רבי שלום יוסף עראקי
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| לידה |
1843 ה'תר"ג צנעא, תימן |
|---|---|
| פטירה |
18 בינואר 1917 (בגיל 74 בערך) ה'תרע"ז |
הרב שלום יוסף עראקי (1843 – 18 בינואר 1917) היה שד"ר, מנהיג ואב בית הדין הראשון של העדה התימנית בירושלים, ומייסד בית הכנסת נווה שלום בעיר.
קורות חיים
נולד בצנעא שבתימן בשנת 1843 (ה'תר"ג) לרב יוסף עראקי. בשנת 1881 (ה'תרמ"ב) עלה עם הוריו ובני משפחתו לישראל במסגרת עליית אעלה בתמר, ונמנה עם ראשוני עולי תימן לישראל. תחילה השתכנה משפחתו בכפר התימנים בשילוח, ולאחר מכן עבר להתגורר בשכונת משכנות ישראל. לפרנסתו עסק בכתיבת שטרות בבית דין, ובהמשך בצורפות.
בשנת 1886 (ה'תרמ"ו) יצא בשליחות כשד"ר מטעם כוללות העדה הספרדית לערי הודו ותימן, וביקר בקולקטה, מובמאי, קוצ'י, סינגפור ותימן (כולל העיר עדן, שהייתה בשליטה בריטית באותה תקופה), ובחודש ינואר 1887 (טבת ה'תרע"ז) חזר לירושלים.
בשנת 1905 (ה'תרס"ה) ייסד בשכונת משכנות ישראל שבירושלים את בית הכנסת התימני נווה שלום על שטח שקנה לפני כן.
שימש כמנהיג העדה התימנית בירושלים יחד עם הרב יחיא צארום, וכשעלה נושא ההיפרדות מוועד העדה הספרדית, נמנה עם התומכים בהיפרדות, בעוד שזה האחרון נמנה עם המתנגדים למהלך.
לאחר ההיפרדות מועד העדה הספרדית בשנת 1908 (ה'תרס"ח), מונה לשמש כאב בית הדין של העדה התימנית בירושלים, וכיהן במשרה זו עד לפטירתו. ע"פ המסורת המקובלת, היה הראשון מבני עדתו שנשא בתואר אב בית דין בישראל.
הלך לעולמו ב-18 בינואר 1917 (כ"ד בטבת ה'תרע"ז).
אחיו היו הרבנים שלמה וחיים עראקי, מחשובי וממנהיגי העדה התימנית בירושלים.
חיבורו
- יד שלום - חידושים ודקדוק השפה העברית
לקריאה נוספת
- שוכן לשבטיו, עמ' ל"ה, בהוצאת מכון כתם אופיר, אלעד
קישורים חיצוניים
- משה דוד גאון, "שלום ב"ר יוסף עראקי", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 526, באתר HebrewBooks
- סיפורו של בית הכנסת נווה שלום ומייסדו, באתר בית הכנסת
33775193שלום יוסף עראקי