שמחה זוכוביצקי
| לידה | 17 ביוני 1908 |
|---|---|
| פטירה | 2 בדצמבר 1994 (בגיל 86) |
| ענף מדעי | מתמטיקה שימושית |
| מקום מגורים | ברית המועצות, ישראל |
שמחה זוכוביצקי (ברוסית: Семён Израилевич Зуховицкий, באנגלית: Semjon Zukhovitsky; 17 ביוני 1908, אולקניק – 2 בדצמבר 1994, ירושלים) היה מתמטיקאי יהודי סובייטי-אוקראיני-ישראלי שהתמחה במתמטיקה שימושית, ובפרט באופטימיזציה ובתכנון רשתות. עסק רבות גם בפעילות וחינוך מתמטיים, ומתמטיקאים רבים הזכירו את האיכות יוצאת הדופן של הרצאותיו.
ביוגרפיה
זוכוביצקי נולד ב-1908 לאליעזר ישראל ואסתר זוכוביצקי בעיירה אולקניק שבפלך וילנה באימפריה הרוסית. משפחתו הייתה יהודית דתית, וכשהיה בן 3 משפחתו עברה לעיירה צ'ריקאו שבפלך מוהילוב בעקבות משרת רבנות שקיבל אביו. בצ'ריקאו זוכוביצקי למד תחילה ב"חדר" ולאחר מכן המשיך ללמוד לימודי יהדות בכוחות עצמו. בשנת 1924, כשהיה בן 16 לערך, זוכוביצקי קיבל הסמכה לרבנות. לאחר מכן המשיך בלימודים כלליים בבית הספר התיכון בעיר, ושנה אחת אף לימד בבית הספר. למרות שעבר בהצלחה את בחינות הכניסה לאוניברסיטת סנקט פטרבורג הוא לא התקבל בגלל מוצאו היהודי. למרות זאת, כשהיה בן 18 ניתנה לו ההזדמנות ללמוד כתלמיד מן החוץ בפקולטה למתמטיקה שבאוניברסיטת קייב, שם הוא הושפע עמוקות מהמתמטיקאי Naum Akhiezer, והשלים בתוך שנה וחצי לימודים שנמשכו בדרך כלל חמש שנים. משנת 1930 זוכוביצקי לימד במחלקה למתמטיקה של המכון ללימודי תעשיית העור תחת Yurii Sokolov. בשנת 1937 זוכוביצקי השלים את ההגנה על התזה ומונה לפרופסור חבר באוניברסיטת קייב ובמכון למתמטיקה של האקדמיה האוקראינית למדעים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1941 התנדב זוכוביצקי לצבא הסובייטי. בספטמבר 1941 היחידה שלו נלכדה. זוכוביצקי חשש שייהרג בידי שוביו הנאצים עקב יהדותו ולכן ניסה לברוח לקייב, שם הוא הוחבא מהרשויות על ידי Yurii Sokolov ואשתו מריה שסיכנו את חייהם לשם כך. בעקבות מעשה זה בני הזוג סוקולוב זכו באות חסידי אומות העולם. בנובמבר 1943 קייב שוחררה וזוכוביצקי חזר לעבוד באוניברסיטה עד לשנת 1949. בשנים 1947-1952 עבד זוכוביצקי במכון הפדגוגי של קייב. בשנת 1951 הוא הגן על עבודת הדוקטורט שלו. עם זאת, בשנה שלאחר מכן גילויי שנאה כנגד יהודים ואנשים שהוגדרו כ"בעלי דעות קוסמופוליטיות" אילצו אותו לעזוב את קייב. בשנים 1953–1957 זוכוביצקי עמד בראש המחלקה למתמטיקה של המכון הפדגוגי של לוצק, שם הוא ריכז סמינר בנושא המחקר שלו. בשנת 1958 הוא חזר לקייב ושם עבד עד לשנת 1965 במכון לתעשיית המזון ולאחר מכן שוב במכון הפדגוגי. למרות שהוא לא הוחזר למשרתו באוניברסיטה היו אלה שנים פוריות מבחינה מחקרית עבורו, והוא פרסם מאמרים ושתי מונוגרפיות באותה התקופה. במסגרת פעילותו הוא ייסד סמינרים וקורסים שונים, ובכך הפעיל למעשה אוניברסיטה אלטרנטיבית בקייב שבה הפגיש מתמטיקאים ותיקים וצעירים. החל משנת 1965 זוכוביצקי עבר ללמד במכון להנדסה אזרחית במוסקבה (IISI) שם הוא הוזמן להקים את המחלקה למתמטיקה שימושית. במשך השנים מחלקה זו הפכה למובילה בתחומה, ופעל בה סמינר בנושא של תכנות מתמטי שהשתתפו בו כל המחלקות למתמטיקה שימושית במוסקבה. יחד עם פרופסור S. Y. Khavinson הוא הקים את הפקולטה הראשונה להכשרת מורים באוניברסיטאות. בשנת 1968 הוא ייסד בית ספר חורף שנתי בתכנות מתמטי שפעל בדרוהוביץ' והשפיע רבות על התפתחות התחום בברית המועצות.
בשנת 1975 זוכוביצקי יצא לפנסיה וזמן קצר לאחר מכן היגר לישראל, בה חיו כמה מקרובי משפחתו ובהם רותה ופליקס זנדמן. בעקבות שליטתו בשפה העברית, כבר בשנה שהגיע לישראל זוכוביצקי החל ללמד בחוגים למתמטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית וכן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שם ארגן סמינר במתמטיקה שימושית בעל מספר רב של משתתפים. בישראל לימד עד שהיה בן 80, ונפטר בשנת 1994 כשהיה בן 86. בחוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית נוסד "פרס זוכוביצקי" לזכרו על ידי בני משפחתו רותה ופליקס זנדמן.
בתו היא המתמטיקאית מרינה אסקין הנשואה למתמטיקאי גרגורי אסקין. נכדיו מבתו זו הם המתמטיקאי אלכס אסקין, מדען המחשב אליעזר אסקין והגנטיקאית אסיה אסקין.
עבודה המחקרית והפדגוגית
בשנות ה-30 זוכוביצקי חקר את תורת הקירוב הטוב ביותר (best approximation) של פונקציות. בעבודת הדוקטורט שלו שנקרא "על הקירוב של פונקציות בקטעים קטנים" הוא עשה שימוש ברעיונות של סרגיי נתנוביץ' ברנשטיין כדי לפתור את בעיית הקירוב הטוב ביותר של פפנוטי צ'בישב. בשנות ה-40 ולאחר מלחמת העולם השנייה הוא עבד בקייב ושם, יחד עם ניקולאי בוגוליובוב, ערך את התרגום לאוקראינית של עבודתו המונומנטלית של סטפן בנך "תורת האופרטורים הליניאריים" וכתב מאמר על עבודתו וגורלו של בנך. בקייב גם התגבשה קבוצת מחקר באנליזה פונקציונלית שלאחר מכן פעלה בוורונז', ובה פעלו מארק קרסנוסלסקי, סאלים קריין וולדימיר סובולב. בשנת 1950 פרסם יחד עם מארק קריין מאמר שהתחיל את עבודתו על בעיית הקירוב של צ'בישב במרחבי בנך והילברט.
זוכוביצקי היה מהראשונים שהבינו את חשיבותה של תורת האופטימיזציה המודרנית. יחד עם תלמידיו הוא יצר שיטות לתכנות קמור במרחבים סוף-ממדיים ובמרחבי הילברט. בהמשך הוא פיתח עניין במתמטיקה שימושית והחל לעסוק בבעיות הקשורות בכלכלה, חקר ביצועים ותורת המשחקים. בשנות ה-60 זוכוביצקי פרסם שתי מונוגרפיות. האחת פורסמה יחד עם תלמידו L.I. Avdeeva ועסקה בתכנות ליניארי ותכנות קמור. האחרת פורסמה יחד עם תלמידו I.A. Radchik ועסקה בתכנון רשתות, שמנקודת מבט מתמטית עסקה למעשה בבעיות אופטימיזציה על גרפים.
מתמטיקאים רבים סיפרו כי פנו לעסוק בתחום בעקבות הרצאותיו של זוכוביצקי. כך כתב יורי ברזנסקי כי זוכוביצקי היה ”מורה יוצא מן הכלל שבאמצעות הרצאותיו המבריקות וגישתו לחיים משך צעירים רבים לעסוק במתמטיקה”.[1] רומן פוליאק כתב כי העקרונות שהנחו את זוכוביצקי בהרצאותיו היו ”נגישות, בהירות קיצונית ואכפתיות לקהל השומעים ללא חשיבות להרכבו”.[2]
בחמש השנים לפני שעבר למוסקבה, זוכוביצקי הקים ועמד בראש מרכז הוראה בקייב שהכניס לשימוש שיטות מתמטיות בטכנולוגיה וכלכלה. ההוראה במרכז התבססה של לימוד בשיטה אוניברסיטאית יחד עם קורסים מיוחדים שהועברו על ידי מגוון של אנשי מדע. זוכוביצקי גם ארגן בית ספר חורף מתמטי בדרוהוביץ' בשנים 1968-1975. בית הספר תרם ליצירת קשרים בין קבוצות מחקר מתמטיות מערים שונות בברית המועצות ולפרסומים מדעיים רבים, ונחשב לאירוע המרכזי בעולם של מתמטיקה שימושית.[3]
קישורים חיצוניים
- שמחה זוכוביצקי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- Kuchment, P., & Semenov, E. (Eds.). (2019). Functional Analysis and Geometry: Selim Grigorievich Krein Centennial (Vol. 733). American Mathematical Soc..
הערות שוליים
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "שמחה זוכוביצקי".
36594100שמחה זוכוביצקי