רבי שמעון סופר (ערלוי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שמעון סופר (1850))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמעון סופר
הרב שמעון סופר מערלוי
לידה כ"ח באייר ה'תר"י
נרצח כ"א בסיוון ה'תש"ד (בגיל 94)
שער הספר "שו"ת התעוררות תשובה", נדפס בבודפשט בשנת ה'תרפ"ג

הרב שמעון סופר (כ"ח באייר ה'תר"י, 10 במאי 1850 - כ"א בסיוון ה'תש"ד, 12 ביוני 1944) היה נכדו של החתם סופר, שימש כרב וראש ישיבה, ממנהיגי יהדות הונגריה במאה ה-20. נספה בשואה עם בני קהילתו ומשפחתו.

ביוגרפיה

נולד לרב אברהם שמואל בנימין סופר (ה"כתב סופר") בעיר פרשבורג. בשנת תר"ל התחתן עם אסתר פריד מקהילת קליינווארדיין בהונגריה. בקליינוורדין למד תורה בתמיכת חותנו, כמקובל באותם ימים. שנתיים לאחר נישואיו נפטרה אשתו, והוא נותר עם בת יחידה. לאחר מכן נשא את בת דודתו (בת ר' חיים שמואל בירנבוים חתן רבי עקיבא אייגר) ונולד להם בן. בתקופה זו התיישב באוקראינה, באומן ובקייב, שם נודע כאחד מגדולי התורה. עוד שנתיים ישב בעיר קרקוב, ולמד אצל דודו – רב העיר, הרב שמעון סופר, בן החת"ם סופר. בשנת תרל"ו חזר לעיר פרשבורג, ונשא את אשתו השלישית, (בתו של דודו ר' בנימין שפיצר חתנו של החתם סופר שהיה אב"ד וינה). מאישה זו נולדו לו שלושה עשר ילדים. באותה תקופה החל להוציא לאור את כתבי אביו, בעל ה"כתב סופר", וכתבי סבו החת"ם סופר.

בשנת ה'תרמ"א החל לכהן כרב העיר ערלוי (אֶגֶר) שבהונגריה, שם כיהן כרב במשך שישים וארבע שנים. בנוסף עמד בראש ישיבה גדולה בעיר, שאליה הגיעו תלמידים רבים מכל רחבי הונגריה ומחוצה לה.

כאביו וכסבו, המשיך הרב סופר לעמוד בראש המערכה נגד הניסיונות לחידושים ביהדות האורתודוקסית. הוא התנגד לציונות[1] ולדיבור בשפה העברית[2] וכן התנגד לאגודת ישראל[3].

הרב סופר כתב את ספר השו"ת "התעוררות תשובה", שיצא בארבעה חלקים. הספרים יצאו בעלום שמו, ובכל עמוד היה כתוב בראשו "אין לסמוך על הוראה זו כלל (עי' בהקדמה)". בהקדמה הוא מסביר שהוא כתב את דבריו לעיון בלבד ולא שיסמכו עליו למעשה. כמו כן כתב ספר "שיר מעון" על התורה.

הרב סופר האריך ימים. בשנת ה'תש"ד, בזמן שואת יהדות הונגריה, נשלח, והוא בן תשעים וחמש, למחנה ההשמדה אושוויץ, עם קהילתו ובני משפחתו, שם נספה בכ"א בסיוון.

ילדיו

לרב שמעון סופר נולדו חמשה עשר ילדים משלוש נשותיו:

  • גיטל פרנקל מבודפשט.
  • הרב עקיבא סופר מלבוב.
  • שרה דייטש – נספתה בשואה.
  • הרב שמואל חיים סופר - רב העיר זאגרב, נספה בשואה.
  • הרב משה סופר, דיין בערלוי, מחבר שו"ת יד סופר – נספה בשואה. בנו הוא הרב יוחנן סופר, מייסד חסידות ערלוי. נכדו הרב משה סופר הקרוי על שמו משמש היום כאדמו"ר בחסידות ערלוי.
  • הרב יעקב בנימין סופר מאויהעל – נספה בשואה.
  • רבקה פאשקוס.
  • הרב זלמן סופר, התגורר בבני ברק.
  • סרח פולק – נספתה בשואה.
  • הרב אברהם סופר מירושלים, המוציא לאור של ספרי המאירי.
  • חווה לאה וייס – נספתה בשואה.
  • רחל רוזנבלט – נספתה בשואה.
  • רייזה קליין – נספתה בשואה.
  • הילדים רוזא ושלמה – נפטרו בילדותם.

לקריאה נוספת

  • אהרן סורסקי, רבי שמעון חסידא - תולדות ופרקי חיים של רבינו שמעון סופר בעל התעוררות תשובה, ירושלים, ה'תשנ"ט

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי שמעון סופר, ספר תיקון עולם, סימן נ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  2. ^ ספר משכנות הרועים חלק ב' עמ' תרכ"ז
  3. ^ רבי שמעון סופר, ספר תיקון עולם, סימן ל"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26742264שמעון סופר (1850)