@ספרא במה הוא מבוסס? ערבא אתה צריך! בערך אכן לא מובא מקור לזה, אז מנין לנו הדבר?
שיחה:רבי יוסף אבן כספי/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הגירסא הקודמת:
"בשונה מכמה ראשונים, ר"י כספי לא ראה את עצמו מחויב לדברי חז"ל בפרשנות הכתובים. כך, לעומת הדברים המובאים אצל חז"ל בנוגע לחטא דוד ובת שבע..."
מה שיש לנו במשפט הזה הוא כלל ודוגמא.
הכלל שלא היה מחויב לדברי חז"ל. הדוגמא היא לגבי חטא דוד ובת שבע.
ומכאן הניסוח מסתבך.
כי "הכלל" נוגד את שיטת כל הראשונים. גם האבן עזרא שלפעמים חלק, והיה ממש יחיד בכך, אין נכון עליו ההגדרה "לא ראה עצמו מחויב". אדרבה, הוא התבטא כי דעתנו נקלה מדעתם וכו' וכו'.
שאר הפרשנים שכתבו פשטים שונים מדברי חז"ל, לא באו לחלוק בדרך ויכוח, אלא להוסיף פשטים בדרך ע' פנים לתורה (ראה הקדמת אור החיים על התורה).
אמנם לגבי הדוגמה הזאת, אבן כספי אינו היחיד. ע"ע אברבנאל. שם.
וכאן הוא בשונה מ"כמה" ראשונים.
ולכן שיניתי גירסא. יעוי'.
הניסוח שלך הוא של מאמר מערכת לא של אנצי' לכן שחזרתי
לא הסבר מספק. תסביר מה אתה מתכוון.
אני חושב שאני מדויק מבחינה עניינית, אשמח להשגות בדרך זו.
ראה את העריכה ואת הסיבה.
רבי יוסף אבן כספי הוא חכם השנוי במחלוקת, כאשר רבי יצחק אברבנאל והרשב"ץ תקפו אותו בחריפות, ומאידך רבי משה מנרבונה והאפודי שבחוהו. כמו כן בספרות התורנית נהוג לכנותו עם תואר, לכן לא נסיר את התואר.
האמת שחלקים גדולים מערך מהווים הפרת זכויות יוצרים מספרו של הרב שלמה טולדנו "דבור ומחשבה (הכוזרי)", ירושלים תשס"ח, כשהנוסח אותו השמטת - מופיע שם.
כך שמבחינה אספקלראית - אנו לא משמיטים מידע המובא בספרים תורניים,
מאידך הערך הוא לכאורה מפר זכויות יוצרים... צריך לחשוב מה עושים.
שוב ראיתי שההז"י הוא הפוך, הספר העתיק משפטים שלמים מויקיפדיה (כמובן מותר, עם קרדיט)
אם כן ניתן להסיר את המשפט שהסרת...
מעניין לראות הערה "עפ"י ויקיפדיה" בספר תורני...
אולי הוא לא תורני.
יש לתמוה על התואר "ספר תורני" למי שמקורותיו מויקיפדיה החילונית.
האפודי עצמו לא זכה לתואר, ואם לעצמו אינו זוכה לאחרים לא כל שכן.
נו מילא, תסתפק ברבי משה מנרבונה התוצאה תהיה זהה...
וזה פשוט, הרלב"ג, רבי משה מנרבונה, ור"י כספי כולם היו מחכמי פרובנס. כזכור, גם הרלב"ג חטף.
אפשר לקרוא על כך אצל דב שוורץ, בספונות - כא, ירושלים תשנ"ג, במאמר "הרעיון המשיחי במשנתו של ר' יהודה הלוי וגילגולו לפרשני הכוזרי בפרובאנס"
גם כאן יש לתקן למשה נרבוני.
רק כי שם הערך הוא שמו הנוצרי. מגוחך להקדים לו תואר.
האפודי מצוטט אף הוא במקורותינו פעמים רבות.
ראה בדף השיחה בנושא הסמוך, שאין מדובר ברבי משה מנרבונה, אלא במשה נרבוני אפיקורס בזכות עצמו.
אגב בלי להתייחס לנכונות ההחלטה להשמיט את תואר "רבי"., הנה קישור למה שכתב הרב שלמה פישר על אחד מחיבוריו (אם הבנתי נכון את ההקשר המלא...) (צפונות No. 3 Nissan 5749, באתר HebrewBooks)
אפשר להרחיב על הפולמוס סביבו, אך לא להכחיש את העובדות שהוא מצוטט באין ספור ספרים, למרות ההתנגדות לאמונותו הפילוסופית. המכלול לא יכריע בפולמוס זה.
עם כל מה שאמרת ספרא, זה בסיסי להוריד תואר "רבי" מאפיקורס.
הניטרליות הקדושה של פורום חרדי אינה יכולה לבוא לידי ביטוי כאשר מדובר באפיקורס.
באשר לאלו ששיבחו אותו, אין ספק כי ככל שמדובר במקובלים עלינו - משמע שהם היו מאמינים, וכל מאמין אם היה יודע שכספי הינו אפיקורס לא היה מצמיד לו תואר "רבי".
לשם המחשה, משה מנדלסון המשכיל הראשון מצוטט גם בפי גדולי הדורות שהתנגדו לו בכל תוקף בתואר "החכם מדעסווי", והחתם סופר במשפטו האלמותי כותב "בספרי רמ"ד אל תשלחו יד".
ואעפ"כ בהמכלול לא כתוב עליו "רבי".
קל וחומר ב"ב של ק"ו כאשר מדובר באפיקורס.
בקשת חכמה, אני יצטט שוב את דבריו של ספרא, "ומאידך רבי משה מנרבונה והאפודי שבחוהו. כמו כן בספרות התורנית נהוג לכנותו עם תואר, לכן לא נסיר את התואר.", אם יש לך תשובה ממוקדת על זה אתה מוזמן לכתוב, נראה לי שספרא כתב נימוק מאוד ברור והגיוני.
רבי וולף היידנהיים הוא דמות תורנית (חיבר פירושים על התורה ופיוטים) מקובל לכנותו בספרות התורנית רבי וגם זכה להערכה מהחת"ס, והורידו לו את התואר רבי כי המבורגר בספרו הישיבה הרמה בפיורדא מביא שהוא צידד ברפורמים בכך שהוציא לאור את ספר דברי קהלת שבעצמו לא היה רפורמי גמור (אמנם תמך בביטול המנהג של איסור קטניות).
לאו דוקא שזו הוכחה לכאן יתכן שהטעות היא אצל רבי וולף היידנהיים ולא כאן,
שם זה נראה החלטה מאוד גבולית, וגם זה לא בשל הטענות עליו אלא בשיתוף עם זה שהוא באמת לא שימש כרב (ועדיין אני אישית לא בטוח שאני מסכים עם ההחלטה, לא שזה רלוונטי.), לעומת זאת כאן אין ספק על גדלותו של רבי יוסף אבן כספי, אלא האם גדלותו מנוגדת לתורתנו הקדושה, ואם יש מקור לכך שרבי משה מנרבונה והאפודי שיבחו אותו ומקובל לקוראו כך, ממילא אין אפשרות להעמידו כאפיקורס וממילא הוא וודאי הרב (כוונתי שגם אם הוא היה אפיקורס הוא היה רב אפיקורס, ואם אין אפשרות להשאיר את האפיקורס נשאר הרב).
יצור הכלאים "רב אפיקורס" משעשע ומחריד כאחד.
מחר יאמרו "נוצרי בן דת מוחמד" ו"צמחוני אוכל בשר".
יש לתקן למשה נרבוני.
אפרון התשובה הממוקדת היא שהם לא שבחוהו על דעת כן. נקודה.
כמו שלא יכשירו את משה מנדלסון, שקיבל הסכמה מר"י אייבשיץ - משום שכל בר דעת מבין שההסכמה לא היתה אדעתא הכי.
אדרבה, רבי אפרון תענה לי תשובה ממוקדת: היתכן לכתוב "רבי" על אפיקורס?
היתכן לשוד את רבי משה מנרבונה ששיבח מאן-דהו אפילו שהיה אפיקורס?
אנו לא יותר חכמים מרוב ככל ספרי הקודש (המאוחרים לראשונים שגינוהו או שבחוהו), שהזכירוהו עם תואר רבי ולא התייחסו אליו כאפיקורס ח"ו.
בכל מקרה זהו דיון שעל עורכי אספקלריה לנהל, ועל הוועדה הרוחנית להכריע.
צריך גם להוסיף שגם האברבנאל, שחלק עליו בתוקף בנושאים מסויימים מצטט אותו פעמים רבות (חיפוש פשוט בספרו, אצה יכול לכתוב "כספי" ותקבל את כל המקומות) ובין השאר מכנהו בשם הרב וכן החכם, אז אני לא רואה טעם שנוציא ממבקריו יותר ממה שהם הוציאו.
אתם טומנים את הראש בחול. סליחה על החריפות, זה לא כדי להתנגח - אלא לייצג את האבסורד.
האם יש לכם הוא-אמינא שכל הגדולים כתבו עליו ככה, ואחזו אותו ל"רבי", גם אחרי שהיה אפיקורס?
באמת!
ובנוסח אחר: הרב אפרון עולה על דעתך שיש מושג כזה "רב אפיקורס", כמו שאמרת אתמול?
כל האחרונים שחיו אחריו ציטטוהו בכבוד...
שוב חוזרים לאותה נקודה.
זה ברור שלא ידעו שהוא אפיקורס.
השאיפה המוערכת לניטרליות לפעמים גורמת לנאיביות.
תענה לעצמך "רבי" ספרא הצדיק, האם יתכן שידעו שהוא אפיקורס, ואעפ"כ אחזו אותו לרבי.
קולמוסו של רבי אפרון כבר פלט את המינוח האומלל "רב אפיקורס", גם אתה רבי ספרא סובל אפשרות כזו?
אז איך אתה יודע שהיה אפיקורס?
אתה חכם יתר מכל האחרונים שלא ידעו?
בקשת חכמה,
ראשית אתה מתבקש לוותר על הטרמינולוגיה שאינה לגופו של עניין, ולהציג את הטענות עצמם בלבד.
שנית מי שתקף אותו על דעתו ה"אפיקורסית" היה האברבנאל שמרבה להביא את פירושיו ואף כתב עליו "הרב" ו"החכם" כך שכנראה הוא לא ראה בו אפיקורס אלא חלק עליו בנחרצות בדבר מסויים (שהוא כמובן מעיקרי הדת), כלומר יכול להיות טעות בעיקרי הדת גם לרב וחכם, נראה לי שהסברתי את עצמי מעולה.
שלישית הטענה שלי שיכול להיות רב אפיקורס הייתה שאם יש מישהו שהוא רב (כלומר אישיות תורנית בעלת שיעור קומה) אבל יש בדעותיו כפירה אין ספק שאינו רב אלא כופר אבל הסוברים שאינו כופר ודאי אוחזים שהוא רב, להבדיל מהרוו"ה ששם חלק מהדיון היה אם הוא בכלל היה רב.
אני מסביר מה שהסברתי כבר.
הטרמינולוגיה הזאת לא באה חלילה לשם קנטור, אלא לשם חידוד העמדה.
וחבל וסליחה, אם לא הובנתי.
זה שדעות מסויימות נחשבות היום כפירה - לא אומר שהוגה הדעות נחשב ככופר.
הדעה הרווחת היא שמי שאינו מאמין בי"ג עיקרי אמונה הוא כופר, אך בל נטעה לחשוב שהראשונים שחלקו על כמה מי"ג העיקרים הם כופרים.
אדרבה, זו היא דרכה של תורה, האחד בונה והשני סותר, ולבסוף כלל ישראל הולך בדרך מסויימת לפי הסכמת רוב חכמי ישראל.
ולכן גם אם בזמנו היו שתקפו את שיטתו, וגם אם בזמננו חלק מהדעות נחשבות כדעות זרות, הרי הוא אחד מחכמי דתנו, שסבר שדעתו היא הנכונה וח"ו איננה כפירה, אלא שדעתו לא התקבלה.
מכאן לתייג את החכם הלז ככופר - הדרך מאוד ארוכה...
כך כנראה חשב גם האברבנאל, (מה שכמובן לא מנע ממנו לחרף את דבריו באותו עניין).
רק מצטט ראב"ד ידוע
א"א ולמה קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות.
מיכי ספרא אפרון אתם מדברים על הנידון המוגדר "נעבאך אפיקורס", אשר הרמב"ם סבור שהוא אפיקורס. והראב"ד המצוטט, לפי חלק מהפשטים - חולק עליו. [ועדיין לפי הרמב"ם הוא אפיקורס].
הנידון הוא לגבי העיקרים שאינם נוגעים ליחוד השי"ת.
ברור לכל בר-נש, שאין הנידון על אחד שלא מאמין שהשי"ת הוא הבורא ושהעולם הוא קדמון, רח"ל.
אמור נא ספרא, האם העובדה שהשי"ת הוא בורא העולם הוא רק שיטת ה"רוב"? אתמהה.
אחד החולק על בריאת העולם הוא אחד מחכמי הדת?
לשיטתכם גם מנשה שהיה מגדולי הדור אינו אפיקורס, וראו פרק חלק בגמרא ובפירוש הרמב"ם.
סוף דבר, ספרא הזכיר ועדה רוחנית שקיימת בהמכלול, הבה נחקה למסקנותיה.
בקשת חכמה, בשביל להתקדם בדיון ולא לדרוך במקום אשמח אם תוכל לענות לי על שתי שאלות באופו ממוקד ובקצרה.
א- האם האברבנאל הכיר את דעותיו?
ב- האם האברבנאל הפסיק לקרוא לו "רבי" בגללם?
איני יודע אם הכיר את דעותיו השולולות את בריאת העולם.
אני אומר גם שיתכן שקרא לו החכם כי כך קראו לו, ולא להחשיב אותו כרבי.
כבר הבאתי לך דוגמא מהחת"ס על מנדלסון שאמר "בספר רמ"ד אל תשלחו יד".
עכשיו תענה לי שגם "המכלול" לא מתכוון "רבי" ממש, אלא רק כי כך קראו לו לפני שמונה מאות שנה.
אל תענה לי ככה. כי מנדלסון לא מוזכר ב"המכלול" כרבי. וכנראה, שלא למרבה ההפתעה - המכלול משתמש עם הטרמינולוגיה בת דורנו, הקוראת "רבי" רק לאחד שהוא אכן כזה.
החת"ס כותב במקום אחד שזה ראשי תיבות "הרשע משה דאסויער".
בכלל בתקופה ההיא אין לתארים אלה משמעות יתרה. אפשר לראות שגם את גרץ מכנים כך, למרות שהוא אפילו לא היה ת"ח.
זה לא החת"ס שכתב כך. מה הסבירות שאדם יכתוב פירוש לצוואתו?... אלא עיין כאן.
א- הוא קורא לו גם "רבי" וגם "חכם".
ב- האברבהאל הכיר את דעותיו היטב, הוא הרי דן בהם.
ג- הוא לא רק מזכיר את שמו ותוארו אלא דן בדבריו פעמים רבות, וודאי לא דומה להזכרת מנדלסון.
ד- אין לדמות דעות מעוותות המגיעות מהעולם הרפורמי ה"נאור" לבין דעה של תלמיד חכם שאולי טעה אבל וודאי שלא הייתה כוונתו למרוד.
לאפרון
נדלקה לי נורה אדומה של התראה ושלחה אותי לכאן
אבל כנראה שהמחשב טעה בין בקשת חכמה למשך חכמה........... האם באמת המחשב טועה........
אכן, התכוונתי לתייג את בקשת חכמה, אבל מכיוון שיש לכם די הרבה מאפיינים זהים (שם אדום, מעבר שורות, "חכמה",) טעיתי בינכם.
אני לא זוכר שבחרתי צבע אדום
במה הדבר הזה תלוי
לא כתבת על עצמך כלום בדף המשתמש שלך, אם תלחץ על השם שלך הוא יעביר אותך לשם ותוכל לכתוב קצת על עצמך.
תודה כעת פתחתי דף משתמש
תוכל ללחוץ ולשמור את הדף גם אם הוא ריק
האם מקובל עליכם לשנות לכל הפחות לר"י אבן כספי, בראשי תיבות [על משקל רמ"ד של משה מנדלסון]?
הצורה הזו לא מקובלת במכלול, ואין לה אח ורע.
בינתיים לא לשנות, נראה מה יתקדם.
אפרון ראה בבקשה את שינויי הלשון שערכתי בערך.
הם ודאי מקובלים עליך.
שחזרתי, היות ולא מקובל עלי הגישה שעורך אחד מחליט שחכם פלוני מחוץ למחנה מושבו...
היסוד אמור להיות שכבוד כל חכם הוא נר לרגלינו אם כלל ישראל קיבלו כאחד מחכמי ישראל, ללא קשר לדעותיו או תורותיו.
כלל ישראל לא קיבלו כחכם.
ולא בכדי לא נודע שמו ושמעו כאחד מן הראשונים.
ואני חשבתי שהמכלול הוא מקום חרדי.
הליברליזציה והניטרליות כביכול מזכירה את שווייץ במספר צמתים.
בספר העיקרים מאמר א פ"ב כותב "והוצרכתי לכתוב כל זה לפי שראיתי קצת קלי עולם חכמים בעיניהם מרחיבים פה ומאריכים לשון כנגד גדולי עולם בלא דעת ובלא תבונה. ומכאן הותר לכל חכם לב לחקור בעקרי הדת ולפרש הפסוקים בדרך מסכים אל האמת לפי דעתו" עיין שם עוד שהרחיב בעניין.
מי שלא יכול לקבל את ספר העיקרים, הראב"ד ועוד, אין לי כל כך איך לעזור לו.
מי שסבור שהדברים של בעל העיקרים אמורים גם לגבי "שאלת" הבריאה, כאילו היא פלוגתת חכמים האם הקב"ה הוא הבורא, אינו מייצג את דעת היהדות הנאמנה.
היית יכול באותה מידה להביא את דברי הגמ' ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים".
תן לי לחזור: לדעתך, יש מחלוקת האם הקב"ה ברא את העולם. ה' ישמור.
וראית את דברי הרב פישר זצ"ל.
היות שאתם המנטורים, אין לי מה לעשות.
רק גילוי נאות: אין זה הערך היחיד שאינו לפי ההשקפה היהודית. רבים מהעורכים, בתוכם אנוכי - חושבים לתקן. לכן תיקנתי את הערך על רש"י הק'.
ככל שאני רואה את עמדת המנטורים, אביא את כלל הדוגמאות שיש לי לשולחן רבני נטפרי שיכריעו לגבי חסימה.
דעתי, שאשה חרדית המחפשת רקע היסטורי, לפי היהדות - לא תמצא את מבוקשתה כאן.
אגב, הרמב"ם חשב שזה לא בהכרח שה' ברא את העולם, "ה' ישמור".
מורה נבוכים חלק ב פרק כה (תרגום קפאח):
דע, שאין בריחתנו מלסבור קדמות העולם, מחמת הכתוב אשר נאמר בתורה שהעולם מחודש, לפי שאין הכתובים המורים על חדוש העולם יותר מן הכתובים המורים על היות הא-לוה גוף. וגם אין דרכי הבאור נעולים בפנינו ולא נמנעים ממנו בענין חדוש העולם, אלא יכולים היינו לבאר אותם כדרך שעשינו בשלילת הגשמות, ויתכן שזה היה יותר קל בהרבה, והיתה לנו יכולת רבה לבאר אותם הכתובים ונקיים קדמות העולם כדרך שבארנו הכתובים ושללנו היותו יתעלה גוף.
ואשר הביא אותנו שלא נעשה כן ולא נסבור כן, שתי סבות, האחת כי זה שאין האלוה גוף הוכח, וחובה בהחלט לבאר כל מה שפשטו נגד ההוכחה ויוודע שיש לו באור בהחלט, וקדמות העולם לא הוכחה, ולכן אין ראוי לדחות את הכתובים ולבארם למען הכרעת השקפה אשר אפשר להכריע הפכה בסוגי הכרעה רבים, זוהי סבה אחת. והסבה השניה... [כי] סברת הקדמות כפי האופן הנראה לארסטו שהוא על דרך החיוב ולא ישתנה טבע כלל ואין דבר יוצא ממנהגו, הרי זה סותר את התורה מעיקרה, ומכחיש א ת כל הנסים בהחלט, ומבטל כל התקוות שהבטיחה בהן התורה או הפחידה מהן...
אבל אם יסבור אדם את הקדמות לפי ההשקפה השניה אשר בארנו והיא השקפת אפלאטון, והיא שגם השמים הוה נפסדת, הרי אין אותה ההשקפה סותרת יסודות הדת ולא ימשך ממנה הכחשת הנסים אלא אפשרותם, ואפשר לבאר את המקראות לפיה וימצאו לה דמוים רבים בפסוקי התורה וזולתה שאפשר להתלות בהן ואף ללמוד מהן, אבל אין שום דוחק שיביא אותנו לכך אלא אילו הוכחה אותה ההשקפה, אבל כיון שלא הוכחה, לא השקפה זו ניטה אליה, ולא לאותה ההשקפה האחרת נפנה כלל, אלא נקח את המקראות כפשוטם, ונאמר כי התורה הודיעה לנו דבר אשר לא יגיע כחינו להשגתו, והנסים מעידים על אמתת דברינו.
לא הבנתי.
א. סופו של דבר, זה הנכון בפשט הפסוק, והרי זה פסוק מפורש.
ב. הרמב"ם עצמו כתב לבנו ר' אברהם שהיכן שיראה מאמר תמוה, לא ידחה המקובל והמסור, רק ישאר בקושיא.
וכי המקובל לנו מאבותינו ומחז"ל מדור דור, נתון לוויכוח???
ובאשר לדברי המורה הגדול בספרו המורה, צריך תלמוד.
וְנַחְנוּ מָה?! לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם, כִּי עַל הרמב"ם:
הבלים. הדיון הוא רק למה אנו מאמינים שה' ברא את העולם, והאם זה שייך לקטגוריית האמונות שהן מוכרחות מעצמן. להזכירך, הרמב"ם כתב שמותר להמית את מי שלא מאמין בי"ג עיקרים, שזה אחד מהם.
לא הבנתי. הוא כותב כאן (ולעיל) בפירוש שעצם הקדמוּת אינו סותר את האמונה, אלא מה שמתחייב מהקדמות – שלילת אפשרות הניסים וכיוצ"ב, והא זה שסותר את האמונה. אמנם הקדמות של אפלטון, שאינה סותרת אותם – תיתכן עקרונית, ואפשר לפרש את הפסוקים כך שלא יסתרו אותה, רק אין צורך בכך כיוון שהקדמות לא הוכחה.
אבל הדיון הוא תיאורטי, לא שהעיקר הזה היה מסופק לרמב"ם חלילה ולא שלגטימי להאמין בקדמות העולם, וזה לא רלוונטי לדיון.
אם הבנתי נכון, ברור בלשון הרמב"ם, ושנינו הסכמנו על כך, שהרמב"ם כותב שעקרונית זה לגיטימי מצד השקפת התורה, וכל מה שלא אמר כן הוא משיקולים פילוסופיים ולא תורניים.
לא. לגטימי תיאורטית לפרש את הפסוקים כמתאימים לתפיסה הזאת, אבל התפיסה עצמה לא לגטימית - כי היא שומטת את הקרקע מתחת התורה והאמונה כולה. כך שהדיון רק מדוע זה לא לגטימי, והתשובה היא לא בכרח פסוקי בראשית אלא אולי דווקא פסוקי שמות, למשל (אגב, עקרון דומה מופיע באור ה' השמרני, מאמר ג').
הדיון אודות השם הוא טפל יותר בעיני, אבל ראוי להדגיש יותר את דעותיו כבר בפתיח.
לגופו של הנידון הכללי, לא הפרטי כאן, המכלול מייצג את מארג המידע של האוכלוסיה שקוראת את המכלול. קרי: הציבור החרדי הקלאסי. (אלו שאין להם גישה לרשת/גישה דרך נטפרי/גישה אחרת אבל נזהרים מויקיפדיה).
המכלול, כאנציקלופדיה שיתופית, לא "משנה" את ה"מידע" של קהל הקוראים, (-הוא עושה את זה לפעמים, אבל זו בעיה), המכלול רק מנגיש בצורה נוחה את מה ש'ידוע' בקרב קהל היעד שלו.
אז פעמים רבות יש נידון מה נחשב המעמד של אישיות מסוימת בחברה של קהל היעד של האנצ. אולם הנידון לא יכול להיות "בית-משפט-שדה" שמעמדו של אדם יוכרע על ידי משתמשי אינטרנט אנונימיים - כבודים ככל שיהיו :) אנו רק כותבים בצורה נגישה ונוחה את מה ש'ידוע'. כלומר: יש את אלו ש'יודעים' את המידע הזה, והאנציקלופדיה מנגישה את המידע הזה גם לכל האחרים שעד היום לא ידעו את זה. וכשאנו באים לברר איך התואר של אדם שחי לפני זמננו, אנו בודקים את זה בספרות שלנו.
נכון. יש כללים אצלנו איך תארים ניתנים. יש עובדות קשיחות שמעניקות או שוללות תואר גם אם במקרה רוב הציבור חושב אחרת כי אינו מודע לנתונים. אולם הטענה כי נשוא הערך קרוי 'הרב' פעמים רבות בספרות שלנו, היא טענה מהותית בצורה איך אנציקלופדיה שיתופית (להבדיל ממקצועית) נכתבת.
אני גם דוגל בגישה שבמקרה של 'מחלוקת' אם אדם מקבל תואר הרב, אנו כותבים עליו 'הרב', כי אם נוריד את התואר - הפגיעה בכבודו של 'הרב' אצל אלו שהוא רב מבחינתם, היא גדולה יותר מאשר ה'פגיעה' אצל הקבובצה השני שמבחינתם הוא קיבל תואר הרב שלא כדין.
רציתי להדגיש בסוף שכמובן הענין לא שחור לבן, (גם לא הקטע האחרון), אך זה ברור לכל בר דעת אז לא כתבתי :)
קודם כל צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שלא כל מי שחי בזמן הראשונים וכתב ספר הוא "ראשון", על כל המשתמע. ראשון זה מי שצוטט כאחד הראשונים ומעמדו הוא כאחד הראשונים.
למעשה, אם נפרוט את מה שיש לנו כאן לפרוטות: אדם שכתב פירושים לתורה, בדורו גרר התעלמות בדרך כלל וביקורת מרבינו קלונימוס, גם בדורות שלאחריו ישנה התעלמות עד האברנאל שמזכיר אותו 14 פעם[1], וגם הוא מבקר אותו קשות.
בהמשך, שוב התעלמות - גם בגלל שהספר לא הודפס, אך גם כאשר כבר היה בכתובים. יש אזכור אצל השם הגדולים ברשימת הספרים, לא יודע כמה זה ראיה. בדורנו אנו ישנה שוב ביקורת קשה מר' שלמה פישר שמגדף אותו כאחד הריקים.
גם אם נבחן אובייקטיבית - נכון, פילוסופים היו הרבה. היה את הרלב"ג שפקפק בידיעת ה' את העתידות ואת הרמב"ם שמצמם את תחיית המתים, ועוד ועוד. אבל יש כאן דעות שהולכות ממש על הקצה של עיקרי האמונה היסודיים ביותר. אז נכון שלא אנחנו נשפוט, ונכון שלא כל מה שמותר לראשונים מותר גם לנו, אבל בכל זאת - אפשר לחזור כאן לנקודת ההתחלה - מהיכי תיתי? רק כי כתב ספרים?
איני נכנס לעניין התואר, זה באמת עניין שולי. אבל בערך עצמו - מעמדו לא צריך להיות כשל אחד הראשונים, והערך צריך לכלול פסקת ביקורת מקיפה.
- ↑ על פי עבודת הדוקטורט של ראק.
גם רבי קלונימוס (מחבר מסכת פורים) לא בהכרח יוגדר כ"רבנו"...
???
מה לא מובן?
ר' קלונימוס הוא לא ראשון מקובל (הגם שחי בתקופתם),
וחיבר "מסכת פורים" שנגדה יצאו גדולי ישראל.
אני לא רואה סיבה להוריד ממנו את התואר "רבי",
אך מכאן ועד ל"רבנו" – הדרך רחוקה.
טוב, זה לא ברף של כספי.
כספי הלך רחוק בענייני אמונה.
ודאי.
כוונתי הייתה שגם ר' קלונימוס הוא לא בהכרח בעל סמכות – לא לחיוב ולא לשלילה.
לשלילה כן, מקל וחומר - שאצלנו כ"ש שיפסל.
מצטרף לשמש מרפא.
ואחדד עוד - זה ברור כי ככל שכך מתפרשים הפסוקים, הרי החולק על זה חולק על הפסוקים, והוא כופר בתורה.
מה נאמר? שכספי הלז פירש את הפסוקים אחרת, ואנו נכנסים לשאלה מה גדרו של הטועה במקראות, שהרמב"ם דנו כטועה גמור לעניין גדרי האפיקורס (נעבאך אפיקורס), ובפשטות נחלק על זה הראב"ד.
איך שיהא, כספי חלוק על ההשקפה המסורה לנו מחז"ל ומכל רבותינו, ואבותינו מדור דור. דין דבר זה להתבאר באר היטב בערך, וכך אעשה.
אקווה להסכמת החברים הנכבדים: ספרא, אפרון, שמש מרפא, מישהו, איסתרק.
א. בשיחת זרימה, כל מי שהשתתף בה בעבר – מקבל הודעה על כל הודעה חדשה בשיחה (בדיוק כשם שאתה מקבל), כך שאין כל צורך לתייג.
ב. לגש"ע, בכלל לא התערבתי בעניין, רק ראיתי שהזדעזעת בעניין הקדמות, אז הערתי שהרמב"ם לא הזדעזע.
ג. לגשגש"ע, אני מסכים שנצרכת פסקת ביקורת. אתה מוזמן ליצור אותה...
רק שים לב כבר ערכת את זה בעבר ושוחזרת, תעשה את זה הפעם ממש בעדינות.
לא עשיתי דבר חדש, רק הדגשתי בכמה פעמים את המוטיב לפיו הוא שונה מההשקפה היהודית המקובלת.
וזה?
זה פשוט לא נכון.
מוטיב אקדמאי ומשכילי שהוא בעיקר לא נכון עובדתית.
[להוציא האבן עזרא, בפעמים בודדות, שסייג דבריו באם קבלה נקבל ואם מסברא יש לחלוק. ואף על זה צק הרמב"ן זהב רותח לתוך פיו, ומחו ליה אמוחא המהרש"ל ועוד].
שאר הפירושים השונים של הראשונים והאחרונים הם בתורת "דבר אחר" ופירוש נוסף.
בקשת חכמה, ממש לא היה הסכמה על מחיקת תארי הרב מהערך, אתה מתבקש לשחזר חזרה.
הויכוח הושתת על טעות לפיו נתמך על ידי חלק מחכמי האומה.
אחרי כן הוכח שהחליפו את רבי משה מנרבונה במשה נרבוני, דמות שלילית מצד עצמה.
נפל היסוד נפל הבנין.
לא, זה הסתמך גם על האברבנאל, וזה ממש לא נפל, כך הוא קרא לו וכך זה צריך להישאר לדעתי.
תן לי מקור שהאברבנאל כותב עליו "הרב", [לא החכם], ואני נכנע לדעתך סופית.
אברבנאל ישעיהו פרק סו "וראיתי בשרשים שעשה רבי יוסף אבן כספי"
מקובל.
תענוג לראות דיון ענייני ונעים, במטרה אמיתית לחקר האמת!
תענוג לראות אותך מתענג, דויד חביב המכלול.
יפה. באמת חיכיתי לראות איך תגיב :)
אני חייב לציין שרק עכשיו אני קורא את הערך בעיון, ובהחלט לא נוח לי שהתואר רבי נשאר בכותרת. ולמעשה ממש 
מתלבט
למה אנו צריכים להיות חכמים יותר מהאברבנאל, ר' שלמה אלקבץ, והחיד"א שכן קראו לו רבי?
הו. אני מחפש בנרות את התבטאויותיו של רש"א על כספי, תוכל להעלותם?
אפילו בבלגן ואני אסדר.
מנות הלוי ח' ז', הכינוי שלו שם "החכם רבי יוסף אבן כספי".
או קיי.
פתחתי וראיתי.
אלא שיש לי מהדורה ענתיקה ללא אפשרות לקרוא את כל הטקסט.
תוכל להעלות כאן את הטקסט כולו?
א. יגיד עליו רעו: הנרבוני לא מוזכר בהמכלול בתואר רבי.
ב. יצוין, כי בגרסאות האחרונות נראה כי בתחילה היה שם הערך בלי רבי, ומאן דהו תיקן. כנראה בתמימות.
ג. גם כל השיח שהתנהל בחדשים הקודמים בדף שיחה זה, היה חסר - כי כפי הנראה, לא ידעו על התבטאויות חכמי ישראל כלפיו כרשע וככופר, וכפי שעודכן אתמול בערך.
למי שמכור נואשות לאקדמאים, אני מפנה אותו לגיליונות נחמה ליבוביץ [בערך על כספי], שם היא כותבת שהיה מקובל אצל חכמי דורו כמין ואפיקורס.
ד. לעת עתה הסיבה היחידה להשאיר אותו כרבי, הוא עקב כך שפעמים בודדות האברבנאל מזכיר אותו בתואר זה, וכפי שטען אפרון.
[אגב, ברוב המקומות האברבנאל לא מזכירו כרבי].
היה אפשר לדון, שתואר זה ניתן לו על ידי האברבנאל קודם שנודעו אמונותיו הפסולות של כספי, או ש"רבי" אצל האברבנאל לא הובן כ"רבי" אצלנו.
ה. לזאת, אני מציע רעיון כזה: לכנות אותו "חכם". מה שמשתמע לשני פנים. [כך הוא מכונה לפרקים אצל האברבנאל].
אני יודע שיקומו בעלי מחשבה מרובעת, בטענות זוטרות "לא מקובל", אין כמעט" וכו' וכו'.
מאלו אבקש, להתעלות מעל זה ולשים לב למהות.
חכם זה לא טוב כי אין לך ענין להחמיא משהו לא מקובל. אם כבר לעשות ר' (האות רי"ש עם מתג).
זה בעיה. כי "השם שלו" לכאורה הוא "רבי". לא יודע מה לומר. אולי באמת לעשות ר'
ר' זה מוריד את הבעיה ולא פותר לגמרי.
אבל "לכל הפחות" זה ודאי טוב.
אני מציע חכם כברירת מחדל, כי זה עדיף מ"רבי".
וזה לא בא כמחמאה אלא כתואר מקובל, כי כאמור כך הוא כונה, [בין היתר על ידי האברבנאל].
דויד כאן אתה צריך להילחם בדיוק כמו (או יותר) משיחה:יחיא קאפח
אין קשר בין הדברים. באופן כללי כל העניין של תואר הוא עניין די שולי.
לא שולי בכלל.
ואם הוא שולי, מה אכפת לך שיורידו.
חשבתי שהדיון כבר מוצה, זה כבר סיבוב שלישי שלו, אחרי האברבנאל שידע בדיוק מיהו כמו שרואים בכמות הציטוטים שלו הנושא כבר נסגר, אני מתנגד נחרצות לכל שינוי כמו שהסברתי אינסוף פעמים, אם מישהו רוצה לפתוח דיון מחלוקת שיעשה את זה, הדיון עצמו כבר עבר מזמן את גבולות הטעם הטוב וחוזר על עצמו.
בכל פעם התחדש מידע.
אוי לנו אם נתקבע בדעה קדומה שנאמרה במצב חסר.
לא יודע אם הוא עבר, אבל יתכן. אשמח בכל זאת להתייחסות של דויד, ונכון, מקבל את הטענה שאנשים קדמוניים ש"השם שלהם" הוא "רבי", זה ישאר גם אם לפי כל פרמטר אחר בבני זמננו זה היה נשלל מהם.
אין שום דמיון בינו לבין יחיא קאפח, גדולי ישראל מכל החוגים כתבו עליו ועל הכת שלו מכתבי חרם וקראו לו אפיקורס. צריך לקחת בחשבון מה היה מקובל בדור של כל אחד.
אין תקדים ל"ר'" במכלול והיו הרבה פעמים שזה היה עלה כפתרון אפשרי - ולכאורה זה בעייתי משום שאין קיצורי מילים במכלול. "חכם" זה ודאי לא אופציה כי זו המצאה שלנו.
למעשה אני לא ממש יודע מה להגיד, אני שומע את שני הצדדים ולא יודע מה להכריע לכן אני 
נמנע. אני מאלץ את עצמי להבין שזה שולי, משום שחזקה דהשתא שהוא רבי ואנחנו לכאורה לא קרובים להסכמה לשום כיוון, אז העמד דבר על חזקתו.
זאת לא המצאה.
הוא מכונה חכם אצל האברבנאל ואצל ר"ש אלקבץ. ראה בהמכלול רבי יוסף חיים מבגדד, שהוא מכונה בפתיחה לערך והמשך "חכם".
בתוך הערך תוכלו לקרוא לו איך שתרצו, הדיון פה לפי הכותרת הוא על כותרת הערך - ושם הבאת ראיה חזקה שאין שימוש במילה הזו, כנ"ל בהרב שלום כהן. לא יודע אם הכינוי שלו שם כך הוא משמעותי, אבל זה לא רלוונטי כי כאמור גם אצל מי שממש מכונה כך - בכותרת הערך במכלול הוא לא.
מקובל עליך לשנות בפנים הערך?
בתוך הערך השאלה הרבה יותר קלה בעיניי, אם כי צריך לשאול את המתנגדים לקרוא לו כך בכותרת, וזה יהיה מאד מצחיק שבכותרת הוא יהיה רבי ובערך לא.
אכן אני מתנגד, בעבר גם ספרא התנגד, לא בטוח שהיה לי כ"כ אכפת אם זה היה קורה במקרה, אבל אחרי שכבר דובר על זה כ"כ הרבה פעמים ממש נגד שינוי.
סתם כי אמרת?
אתה עושה רושם של אדם ענייני מאוד, תן לי להניח שאתה אכן כזה.
השתנה הרבה מאז ההתנגדות של ספרא, הוברר שרבי משה מנרבונה לא יכול היה לתמוך בו עקב הפרשי השנים.
גם המצאתי כאן חומר רב בנושא שלא היה ידוע לנו.
זה נכון שגם כעת יש לך טענה - שהאברבנאל מזכירו בתואר. אבל לגבי זה אתה אומר שלא כ"כ אכפת לך. רק כי אמרו פעם.
לא, כתבתי את זה כבר לעיל בשלב מוקדם מאוד של הויכוח, וזה נראה לי תקין, אין לי מושג למה נראה לך שזה לא מידע שהיה קיים בהתחלה, תבדוק ותראה שטענתי את זה המון פעמים בכל צורה אפשרית.
לא הזכרת מעט מההרחבה שהרחבתי בערך.
כבר כעת הוא מוזכר לרוב ככספי בלי רבי, [בבחינת כספי הנ"ל].
בנוגע להצעה לשנות לחכם, חושב שהמשמעות של זה כיום מעט שונה מהמשמעות בספרים. הוספת ר' לא קבילה גם בתוך ערכים. וודאי לא בכותרת.
מציע לשנות לאבן כספי ללא שם פרטי כלל, שזה מקובל בספרים גם על חכמים שהיו יותר בקונצנזוס.
יש לפנות לוועדה הרוחנית.
אם היא לא תגיב – ניתן ללכת להצבעה.
הועדה כבר הכריעה בעבר באופן עקרוני בשאלות מסוג זה, והיא קבעה שהמדד העיקרי זה איך שמקובל לקרוא לו - ושוב נכנסנו לדיון הארוך הזה איך מקובל לקרוא לו. היא גם הביעה דעתה שזאת שאלה שולית ולא נורא בעיניה להשאיר תארים גם לאנשים שבצורה ברורה מאד נשללו להם התארים במכלול - אם עדיין יש שקוראים להם עם תואר.
לכן כתבתי שאני מאלץ את עצמי להבין שזה שולי, כי אצלי זה הרבה יותר חשוב מאיך שהועדה מתייחסת לזה.
שלחתי מייל לוועדה הרוחנית. נחכה לתגובה.
אם לא, נלך להצבעה.
וזה בסדר, אני מבין את טענת אפרון ואת שמש מרפא - שסוכ"ס הוא הוזכר לפרקים בתואר רבי אצל מתנגדיו.
ואולם דעתי שכיום ה"רבי" מתקבל אחרת. וכבר הבאתי את הדימוי ל"נוצרי בן דת מוחמד" ו"צמחוני אוכל בשר".
עדיף שדויד ישלח את השאלה - כולל כל הצדדים שכאן (אזכורו עם תואר וכו').
אדרבה, רבינו דויד.
נ.ב. אעתיק כאן מה שכתבתי למישהו:
המכלול הוא ה"רבי" הכי גדול של העורכים התורנים למשל. איך לך מושג כמה, ואולי יש לך.
לדוגמה, מחר כתב תורני בהמבשר רוצה להתייחס לאיזה פולמוס. עד לשינויים כאן בערך, הוא היה מצטט את כספי כ"ראשון", ויצטט ממוזרויותיו כ"דעה".
[ראיתי לתלמיד חכם מסוים, בור גמור בנושאים אלו - אשר מצטט אותו כ"הפילוסוף האלוקי" ו"רבן של ישראל" והמבוכה גדולה].
ברוך ה' כעת הוא יידע לא להתייחס. ולזה קם המכלול.
מעיסוקי בנושא, עברתי על ספרו - וראיתי שמלבד שהיה כופר ובז לראשונים כמלאכים, שעל זה נתנו את הדעת רוב מתנגדיו. הוא גם עם הארץ מדאוריתא ומדרבנן, כפי שמעיר חכם יעב"ץ וכפי שהוספתי דוגמא בהערה.
בנוסף, הוא גם מוזר מאוד, למשל הוא כותב בספרו משנת כסף כי האדם הוא אח של הכרוב והחזרת.
אשתדל לשבת על ניסוח השאלה מחר בע"ה ואעביר לועדה.
ציטוט מלעיל:
יש לפנות לוועדה הרוחנית.
אם היא לא תגיב – ניתן ללכת להצבעה.
נראה לי דברים פשוטים.
יסביר כבודו מה כוונתו.
לכאורה, שהמצב הוא שאין תשובה מועדה רוחנית. [באתי כמסביר, ולא כסבור].
גם אני הבנתי שזו כוונתו, ואם כן לא הבנתי למה לא כתב זאת. בכל מקרה אלו דבריו של מכלולאי בשם "איש ישראלי" ואינם דברים רשמיים. הועדה לא תמיד מתכנסת לעתים קרובות, תהיה בע"ה תשובה מהועדה. אעדכן.
בשעה טובה התקבלה תשובה מהועדה: "אם מוזכר לפרקים בתואר "רבי" אצל חכמי ישראל גם אצלנו יש לכנותו רבי (כדוגמת רבי יוסף כספי) . ואם אין דרך חכמי ישראל לכנותו רבי גם אצלנו אין לכנותו רבי (כדוגמת "משה הנרבוני")"
בנוגע לעריכתך האחרונה, יש"כ.
לא מובן בכלל למה מחקת את העובדה שנרבוני והאפודי הם דמויות שנויות במחלוקת.
יש לכך חשיבות מכלולאית מרובה, לתת דגש מי הם המסכימים.
[לא ראיתי שהרווחת "קיצור טקסט", כי החלפת בנוסח פרווה יותר].
אין לנו עניין לתייג אנשים כשנויים במחלוקת. כתבתי את העובדות, ואפשר לסמוך על אינטלגנציית הקוראים. יש להם גם ערכים משלהם.
אין עניין ולמה?
גם אילו המסכימים היו מלומדים נוצרים, גם היית מונע ציון זה?
זה אנציקלופדיה, באנציקלופדיה פחות מקובל ונצרך לתת ציון לכל מי שמוזכר/מובא בערך, במיוחד אם אפשר להגיע אליו בלחיצת כפתור.
הבנתי.
אבל זה לא שהוא מחק את הציון.
הוא החליף את הציון בציון אחר, פרווה יותר. [כך, שהציון הוא לא מדויק לנרבוני שקרוי רשע בפי רבותינו נ"ע, ואין איש המשבחו].
לא, זה לא ציון, אלא "ציון" השתייכות. לא כמה הם טובים/מקובלים/ראויים.
בהערה 12 יש הפנייה לספר חשק שלמה - שלמה בן יצחק, הלוי, הזקן, חשק שלמה, שס
זה חסום לי.
מכלולאים פעילים
אם יש מאן דהו שיועיל בטובו לפתוח הקישור ולהפנות אותי לנכתב, אודה לו מאוד.
אפרון איש מהיר במלאכתו.
יש לך איך לעזור בעניין זה?
תודה, ג"א חסום.
מכיר מישהו שיכול לעזור בנידון, כדי שאתייג אותו?
יש לך אוצר החכמה?
אפרון יש לך אוצר החכמה?
בערך נכתב (ונעתק על־ידי ספרא) שרבי משה מנרבונה שיבח את ר"י בן־כספי.
האמנם? כיצד ר' משה, רבם של הראב"ד בעל ההשגות והרז"ה, שחי לערך בשנת ד'תת"ק, שיבח את ר"י בן־כספי שנולד בשנת ה'מ'?!
אלא ודאי הכוונה בערך ל... משה נרבוני! שאליו אכן הערך מקשר. בן דורו של ר"י בן־כספי ואחיו בהשקפה.
כמובן שאי־אפשר להוכיח על דמות שנויה במחלוקת מדמות מפוקפקת אף יותר. ואדרבא. והדברים נוגעים, כמובן, גם לדיון הקודם.
צודק.
אז אולי צריך לבדוק שוב את המקורות?
אם הרב ספרא זוכר היתה כאן קונזצנזוס סביב המוזרות הקיצונית בדעותיו בעיקרי הדת והאמונה.
הויכוח היה לגבי שורת המסקנא, כותב השורות רצא לשלול ממנו את התואר רבי, על בסיס ההגיון של "מה שלא נראה כמו רבי, חושב כמו רבי מודבר כמו רבי - אינו רבי".
ואולם אתה ועוד טענתם שסו"ס יש ראשונים מקובלים ששיבחו אותו.
אז כנראה שלא בטוח.
הדיון לא התמקד רק בראשונים אלו. הוא עסק ברובו בהתייחסות המקובלת אליו כיום.
עיינתי בדף השיחה הקודם.
מוזכרים שם שמם של רבי משה מנרבונה והאפודי. תו לא.
ובכן, הוברר שהכוונה למשה נרבוני, דמות מפוקפקת מצד עצמה.
ולגבי האפודי ג"כ מדובר ביהודי שהתנהג כיהודי בסדר, והדבר היחיד שמופיעל עליו בערך שלו הוא ביקורת צולבת של האברבנאל. [ולהזכירך, האברבנאל עצמו, אילולי שהכשירו וגידלו הבית יוסף, עדיין היה צריך למודעי].
אין בכוונתי כרגע להיכנס לסוגיות הנ"ל, ואולם אם אלו ה"מסכימים" של כספי, אנחנו בבעיה קשה. וערבך ערבא צריך.
זה תסכים איתי בוודאי, שאפשר להוסיף שורה שפרשנותו ההגותית היתה "שונה משמעותית מהסורת היהודית המקובלת". וזו עובדה שאיש לא חלק עליה, [גם לא ההאפודי והנרבוני...]
אני מתייג גם את אפרון שמפני כבודך שחזר לי את העריכה.
זה לא רק מפני כבודו, יש התנהלות תקינה במכלול, וזה לא היה התנהלות תקינה, כשיש דיון בדף שיחה ואין הסכמות לא משנים פתאום בגוף הערך
אגב ספרא כבר אתמול החזיר את עריכתך וכתב שאין לו בעיה אם זה, אגב רק מזכיר לך שוב שאותו אברבנאל שכתבת שהכשיר את האפודי מצטט את אבן כספי כמה וכמה פעמים וברובם הוא מצטט אותו בכבוד (בשאר הוא חולק עליו, ליגיטימי).
האברבנאל מצטט גם מכתבי הנוצרים בפירושיו (וממנו התגלגל לסדר הדורות ולספרים בני־ימינו). מסופקני אם ניתן להוכיח דבר מכך שהזכיר פלוני.
מזכירו בשם הרב והחכם, לא נראה לי שהכתבים הנוצריים גם קיבלו את אותו תואר...
"החכם" – ודאי אפשר לכתוב גם על נוצרים (להבדיל), וגם "הרב" הוא תואר רגיל, שאי־אפשר להוכיח ממנו את יחסו האמיתי אליו.
*יהודי בסתר.
האפודי ז"ל ודאי הי' יהודי כשר המוזכר רבות בכתבי האחרונים. מקובל שחזר אח"כ ליהדות (ותמהני שלא נזכר בערכו). אך מסופקני האם יש לו סמכות[1].
עם זאת ישנם דבריו של רבי יוחנן אלימא (רבי יוחנן אלימנו – זקוק לייבוא מוויקיפדיה) המשבחו. אך שוב מדובר בדמות די עלומה שלא ברור יחס רבותינו אליו.
וצ"ע.
- ↑ ע"ד שגם ר' שמואל אשכנזי, שג"כ היה יהודי ירא ושלם, הגן על ר"י בן־כספי, אך לא ממנו נוכיח.
ראה בצפונות חלק ד שם שאינו מגן עליו, ואף הוא סבור שאין להוציא לאור את ספריו. הוא רק מסתייג מהחריפות שבדברי ר"ש פישר זצ"ל.
אולם צדקת שאיך שיהיה , לא ממנו נוכיח.
אכן, מאלה לא ניתן להוכיח, אבל מה שחשוב זה יותר הראיה ארוכת הטווח ממרחק הזמן. ז.א. איך הייתה ההתייחסות אליו במאות השנים האחרונות.
למעשה, ר"י אבן כספי כמעט לא הובא בדור האחרונים (גם אחר שהחלו לצאת לאור), על אף ההקיף האדיר של פירושיו, ולא בכדי. אני לא חושב שהנושא הוא כל כך התואר, אבל כן צריך להדגיש מעט יותר את הביקורת כלפיו.
בכדי לא לפצל את הדיון, הגבתי למטה.
טופל עלי ידי מטעמים!
למה אין אפשרות לצפות בגרסאות קודמות בערך הלזה?
שים לב שעשית שינוייים בתבנית שבראש הערך.
ברגע עושה שינוי בתבנית אספקלריה הוא חוסם את הגרסאות הקודמות בפני משתמשים שאינם עורכי אספקלריה.
במה רצית לעשות שינוי?
לא רציתי לעשות שינוי.
רציתי לציין שיש דברי כפירה בערך, כפי שהרמב"ם מגדיר באגרת תחיית המתים. שידע זאת כל קורא.
החלפתי חזרה את סוג התבנית.
בדוק אם זה בסדר כעת.
טופל
אי אפשר לעקוב אחרי הגרסאות בדף.
על מה ולמה?
עכשיו אפשר
אין נושאים ישנים יותר