שמרית פרקול-פינקל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמרית פרקול-פינקל
לידה 12 באפריל 1975
תל אביב-יפו, ישראל
פטירה 7 במרץ 2021 (בגיל 45)
תל אביב-יפו, ישראל
ענף מדעי ביולוגיה ימית  •  אקולוגיה
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט פרופ' יהודה (הודי) בניהו
מספר צאצאים 3

שמרית פרקול-פינקל (12 באפריל 1975 – 7 במרץ 2021) הייתה ביולוגית ימית ישראלית. חקרה שוניות אלמוגים מלאכותיות ופיתחה מוצרי בטון אקולוגי[1], בנייה ירוקה וקלינטק. הייתה מייסדת משותפת של שתי חברות בתחום האקולוגיה הימית, ושימשה גם כמנכ"לית של אחת מהם, חברת "אקונקריט"[2]. פרקול-פינקל חיברה מעל 20 מאמרים מדעיים. עבודותיה זיכוה בפרסים מטעם האו"ם והאיחוד האירופאי. בשנת 2019 נבחרה על ידי "פורבס" לאחת מ-50 הנשים המובילות של סטארט-אפים פורצי דרך. באותה שנה הפטנט שפיתחה, יחד עם שותפה עידו סלע, נבחר לאחד ממאה ההמצאות הטובות בעולם על ידי "מגזין טיים".

ראשית חייה

שמרית פרקול נולדה וגדלה בתל אביב, לרחל, גננת ואמנית, ולדב, נהג אוטובוס ומדריך תיירים. הייתה בת הזקונים מבין ארבע בנות, בהן המתרגמת שרית פרקול. את לימודי התיכוניים העבירה בתיכון עירוני ה' בתל אביב. בנעוריה גילתה את חיבתה לים, ונהגה לגלוש ולצלול בחוף הילטון, ואף את עבודת הביוטופ שלה ערכה בו. עם סיום לימודיה התיכוניים התגייסה לצה"ל ושירתה במחנה מטכ"ל.

השכלה

עם שחרורה מצה"ל החלה בלימודי תואר תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. את תעודת הבוגר שלה קיבלה בשנת 1998 בהצטיינות. במסגרת התואר השני שלה באוניברסיטת תל אביב, אותו סיימה בהצטיינות יתרה בשנת 2001, היא חקרה שוניות אלמוגים מלאכותיות. נושא מחקרה היה בעיקר שונית הדובקורל, דמוית הפירמידה, שהוטבעה באילת בשנת 1992. תוצאות מחקרה זכו לפרסום בעיתונות המדעית העולמית. את עבודת הדוקטורט שלה "היבטים ביולוגיים ואקולוגיים של שוניות מלאכותיות"[3] ערכה ,בין היתר, בדרום חצי האי סיני ובמפרץ סואץ, בפרויקט שמומן על ידי נשיונל ג'אוגרפיק. במהלך לימודי הדוקטורט באוניברסיטה הכירה את חברה ללימודים, עדו סלע, עמו התעתדה להקים חברות סטארטאפ[4].

בשנת 2008 סיימה את הפוסט דוקטורט שלה באוניברסיטת בולוניה שבאיטליה, אשר מומן באופן מלא על ידי מלגות בתר-דוקטור, כ"עמיתת מארי קארי" (אנ').

קריירה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

מחקר

פרקול-פינקל השתתפה בכתיבתם של מעל 30 מאמרים מדעיים[5].

בנובמבר 1998 השתתפה בסקר אלמוגים רכים (רפיוניתאים) בטייוואן. בדצמבר 1998 הייתה עוזרת מחקר באוניברסיטת ג'יימס קוק, אוסטרליה ובמסגרת זו הייתה מעורבת בניסויים בהטלת המוני אלמוגים באיי אורפאוס . בינואר 1999 שימשה כעוזרת מחקר במעבדת לי־מארין (אנ'), באוניברסיטת אוקלנד, ניו זילנד. בין השנים 2000–2004 השתתפה בסקרי שונית אלמוגים שנתיים בקניה. בספטמבר 2000 השתתפה בסקר שוניות מלאכותיות בדרום חצי האי סיני במימון נשיונל ג'יאוגרפיק. ביולי 2002 השתתפה בקורס שדה לביולוגיה ימית טרופית בג'מייקה. בינואר 2003 עברה קורס הכשרה "Primer v5", בפלימות', בריטניה. ביולי 2004 השתתפה בסקר אלמוגים רכים באוקינאווה, יפן. בדצמבר 2004 ובפברואר 2005 השתתפה בסקר חסרי חוליות ימיים בשוניות טנזניה ואריתריאה.

הקמת חברת SeArc

בשנת 2010 חזרה ארצה מאיטליה וייסדה עם עמיתה וחברה, הביולוג הימי ד"ר עדו סלע, את "SeArc"[6], חברה לייעוץ אקולוגי ימי. החברה ביצעה סקרים ביולוגיים ימיים עבור חברות גז ונפט.

בשנה 2011 יזמה החברה פרויקט שבו בשיתוף מגמת ביוטכנולוגיה של הפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין. הפרויקט, שנתמך על ידי נשר מפעלי מלט ישראליים, וחברת א.פ.ק, בחן תשתיות בטון חדישות התומכות בסביבה, וכלל ניסוי במעגנה של מכמורת. באותה שנה SeArc נבחרה להיות בין עשרת המועמדים לגמר התחרות הבינלאומית "אתגר האוקיינוס של סוואנה". הפתרון של החברה היה פיתוח תשתיות חופיות תומכות סביבה, המשלבות ידע מדעי עם טכנולוגיות בטון ישימות[7].

הקמת חברת אקונקריט

ב-2012 הקימה יחד עם סלע את חברת "אקונקריט", שפיתחה טכנולוגיה חדשה של בטון לבניית תשתית ימית המספקת יתרונות אקולוגיים לסביבה הימית. פרקול-פינקל, שהתמחתה בניהול בר-קיימא של בתי גידול ימיים עירוניים, שימשה כמנכ"לית החברה. לאחר סופת ההוריקן "סנדי" שפגעה בחוף המזרחי של ארצות הברית, החברה התפתחה באופן משמעותי. הוזמנו ממנה עבודות לשיקום החוף והקמת שוברי גלים אקולוגי בסטטן איילנד בהיקף של 60 מיליון דולר. החברה תכננה את שוברי הגלים וייצרה מודלים לבחירת המיקום שלהם. הפיתוח נעשה בשיטה אקולוגית התומכת בסביבה הטבעית ומגנה על בתי גידול של אוכלוסיות בעלי חיים הקיימות בחוף. זאת בין היתר באמצעות הבטון האקולוגי של החברה, המעודד את שיקום אוכלוסיית הצדפות הטבעית, המחזקת את השובר[8]. ב-2021 הכפילה אקונקריט את הכנסתה זו השנה השלישית ברציפות, גייסה הון וזכתה למענקים מ-EU Horizon 2020 (אנ'), קרן בירד ומחלקת האנרגיה של ארצות הברית[9].

החברה זכתה להוקרה בעולם. בשנת 2015 זכתה במקום הראשון בתחרות עולמית לחדשנות וליזמות צעירה במדע ובטכנולוגיה שאורגנה בידי "ועדת פודונג לחדשנות צעירה" בשנגחאי[10]. בשנת 2015 עמותת בוגרי 8200 זיכתה אותה בתואר "סטארט-אפ השנה"[11]. בשנת 2019 מנה אותה מגזין העסקים "Fast Company" בין 50 החברות החדשניות ביותר בעולם. הפיתוח שלה זכה בפרס קרן התקווה של מכון ביומימטיקה (אנ') לשנת 2020[12].

פרויקטים נוספים

במהלך העשור האחרון לחייה, פרקול-פינקל השתתפה בצוותים שניהלו מספר פרויקטים בקנה מידה גדול וארוכי טווח, כמו פרויקט MarUrbe במימון האיחוד האירופי באיטליה, ותוכנית לשיפור קו המים בפארק גשר ברוקלין, ניו יורק. הייתה אחת מהיועצות של תוכנית Waterfront Edge Design Guidelines של "ווטרפרונט אליינס" (אנ') ומעורבת בתכנון האקולוגי של פרויקט צוות SCAPE במימון פדרלי של "Living Breakwaters", הזוכה בפרויקט בנייה מחדש על ידי תחרות עיצוב. בשנת 2018 הייתה חלק מצוות גיבוש מדיניות למרחב הימי של ישראל בים התיכון מטעם מינהל התכנון[13][14][15].

פרסים והוקרה

באתר פורבס נכתב על אודותיה: "שמרית פרקול-פינקל הייתה ההשראה שאליה שיווע תחום ההנדסה האקולוגית". בכתבה מאת עמנואלה ברבירוליו נאמר: ”לא זו בלבד שפרקול-פינקל התריסה נגד הנורמה בכך שהייתה מנהיגה בתעשייה שנשלטת בידי גברים, היא הייתה גם בחזית השינוי הסביבתי החיובי. עם עשרים שנות ניסיון בתחום הביולוגיה הימית והאקולוגיה, בשלושים ארצות, פרקול-פינקל התמחתה בניהול בר קיימא של בתי גידול ימיים אורבניים”[28].

לאחר מותה, נבחרה עם שותפה עדו סלע, לשלב הגמר של "פרס הממציא האירופי" לשנת 2022 מטעם משרד הפטנטים האירופי (אנ')[29].

חיים אישיים

בשנת 2003 נישאה לקובי פינקל, מהנדס אזרחי. מרכז חייהם היה בתל אביב, אם כי עברו למקסיקו לצורכי עבודה, ולאיטליה לצורכי לימודים. לזוג נולדו שלושה ילדים.

פרקול-פינקל הקפידה על אורח חיים מעודד קיימות גם בחייה הפרטיים. היא נמנעה משימוש בכלים חד-פעמיים, התניידה באמצעות אופניים וקורקינט חשמלי כדי לצמצם שימוש בדלק, והתנדבה בניקוי זפת מחופי תל אביב.

מותה

פרקול-פינקל נהרגה ב-7 במרץ 2021, מפגיעת משאית בעת שנסעה על קורקינט חשמלי בתל אביב. ידיעת מותה שודרה בערוצי הטלוויזיה בישראל וסוקר בעיתונות בעולם, בין השאר במסגרת יום האישה הבינלאומי שחל יום לאחר מכן. לאחר מותה הוקדש לזכרה אירוע ניקיון המוני של חופי תל אביב מזפת, במסגרת יום המעשים הטובים[30].

עמותת "Creative Destruction Lab" הקדישה קרן מלגות לזכרה של פרקול-פינקל, התומכת בסטודנטיות לתואר ראשון בלימודי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה באוניברסיטת דלהוסי שבקנדה[31].

בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה קראו לכרישה שלכדו ומישדרו "שמרית", לזכרה של פרקול-פינקל[32].

האמנית קרן נפתלי הקדישה קולקציית NFT לזכרה של שמרית[33].

פרסומים נבחרים

  • Perkol-Finkel S. and Benayahu Y. (2004) Community structure of stony and soft corals on vertical unplanned artificial reefs in Eilat ( Red Sea ): comparison to natural reefs. Coral Reefs 23: 195-205.
  • Perkol-Finkel S. and Benayahu Y. (2005) Recruitment of benthic organisms onto a planned artificial reef: shifts in community structure one decade post deployment. Marine Environmental Research 59: 79-99.
  • Perkol-Finkel S., Shashar N., Barnea O., Ben David-Zaslaw R., Oren U., Reichart T., Yacobovich T., Yahel G., Yahel R., Benayahu Y. (2005) Fouling coral communities of artificial reefs: does age matter? Biofouling 21: 127–140.
  • Perkol-Finkel S., Shashar N., Benayahu Y. (2006) Can artificial reefs mimic natural reef communities? The roles of structural features and age. Mar Environ Res 61: 121-135.
  • Perkol-Finkel S., Miloh T., Zilman G., Sella I., Benayahu Y. (2006) Floating and fixed artificial reefs: the effect of substratum motion on benthic communities. Mar Ecol Prog Ser 317: 9-20.
  • Perkol-Finkel S. and Benayahu Y. (2007) Differential recruitment of corals onto artificial and natural reefs. J Exp Mar Biol Ecol 340: 25–39.
  • Perkol-Finkel S., Miloh T., Zilman G., Sella I., Benayahu Y. (2008). Floating and fixed artificial habitats: spatial and temporal patterns of benthic communities in a coral reef environment. Coast Estuar Sci 77: 491-500.
  • Perkol-Finkel S. and Benayahu Y. (2009) Differential survivorship of two coral species on artificial and natural reefs. J Exp Mar Biol Ecol 369: 1–7.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמרית פרקול-פינקל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ECOncrete - This is how we save the ocean! Nas daily video, סרטון בערוץ "ECOncrete Tech", באתר יוטיוב (אורך: 03:51)
  2. ^ האתר של חברת אקונקריט, שפרקול-פינקל הייתה מייסדת משותפת והמנכ"לית שלה
  3. ^ שמרית פרקול-פינקל, שוניות מלאכותיות: היבטים ביולוגיים ואקולוגיים של שוניות מלאכותיות, אוניברסיטת תל-אביב
  4. ^ אוריאל הרמן, ‏יש חיים בתוך הבטון, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2015
  5. ^ Google Scholar, scholar.google.co.il
  6. ^ שמה נגזר מהביטוי Seascape Architecture – אדריכלות ימית
  7. ^ ערן דקל, בונים, שומרים: להציל את הים עם בנייה נכונה, באתר nrg, ‏9 באוגוסט 2011
  8. ^ אוריאל הרמן, ‏הישראלים שבונים שוברי גלים עטופי צדפות הוזמנו לניו-יורק, באתר גלובס, 22 ביוני 2014
  9. ^ מועמדים ישראלים לפרס "האוסקר" האירופאי בחדשנות, באתר Techtime - חדשות אלקטרוניקה והייטק, ‏18 במאי 2022
  10. ^ 2015 "Entrepreneurship in Pudong" Contest Ends: TechCode Becomes the Great Winner with Global Resources Linkage, ‏19 בנובמבר 2022 (באנגלית)
  11. ^ אסף גלעד, הזוכה בתחרות היזמות של 8200: Econcrete, שמשקמת את חופי ארה"ב, באתר כלכליסט, 10 ביוני 2014
  12. ^ ECOncrete® Wins $100,000 Ray of Hope Prize® – Biomimicry Institute, Biomimicry Institute, ‏2 ביולי 2020
  13. ^ [המרחב הימי של ישראל מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל], ‏2017
  14. ^ מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל, ‏2018
  15. ^ מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל ים תיכון מצע לגיבוש מדיניות - רקע ותהליך, ‏דצמבר 2018
  16. ^ WE Empower UN SDG Challenge, Meet the 2018 Awardees, אוניברסיטת המדינה של אריזונה, ‏2018 (באנגלית)
    Abigail Klein Leichman, Israeli marine biologist wins UN business contest award - ISRAEL21c, ‏26 באוגוסט 2018 (באנגלית)
    WE Empower, עמוד הטוויטר הרשמי של הפרס, ‏12 במרץ 2021 (באנגלית)
  17. ^ Women Innovators: Shimrit Perkol-Finkel, שירות החוץ האירופי, ‏2019
  18. ^ AWARDS WINNERS 2019, באתר GreenTec Awards, ‏2019 (באנגלית)
  19. ^ ג'ורדן חוסיין, THE WINNERS OF THE GREEN AWARDS AT THE GREENTECH FESTIVAL 2019, באתר "אייריש טק ניוז", ‏31 במאי 2019 (באנגלית)
  20. ^ ECOncrete: Best Inventions 2019, Time, ‏4 באוקטובר 2019
  21. ^ Alyse Nelson, Vital Voices: 100 Women Using Their Power to Empower, בהוצאת Assouline Publishing, ‏2020 (באנגלית)
    Dr. Shimrit Perkol-Finkel - Vital Voices, Vital Voices, ‏5 ביולי 2018
  22. ^ Yasmin Gagne, How this marine biologist is saving coastlines around the world, Fast Company, ‏3 באפריל 2019
  23. ^ תומר הדר ומאיר אורבך, שמרית פרקול-פינקל: "הבטון שלנו מיוחד לסביבה הימית ושומר על בעלי החיים", באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2019
  24. ^ Israeli woman named to Fast Company 'most creative' list - ISRAEL21c, ISRAEL21c, ‏1 באפריל 2019
  25. ^ Women Innovators 2019 Winner Shimrit Perkol-Finkel (Israel), סרטון בערוץ "EU Science & Innovation", באתר יוטיוב (אורך: 00:48)
  26. ^ Allyson Kapin, 50 Women-Led Startups That Are Crushing Tech, Forbes, ‏3 בינואר 2019
  27. ^ קול קורא: נשים למען אקלים, עיריית תל אביב-יפו, ‏25 באוקטובר 2022
    "נשים למען האקלים" – המאיץ ליזמות סביבתית ע"ש ד"ר שמרית פרקול־פינקל, עיריית תל אביב-יפו, ‏דצמבר 2022
    מזא"ה 9, פתיחת ההרשמה לתכנית הבינלאומית "נשים למען האקלים" ע"ש ד"ר שמרית פרקול פינקל., ‏24 בנובמבר 2022
    תל אביב-יפו הירוקה, נשים. יזמות. אקלים, ‏29 בדצמבר 2022
  28. ^ Emanuela Barbiroglio, Shimrit Perkol-Finkel Was The Inspiring Woman Eco-Engineering Needed, Forbes, ‏1 בפברואר 2021
  29. ^ Ido Sella and Shimrit Perkol-Finkel † (IL), משרד הפטנטים האירופאי, ‏2022 (באנגלית)
  30. ^ יובל בגנו, ‏יותר ממיליון ישראלים השתתפו אתמול ביום המעשים הטובים המסורתי, באתר מעריב אונליין, 17 במרץ 2021
  31. ^ PETER MOREIRA, CDL Mourns Shimrit Perkol-Finkel, באתר Entrevestor, ‏17 באפריל 2021 (באנגלית)
  32. ^ IN MEMORY OF DR SHIMRIT PERKOLFINKEL, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה, ‏אפריל 2021 (באנגלית)
  33. ^ קרן נפתלי, NFT collection – Hilton Beach TLV: Dedicated to Dr. Shimrit Perkol - Finkel (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35417875שמרית פרקול-פינקל

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שמרית_פרקול-פינקל&oldid=2205370"