שמורת סנטה קתרינה

שמורת סנטה קתרינה

אין תמונה חופשית

מטיילים מטפסים אל פסגת ג'בל מוסא

מנזר סנטה קתרינה

דייק בוואדי פיראן

מורה דרך בדווי בשביל אל פסגת ג'בל קתרינה

שמורת סנטה קתרינה (בערבית: محمية سانت كاترين) היא שמורת טבע הנמצאת בדרום חצי האי סיני במחוז דרום סיני במצרים. שטח השמורה הוא כ-4,250 קילומטרים רבועים. השמורה מכילה את רוב האזור המכונה "ההר הגבוה" בדרום סיני ובשטחה נמצא ג'בל קתרינה - ההר הגבוה בסיני ובמצרים (2,629 מטר).

שמורת סנטה קתרינה גובלת במזרח בשמורת נבק ובדרום בפארק הלאומי ראס מוחמד. צורת השמורה במפה היא צורת משולש שבסיסו בצפון. גבולה הצפוני מזרחי עוקב בחלקו אחרי אפיק ואדי נצב הנמצא מדרום לכביש נואיבה - סנטה קתרינה (בסמוך למנזר סנטה קתרינה) וגבולה הצפוני מערבי הוא כביש סנטה קתרינה - א-טור, העובר בוואדי פיראן. גבולה המזרחי הוא כביש נואיבה - שארם א-שייח' וגבולה המערבי הוא כביש א-טור - שארם א-שייח'.

מטרת השמורה היא לשמר את הנוף, הצומח והחי בשטח השמורה, כמו גם מבנים וערכים היסטוריים ואת התרבות ואורח החיים המסורתי של הבדואים שחיים באזור.

גאוגרפיה וגאולוגיה

באוקטובר 1968, בעת ששטח סיני היה בשליטת ישראל, החלה עבודת צוות מטעם רשות שמורות הטבע שערך סקר נופי דרום סיני. זאב משל, שהיה מעורכי הסקר, חילק לאחריו את דרום סיני ל-25 יחידות נוף גאוגרפיות. מהן נכללות בתחום שמורת סנטה קתרינה היחידות הבאות:

• עמקי האורך המועתקים - בחלק הצפוני מזרחי של השמורה. שטח הררי הכולל סדרת גיאיות מקבילים שכיוונם הכללי הוא צפון-דרום. אלו הם עמקים שנוצרו על ידי זוגות העתקים והם רחבים, שטוחי קרקע ומאפשרים דרכי אורך. ביניהם, דרכי הרוחב הן בוואדיות צרים וקניוניים. המסלע שונה באזורים השונים: סלעים מותמרים בצד המערבי, גרניט אדום בגוש ואדי נצב וגרניטים אחרים בחלק המזרחי (שמחוץ לשמורת סנטה קתרינה). בעמקים עצמם קיימים גם שטחי אבן חול ואבן גיר.
• ההרים המותמרים באגן ואדי כיד - בחלק המזרחי של השמורה. רוב שטח אגן ואדי כיד, הנשפך למפרץ אילת מצפון לנבק, בנוי מסלעים מותמרים בדרגות שונות והוא הררי ומבותר. בחלקו הצפון-מזרחי, באזור ג'בל פיראני (Gebel Ferani, גובה 1,626 מטר) (כ-20 ק"מ ממערב לדהב) רוב המסלע הוא וולקני בצבעים אפור ושחור. האתר הבולט באזור הוא נווה ואדי כיד, המופיע במרכזו של גוש גרניט אדום שחדר בין הסלעים המותמרים (בטוליט) וכולל מאות עצי תמר.
• הרי הגיר הלבנים שלאורך מפרץ סואץ (החלק הדרום מזרחי מתוך כלל יחידת הנוף) - בחלק הצפון מערבי של השמורה. אזור הבנוי מסלעי גיר וקירטון בהירים היוצרים ניגוד לצבעים הכהים של גוש ההרים שמורכב מסלעי יסוד. הפרשי הגובה בין ההר הגבוה והאזור הגירי גרמו ליצירת ואדיות תלולים וצרים בכיוון דרום-מערב.
• אגן ואדי פיראן (החלק הדרומי מתוך כלל יחידת הנוף) - בחלק הצפוני של השמורה. שטח הבנוי מסלעים מותמרים בחלק הדרומי של אגן הנחל. רוב השטח שבין ערוץ ואדי פיראן ופסגות סיני שמדרום לו הוא רמות שטוחות.
• פסגות סיני - גוש ההרים המרכזי באזור והמאפיין העיקרי את נוף השמורה. כולל את הפסגות הגבוהות בסיני ובמצרים שגובהן מעל 2,200 מטר. השטח בנוי בעיקרו מסלעי גרניט וסלעים וולקניים אחרים המבותרים על ידי אלפי דייקים. כמעט בכל חורף יורד שלג באזור פסגות סיני. שלג זה ומשקעים נוספים גורמים לאקלים חצי-מדברי ולשפע מקורות מים באזור, כולל ואדיות שבהם זרימה קבועה של מים דוגמת ואדי טלח (Wādī Tallah), ואדי שג וואדי רותיג. תופעה זו גורמת גם להימצאות צמחייה מפותחת יותר כולל גידול עצי פרי בבוסתנים ומרעה רב יותר מבשטח המדברי שסביב פסגות סיני.
• ג'בל סירבל - בחלק הצפון מערבי של השמורה, גוש הרי מורם תלול ומוגדר. במבנהו הגרניטי האדום הוא דומה לאזור פסגות סיני אך נבדל ממנו גאוגרפית. נקיקי דייקים תלולים מקיפים אותו מכל עבריו. אקלימו חצי-מדברי והנקיקים שסביבו מוצלים ולחים כל ימות השנה. הצמחייה היא בעלת אופי אירנו-טורנית ובמורדותיו הדרום-מערביים יש ריכוז של עצי אלת חנג'וק .
• קניוני הפלגים במורדות המערב - בחלק המערבי של השמורה - שטח מבותר והררי, בנוי בעיקר מגרניט אפור ודיוריט ומשטחים מותמרים מעטים. הנחלים זורמים בכיוון כללי לדרום-מערב והם איתנים (קיימת בהם זרימת מים כל ימות השנה). הערוצים עמוקים בעלי אופי קניוני הכולל מפלים וקשה למעבר. הוואדיות העיקריים שניתן גם לעבור בהם הם: ואדי חברן וואדי איסלה (Wadi Islah). לאורך הנחלים קיימת צמחייה ואף גינות שלחין וריכוזים קטנים של תמרים. כל הנחלים הללו נספגים באל-קע - בקעה גדולה, מוארכת ומדברית שרוחבה כ-20 קילומטר ומפרידה בין ההר הגבוה ובין מפרץ סואץ.
• הרי הרכס הדרומי - בחלק הדרומי של השמורה, גוש הררי הנמוך מפסגות סיני. עיקר השטח הוא גרניטי ומאופיין בנחלים רחבים יותר ובאקלים מדברי יותר מבפסגות סיני. ההרים הראשיים הם ג'בל את'נדבי (Gebel Ethnarbi) (1,775 מטר), ג'בל אום מובארכ (Jabal Umm Mubārak) (1,270 מטר) וג'בל צחרא (Jabal Şaḩrā) (1,546 מטר). הגבול בין ההר הגבוה ובין גוש ההר הדרומי עובר בוואדי אום עדוי (Wādī Umm ‘Adawī) הנשפך אל מפרץ אילת באזור נבק וואדי גירגיר (Wādī Jirjir) שכיוונו מערבה לכיוון מישור אל-קע ומפרץ סואץ.

נקודות עניין

נקודות העניין העיקריות בשמורה הן:

• מנזר סנטה קתרינה - אתר מורשת עולמית של אונסקו
• נווה פיראן - נווה מדבר בואדי פיראן
• ואדי איסלה - ואדי הזורם מערבה לכיוון מפרץ סואץ ובו זרימת מים קבועה.
• ואדי נצב - ואדי מרכזי בחלקה המזרחי של השמורה ובו מבני נואמיס עתיקים
• ואדי מנדר - ואדי בדרום השמורה ובו ריכוז גדול של טומולי
• העמק הכחול - (מכונה גם "המדבר הכחול") מישור בחלק המזרחי של השמורה ובו סלעים גדולים (בולדרים) שנצבעו בכחול על ידי האמן הבלגי ז'אן וראם (צר'), לכבוד השלום בין מצרים וישראל.
• ג'בל מוסא (2,285 מטר) - המכונה "הר סיני" בפי רבים
• ג'בל קתרינה (2,629 מטר) - הפסגה הגבוהה בסיני ובמצרים
• ג'בל סירבל (2,070 מטר) - הר גדול ובולט המצוי מדרום לוואדי פיראן

הרים נוספים הנחשבים כבעלי עניין ונמצאים במסלולי טיולים:

• ג'בל באב (1,962 מטר) - פסגה המשקיפה אל עבר מפרץ סואץ
• ג'בל אום שומר (2,578) מטר) - ההר השני בגובהו בסיני - משקיפה אל ההר הגבוה ואל מפרץ סואץ
• ג'בל עבאס פשה (2,309 מטר) - נקרא גם "קצר עבאס באשה" בשל שרידי הארמון שהחל עבאס חלמי הראשון לבנות על פסגת ההר באמצע המאה ה-19
• ג'בל בנת (1,510 מטר) - מצפון לוואדי פיראן, בנוי מסלע סיאניט ויוצר מצוק אדיר

לקריאה נוספת

• זאב משל, "דרום סיני - נופים וטיולים", שהל"י (שירותי הוצאה לאור ישראליים), 1971

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמורת סנטה קתרינה בוויקישיתוף

• המשרד לאיכות הסביבה הסוכנות המצרית לענייני סביבה - תיאור שמורות הטבע במצרים, שמורת סנטה קתרינה (מס' 8)
• המשרד לאיכות הסביבה הסוכנות המצרית לענייני סביבה - שמורת סנטה קתרינה - עלון לתיירים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34893683שמורת סנטה קתרינה