Tzvi fr למה מחקת שבנו מאומץ?
שיחה:רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (קליוולנד)/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זה סיפור ארוך, האדמו"ר והרבנית היו בני דודים ראשונים של שני ההורים שלו ומיד אחרי התאונה כשהתינוק היה פחות מגיל שנה האדמו"ר והרבנית הפכו אותו לבן ממש והוא בכל מקום מוזכר כבן ולא כבן מאומץ. דרך אגב בהוראת רבנים בזמן הבר מצווה שלו, כשקוראים לו בעליה לתורה אומרים בן האדמו"ר ולא בן האבא שנהרג בתאונה
את כל הסיפור הזה רצית להשמיט מאיתנו באבחת מחיקת העובדה שהוא מאומץ.
מה רע בלכתוב שהוא מאומץ אך היחס אליו היה כמו לבן?
רק מקורות בבקשה...
מכלולאים פעילים מה דעתכם?
אם מה שנכתב כאן נכון, אז בודאי יש לכתוב שהוא בן מאומץ וכמובן לציין שאומץ בהיותו תינוק קטן.
אבל מה פתאום להשמיט?!
Tzvi fr, האם יש מקור לעובדה זו, או שכך מסתובב בין חסידיו?
מקור למה ?
תשאל את הרבנים אם במכלול מותר להזכיר שהוא מאומץ 
אפשר פשוט לציין בנוסף לעובדה המציאותית שבחסידותו נהוג לציין אותו כבנו של האדמו"ר וכו' (כמובן אם זה ממש ידוע ומפורסם, אך לא על חשבון העובדה המציאותית..)
לא הבנתי למה לא לציין שהוא מאומץ. זו עובדה!
מכלולאים פעילים קיבלנו מאחד מנכדיו חומר רב עליו. מישהו מעוניין להכניס לערך?
רבי יצחק אייזיק רוזנבאום (ח' כסלו ה'תרצ"ב, 18 בנובמבר 1931 - ל' בשבט ה'תש"פ, 25 בפברואר 2020; מכונה לאחר פטירתו ה"אהבת יצחק") היה האדמו"ר מקליוולנד ברעננה, מקים עולה של תורה וחסידות בקליוולנד וברעננה, כונה 'אוהבן של ישראל'.
קורות חייו
נולד לאביו האדמו"ר רבי ישכר בער רוזנבאום ולרבנית חיה אסתר (בתו של רבי בערצ'י מסאטמאר) בעיר טשרנוביץ בירת החבל של בוקובינה (כיום באוקראינה) נכד האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה ונין מצד אמו להאדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה. נקרא יצחק אייזיק על שם סבו הרה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מקאמרנא בעל ה'היכל הברכה'.
בהיותו ילד נגנב הכינור של סבו האדמו"ר הזקן רבי איתמר מנדבורנה, יום אחד ראה האדמו"ר כרכרה של גוי כשבתוכו מוסתר הכינור הגנוב של הסבא, הילד קרא לסבא והסבא הלך לכרכרה של הגוי בלי לפחד ולקח ממנו את הכינור ואמר לי הכינור הוא שלי.
בבחרותו בגיל 15 למד בישיבת צאנז - קלויזנבורג אצל בעל השפע חיים מצאנז וזכה לקרבה מיוחדת מראש הישיבה, לאחר מכן למד בישיבת תורה ודעת אצל מהר"י קמינצקי, הוסמך לרבנות בבחרותו ע"י רבותיו רה"י רבי יעקב קמינצקי ורבי יהונתן שטייף. מסופר כי בזמן לימודו בישיבה ישב מתחת פנס הרחוב לאחר זמן כיבוי האורות בישיבה רה"י מהר"י קמינצקי שראה אותו מחלון חדרו בקומה העליונה של הישיבה ירד אליו ואמר לו שלא בריא לעיניים להתאמץ לקרוא בחושך.
בט"ו סיון תשי"ט התחתן עם בת דודתו הרבנית אלטע חנה אסתר בת דודו האדמו"ר רבי מאיר מראמאן ונכדת האדמו"ר הזקן רבי איתמר מנדבורנה זצוק"ל
לאחר נישואיו בחודש אלול שנת תשי"ט עבר להתגורר בלונג ביץ שבלוס אנג'לס, שם הקים בית כנסת 'היכל הברכה' על שם סבו מקאמרנא.
בשנת תשכ"ה לאחר 6 שנות נישואין עבר להתגורר בעיר קליוולנד שבאוהיו שם הקים את מוסדות קליוולנד, בית כנסת לתורה ולתפילה, ישיבה לבחורים מתחזקים 'שלהבת אש', שיעור דף היומי מרכז לקרוב רחוקים, ופתח את ביתו להכנסת אורחים בקביעות יום יומית.
ביום כיפור בשנת תשל"ד באמצע התפילה באו חסידים להודיע לאדמו"ר שקיבלו דיווח מהגויים המקומיים שפרצה מלחמת יום הכיפורים בישראל, האדמו"ר לא הסכים לשמוע את הדיווחים עד שאחד המתפללים צעק באמצע התפילה יש יהודים הרוגים במלחמה בישראל, האדמו"ר עצר את התפילה התיישב על הרצפה והחל למרר בבכי על מצב אחינו בני ישראל בארה"ק וגמר בליבו לעלות להתגורר יחד עם אחיו היהודים בארה"ק.
בחנוכה תשל"ה הגיע לביקור בישראל אצל זקנו הרה"ק רבי איתמר מנדבורנה, במעמד הדלקת נר חנוכה של זקנו הק' השתתף יו"ר המועצה הדתית של רעננה הר' מיכל ורמן והתפעל מאוד מעבודת הקודש של הנכד הצעיר, למחרת הופיעו משלחת חברי מועצת העיר רעננה שיבוא לעשות שבת בקרב תושבי רעננה, בשבת פרשת ויגש תשל"ה ערך לראשונה שבת רוחנית לתושבי רעננה. במוצאי שבת באו אליו משלחת תושבי העיר בראשות ראשי המועצה וביקשו שיקבע את מקום משכנו בעיר ויעתיק את מוסדותיו מקליוולנד שבארה"ב לרעננה פנינת השרון בישראל.
בחודש אלול תשל"ו הגיע להשתקע בעיר רעננה במטרה להפריח את השממה היהודית בעיר, מאות תושבי העיר באו לתפילות בתפילות ראש השנה הראשון של הרבי החדש, לאחר התפילה עברו אלפי תושבי העיר לברכת השנים אצל האדמו"ר, מיד לאחר החגים הקים האדמו"ר את כולל אברכים הראשון בעיר רעננה.
במעמד הנחת אבן הפינה למוסדות קליוולנד ברעננה הגיע להשתתף מארה"ב אביו האדמו"ר מסטראזניץ והדודים האדמו"רים מנדבורנה (בעל הדבר חיים) זוטשקא (בעל הנחל יצחק), נדבורנה חדרה. במהלך השנים נוסד בית תפילה ולימוד, מקווה טהרה, רשת מעונות וגני ילדים, תלמוד תורה 'בני איתמר', ישיבה לבחורים קליוולנד, כולל אברכים, כולל בעלי בתים, מפעל מידי חודש בחודשו לסיום שולחן ערוך בקרב כלל הקהילות ברעננה מידי חודש.
44 שנים פעל בעיר רעננה לקירוב רחוקים תחת כנפי השכינה, בית מדרשו היה מלא עם קהל חסידיו לצד מגוון סוגי חובשי הכיפות מכל העדות והמגזרים, מאות זכו לחזור בתשובה על ידי האדמו"ר וכיום מאות משפחות ברחבי העולם מקיימים אורח חיים חרדי למהדרין בזכות פעילותו הקדושה, בנוסף לבעלי התשובה הסתופפו בצל קורתו אנשים שהתגיירו ורצו להתקרב לדרך התורה והחסידות וקיבלו אצל האדמו"ר יחס חם ואוהב והרגישו כמו בנים על שולחן אביהם, האדמו"ר שילם מכיסו הפרטי את כל ההוצאות של החתונה לחלק מבעלי התשובה וגרי הצדק שניתקו כל קשר עם בני משפחתם.
ביתו היה פתוח לרווחה לכל דורש לאכילה שתיה ולינה בכל ימות השנה, מחוסרי בית גלמודים לצד אורחים נכבדים מהארץ ומחו"ל ישבו זה לצד זה בארוחות יום חול, בשבתות ובחגים. כל מי שנתקע באזור השרון בערב שבת הופנה על ידי התושבים לבית הרב שהיה פתוח לרווחה לכל דורש.
נפטר ביום שלישי אדר"ח אדר (ל' שבט) שנת ה'תש"פ (2020), בגיל 88, לאחר כ-59 שנות אדמו"רות. נקבר בהר הזיתים סמוך לאוהל אדמו"רי בית נדבורנה. במסע הלוויה הקריא אדמו"ר מנדבורנה מתוך את הצוואה את הכתרת בנו הרב אורי לייב לממשיך דרכו וממלא מקומו בהנהגת הקהילה ברעננה ובביתר.
תמונה אחת שוה אלף מילים
הוא גם העלה תמונה ושלח גם תמונה של קברו - תעלה בקרוב בע"ה.
אין נושאים ישנים יותר