שמואל בן-רום
 | |
| לידה | 1944 (גיל: 80 בערך) |
|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1962–1992 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים  מלחמת ההתשה  מלחמת יום הכיפורים  מלחמת לבנון הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
שמואל (שמוליק) בן-רום (נולד ב-30 במאי 1944) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, שירת כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי, שימש כמפקד טייסת במלחמת יום הכיפורים, ראש מחלקת תורת לחימה משולבים במה"ד, ראש מחלקת ההדרכה במטה חיל האוויר, סגן מבקר מערכת הביטחון, נספח צבאי בגרמניה ונציג משרד הביטחון בשגרירות ישראל בסין.
ביוגרפיה
בן-רום נולד בתל אביב למשה ורבקה ויגדורוביץ. למד בבית הספר העממי הכרמל (כיום גבריאלי) ובתיכון עירוני א' בתל אביב. כנער שיחק כדורגל וכדורסל בקבוצות הנערים והנוער של מכבי תל אביב ובהמשך עבר לאתלטיקה קלה. השתתף בתחרויות האתלטיקה במכבייה ב-1965 והיה אלוף ישראל בתחרות קרב עשר בשנת 1966.[1]
בשנת 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לקורס טיס מספר 43 אותו סיים במגמת קרב בשנת 1964. במהלך הקורס שינה את שם משפחתו לבן-רום (בן רבקה ומשה)[2] כפי שהיה מקובל באותה תקופה.
לאחר תקופה בטייסת קא"מ הוצב בטייסת 116. ביולי 1966 הופיעה תמונתו כטייס צעיר על שער גיליון 71 של בטאון חיל האוויר.
במלחמת ששת הימים שירת כטייס מטוסי מיסטר בטייסת 116 בתל נוף. בגל הראשון של מבצע מוקד השתתף בתקיפת שדה התעופה פאיד במצרים. בגל השני השתתף בתקיפת מערכות מכ"ם מצריות בג'בל אום־מרג'ום שבסיני. בגל השלישי השתתף בתקיפת שדה התעופה מאזה שבדמשק. בסך הכל ביצע במהלך המלחמה 16 גיחות תקיפה ב-3 הזירות. לאחר המלחמה, בנובמבר 1967, השתתף בפעולת תגמול בה תקפו מטוסי הטייסת כוחות צבא ירדן באזור אום-שורט.
בהמשך שירת כטייס מיראז' 3 בטייסת 119 (טייסת העטלף). במהלך טיסת לילה באוקטובר 1968 נשבר במהלך הנחיתה כן הנסע השמאלי של מטוס המיראז' אותו הטיס, כתוצאה מתקלה שנבעה מחוסר חלקי חילוף בעקבות האמברגו הצרפתי. המטוס התרסק ובן-רום נפצע בתאונה באורח קשה ולאחר כשנתיים של שיקום חזר לטוס.[3] הוא עבר הסבה למטוסי פנטום, וחזר לטייסת 119 כסמ"ט ב' וכסמ"ט א'.
במרץ 1973 מונה למפקד טייסת בסיסי בבית הספר לטיסה בחצרים ובהמשך מונה למפקד טייסת מדריכי טיסה (מדר"ט) בבית הספר לטיסה. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים לחם בהצבת חירום כטייס פנטום ומוביל בטייסת העטלף והשתתף בגיחות הפצצה בחזית המצרית והסורית. ביומה הרביעי של המלחמה נהרג מפקד טייסת 116 אהוד שלח ובן-רום נקרא למלא את מקומו כמפקד טייסת הסקייהוק, מכיוון שלא היה טייס סקייהוק ערך טיסת אימונים והכשרה אחת תוך כדי מלחמה ובטיסתו השנייה כבר יצא לגיחה מבצעית במטוס.[4][5] במהלך המלחמה ביצע 14 גיחות מבצעיות במטוס הקורנס ועוד 16 גיחות מבצעיות במטוס העיט ובסה"כ 30 גיחות.
בין השנים 1976–1978 שימש כמפקד טייסת התעופה בתל נוף ומ"מ מפקד הבסיס.
בשנת 1978 נשלח ללימודים בבית הספר של הצי ללימודים מתקדמים במונטריי, קליפורניה.
בין השנים 1980–1982 היה ראש מחלקת תורת לחימה משולבים באגף מחלקת ההדרכה במטה הכללי (מה"ד).
בין השנים 1982–1984 היה ראש מחלקת הדרכה במטה חיל האוויר.
בשנת 1984 נשלח למכללה לביטחון לאומי (מחזור י"ב).
בין השנים 1984–1988 מונה לתפקיד סגן צבאי למבקר מערכת הביטחון. במקביל התמנה ושימש כמפקד מוצב השליטה הקידמי (משל"ק) של חיל האוויר בפיקוד הצפון.
בין השנים 1988–1991 שימש כנספח צבאי בגרמניה. במהלך מלחמת המפרץ הראשונה בעקבות ירי טילי סקאד לעבר מדינת ישראל ולאחר שנתגלו בשברי הטילים חלקים מתוצרת התעשייה הגרמנית, החליטה ממשלת גרמניה בדיונים שהתקיימו בראשות הקאנצלר הלמוט קוהל להעניק חבילת סיוע לישראל. בן-רום היה שותף לדיונים שבסופם הוחלט לצייד את צה"ל ב-3 צוללות מסדרת דולפין, סוללת טילי פטריוט ו-6 כלי רכב מסוג "שועלית" לגילוי וזיהוי חומרים מסוכנים.
בשנת 1992 השתחרר מצה"ל. במהלך שירותו צבר 4250 גיחות טיסה מתוכן 280 גיחות מבצעיות בין אפריל 1967 לאוקטובר 1987 והפיל בקרבות אויר שני מטוסי מיג 21 סוריים.
לאחר שחרורו מצה"ל
לאחר שחרורו כיהן כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברת טכנולוגיית להבים בנהריה.
בין השנים 1994–1997 שימש כנציג משרד הביטחון בשגרירות ישראל בסין.
בשנת 2002 סיים את עבודתו בטכנולוגיית להבים והקים חברה פרטית אותה ניהל עד 2017.
פעילות ציבורית
בשנת 2006 הקים בן-רום עם קבוצה של חברים, כולם בוגרי מחזור י"ב במב"ל, את העמותה "חברים למען החברה" ששמה למטרה לסייע לילדי שדרות וישובי עוטף עזה.[6]
בין השנים 2008–2018 היה חבר דירקטוריון עמותת חיל האוויר.
חיים אישיים
נשוי ליפה (פישביין). אב ל-3 בנות.
לקריאה נוספת
- אביגדור קהלני, אני נשבע לך: שיחות אישיות עם לוחמים על מלחמת יום הכיפורים, עמ' 169–173, כתר הוצאה לאור, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2004
הערות שוליים
- ^ שיאים באתלטיקה, מעריב, 7 באוגוסט 1966
- ^ ענת משה, 48 שנים אחרי: תלמידי כיתה י"ב 1 בעירוני א' שוב יחד, באתר nrg, 24 בנובמבר 2010
- ^ אבינעם מיסניקוב, תאונת שחק 55, באתר "מרקיע שחקים"
- ^ שחר צורני, שעת פרידה, באתר חיל האוויר הישראלי, מרץ 2016
- ^ שי לוי, "המטוס הכי מדהים בחיל האוויר": נפרדים מהסקייהוק, באתר מאקו, 23 בספטמבר 2012
- ^ חברים למען החברה - אתר העמותה
25214912שמואל בן-רום