שלמה כהן (סופר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. שלמה כהןגרמנית: Salomon Kohn; תקפ"ה, 1825תרס"ד, 1904) היה סופר אורתודוקסי בגרמנית בפראג, חבר ועד הקהילה היהודית בעיר.

ביוגרפיה

נולד בפראג. בשנות ה-60 של המאה ה-19 לאב סוחר. למד באוניברסיטה המקומית בין השנים 1844-1846. לאחר מכן הוא הפך לשותף בעסקיו של אביו והיה בעל הבית היחיד משנת 1863. בשנת 1873 לאחר שהפסיד בעסקיו [1] החליט להקדיש את כל זמנו לעבודה ספרותית.

באותה תקופה הושפעה הקהילה היהודית מרוחות ההשכלה. רבים מבני הנוער נטשו את אורחות הדת, ואף התבוללו. כהן החל לכתוב ספרים בעלי מסרים דתיים, במטרה להעניק לבני הנוער ספרות אלטרנטיבית, ובכך להשפיע עליהם להישאר בדרך אבותיהם. ראשי הקהילה האורתודוקסית תמכו בפועלו, ואחד מגבירי העיר אף תמך בו כלכלית על מנת שיוכל לכתוב בשלווה.

סיפורו הראשון "הקדיש לפני כל נדרי" התפרסם בשנת תר"ז.

את ספריו כתב בשפה הגרמנית, הנפוצה בקרב הסביבה. סיפוריו הופיעו בעיתון "דער איזראעליט" של הרב מאיר להמן. חלק מסיפוריו היו סיפורים היסטוריים, או סיפורי עלילה המבוססים עליהם.

ספריו תורגמו לעברית, ופורסמו בירושלים בעיתון "החבצלת". בשנות ה-80 של המאה ה-20 יצאו ספריו בעריכה מחודשת של הסופרת רייזל פרידמן, על ידי הוצאת נצח.

סגנון סיפוריו, דומה לסגנונו של הרב מאיר להמן. הסיפורים בדרך כלל מתארים את היהודים האורתודוקסיים כמדוכאים כתוצאה מגזירות ורדיפות, אך נאמנים לשלטון, חדורים באמונה בצדקת דרכם ובאמונה בגאולה ובמשיח. סיפוריו בדרך כלל מסתיימים בסוף טוב, כשהיהודים או גיבור הסיפור מצליחים במשימתם, ובדרך כלל כתוצאה מכך נגרם קידוש השם.

הרומן שלו גבריאל פורסם לראשונה בעילום שם באוסף של עבודות בשם " סיפורים" (פראג 1852), והיו לו תרגומים שונים, אך למרבה הפלא, קיבל רק בגרמניה את שמותיהם באנגלית, שם המחבר אינו ידוע וזכותו למחבר לא הוכח עד 20 שנים מאוחר יותר [2]. על יצירותיו האחרות יש לצטט את עין שפיגל דער גנווארט (מראה של ההווה, ינה , 1875), סילברנה חוצית (חתונת הכסף, לייפציג , 1882), פראגר גטובילדער (רישומי גטו פראג, לייפציג, 1884); נויה גטובילדר (רישומי גטו חדשים, לייפציג, 1886), דער לבנסרטר ואנדרהלונגן (שומר החיים ומעשיות אחרות, ברלין , 1893), פירסטנגונסט (הנאה של נסיכים, ברלין, 1894), עין דוצ'לס הנדלשר ( סוחר גרמני, ציריך , 1896) וג'ודית לוריץ (שטרסבורג, 1897).

נפטר ב- 6 בנובמבר 1904 בפראג[1] ונקבר בכבוד גדול[2].

רשימת סיפוריו

  • הקדיש לפני כל נדרי
  • אל תתיאש מן הרחמים
  • צדיק מצרה נחלץ
  • ההלוואה
  • נס מן השמים
  • אסיר המלך
  • מיאוש לנחמה (סיפור היסטורי)
  • מאויב לאוהב
  • סוף הכבוד לבוא
  • מיגון לאושר
  • רווח והצלה (סיפור היסטורי)
  • הגיבורים
  • חסד רוזנים
  • מיאוש לנחמה (סיפור היסטורי)
  • על יד עצי הערבות (סיפור היסטורי)
  • חלום המלך (סיפור היסטורי)
  • ניצחון האמת ר’ דוד מאשפיירא (סיפור היסטורי)
  • אחרית טובה
  • חסד רוזנים (סיפור היסטורי מתקופת רבי שמשון ורטהיימר)
  • תמונות מחיי הגטו בפראג (ספר תיעוד היסטורי)
  • תמונות חדשות מהגטו (ספר תיעוד היסטורי)

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ ג'ון פ אופנהיימר (ed.): האנציקלופדיה של היהדות. Bertelsmann, Gütersloh 1971, ISBN 3-570-05964-2 , Sp
  2. ^ ראו כאן


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0