 368
קישורים חיצוניים
- "שמשון בן יצחק הלוי בלוך", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שבילי עולם - חלק א, באתר היברובוקס
- שבילי עולם - חלק ב, באתר היברובוקס
- יום טוב ליפמן צונץ, תולדות רש"י, תרגם לעברית שמשון בלוך, מהדורה שנייה, ורשה 1862, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
