שינגטי
 | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 3, 4, 5 | |
| מדינה |
 מאוריטניה |
|---|---|
שינגטי (ערבית شنقيط - "שנקיט") היא עיירה קטנה מבוצרת (קסר) שהייתה למרכז סחר בימי הביניים. העיירה שוכנת ברמת אדראר מזרחית לעיר אטאר (أطار) בצפונה של מאוריטניה. בעבר התגוררו בה כ-20,000, אך כיום היא ביתם של כ-1,500 תושבים העוסקים בתיירות ובחקלאות[1]. בשנת 1996 הכריז ארגון אונסק"ו על שינגטי ועל שלוש מצודות נוספות במדינה כעל אתר מורשת עולמית.
היסטוריה
אזור שינגטי היה בעבר סוואנה רחבת ידיים והיה מיושב משך אלפי שנים. במערות סמוכות לעיר נמצאו ציורי סלע של ג'ירפות, פרות ובני אדם, על רקע צמחייה עשירה, השונה לחלוטין מנופו של מדבר סהרה כיום.
העיר עצמה נוסדה בשנת 777, ובמאה ה-11 היא הייתה למרכז סחר של קונפדרציה של שבטים ברברים שנודעה בשם סנהאג'ה (صنهاجة). אלה התערבבו במורים. לאחר כ-200 שנים, העיר נוסדה שוב במאה ה-13, הפעם כמרכז מבוצר בנקודת המפגש של מספר דרכי מסחר החוצות את הסהרה, שקישרו בין חופי הים התיכון מצפון לאפריקה המערבית שמדרום לסהרה.
העיר הפכה לנקודת מעבר חשובה להולי רגל בדרכם ל[[[חצי האי ערב]]. שינגטי הפכה למרכז ללימודי האסלאם והמדע במערב אפריקה, ובין מקצועות הלימוד נכללו משפטים, אסטרונומיה, מתמטיקה ורפואה. במשך מאות שנים הייתה מאוריטניה כולה ידועה בשם "ארץ שנקיט"[2].
שדה נפט שהתגלה לאחרונה מול חופי המדינה נקרא על שמה של העיירה בשל היותה כה חשובה ומפורסמת בעבר.
האתר
בתי שינגטי עשויים אבן מיובשת ולבני בוץ בגווני אדום, המכוסים בגגות שטוחים עשויים מגזעי ומענפי דקל. חלק מהבתים ערוכים סביב חצרות פנימיות ודלתותיהם של בתים עתיקים פוסלו מעצי שיטה שנעלמו מהנוף המקומי זה לא מכבר.
המבנה הבולט בעיירה הוא מסגד יום השישי שלו מינרט מרובע ובראשו נישאים חמישה תרנים בצורת ביצי יען. מסגד זה נחשב לאחד מסמליה של מאוריטניה.
מבנים בולטים נוספים בעיירה הם המצודה אשר שימשה בעבר את הלגיון הצרפתי ומגדל מים גבוה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
  | |
|---|---|
|
שינגטי28573013