שיחה:רבי אלחנן וסרמן/ארכיון

בקשר לעריכה זו, לתשומת לבך, בפסקה זו יש לשים רק תלמידים מובהקים של הרב, אצל חלק מהתלמידים שהוספת הוא לא מוזכר כלל בערך שלהם.

רק אצל ר שניאור לא כתוב בערך שלו ושם לא כתוב בכלל אצל מי הוא למד קודם גיל 23.

סומך עליך, שים לב למה שערך אחריך ספרי קודש, ממליץ לדייק ככל האפשר בפרטים במיוחד בדברים כאלו, יש כמה מכלולאים שאיבדו את אמינותם כש"שידרגו תארים" וכדו' (אני ח"ו לא חושד בך ואין כאן רמז לכך, זה רק קריאה של חיבה לדקדק בפרטים שאתה מוסיף ככל יכולתך).

בנו דוד שרד השואה נשא ועבר לברוקלין

https://www.worldcat.org/title/i-shall-lead-you-through-the-nights-the-holocaust-memoir-of-eva-feldsztein-wasserman/oclc/841806112

אפשר לכתוב גם על בנו ר' נפתלי ביינוש שנרצח בשואה ובלט כת"ח מופלג

קובנא יש לציין שהגר"א וסרמן כתב את ספר קובץ הערות, וספרר קובץ שיעורים נכתב ע"י תלמידיו משיעוריו ע"כ לדעתי אע"ג שקובץ שיעורים מפורסם יותר מן הנכון להביא את ספר קובץ הערות. בכל מקרה לכתוב שהוא כתב את הקובץ שיעורים אינו נכון, אגב לדעתי מן הראוי היה שלא תשחזר בצורה כוחנית.

תודה

אליהו זר היקר, אשתדל לענות במקום קובנא.

ראשית, תודה רבה על תרומתך למכלול בכלל, ובערך זה בפרט.

שנית, כל הדברים שאמרת נכונים עד מאד. אלא מאי? בפתיח כותבים את התמצית שבתמצית. כלומר, אנחנו רוצים לתת לקורא הערך את המידע הכי רלוונטי והכי מובהר שיוכל לקרוא בשתי שניות ולהבין במי ובמה מדובר.

ומשכך, כיוון שההגדרה של רבי אלחנן אינה מחבר קובץ הערות, כיון שהוא פחות פופולרי, לכן זה לא נכון לכתוב זאת בפתיח. (לשם ההמחשה, תוכל לראות שאומרים / כותבים רבינו הקובץ שיעורים ומעט מעט תמצא מי שיאמר רבינו הקובץ הערות.

זה שהספר לא נכתב על ידו אכן יוצר בעיה בדיוק של הניסוח ואולי נצטרך למצוא לכך ניסוח מחודש (אולי בעל הקובץ שיעורים), אבל ברור שכאשר רוצים לתמצת את רא"ו צריך לומר בעל הקוב"ש ולא בעל הקוב"ה.

ועוד מילה, ברשותך, המכלול הוא אנציקלופדיה שיתופית, כל אחד יכול לכתוב כראות עיניו, במגבלות המתאימות כמובן, וכמו שלך מותר לנסח כך, לקובנא מותר לנסח אחרת, מה גם שלמרות השיווין בין כלל המכלולאים יש הבנה שלעורך ותיק יש יותר ידע וניסיון (מסכים?).

לכן השימוש במילה כוחנות אינו נכון. אדרבה, יש כאלו שיכולים לשחזר את העריכה שלך בלי לנמק אפילו. קובנא לעומת זאת, מחק והסביר בתקציר את מעשיו. נכון, אין בתקציר מקום לכל המלל הנ"ל, ומשכך, טוב שפנית לכאן.

בהצלחה ובידידות מרובה.

עמוס חדד צורה כוחנית היא לדעתי שבמקרה שיש בטענות צדק, היא לא למחוק בלי הודעה או התייעצות לגבי הנוסח לגבי היכולת של כל אחד לערוך כראות עיניין אני מסכים איתך

רבי אליהו זר ראשית תודה על תרומתך למכלול, שנית אני מתנצל על עוגמת הנפש.

שלישית - לעצם הענין: בתור מנטר אם אני אפתח דיון על כל עריכה שלדעתי צריך לשחזר זה יהיה קטסטרופה גם מבחינתי גם מבחינת המכלול, ולכן אני משחזר ומשתדל לנמק את עצמי בתקציר עריכה. לגבי סיבת השחזור ראיתי שרבי עמוס כבר הסביר לך.

שמתי לב דבר מעניין,

בסרטון של החפץ חיים שהופץ עם כיתוביות וברקע השיר ''ויעשו כולם אגודה אחת'' נחתכו כמה שניות מרבי אלחנן וסרמן אפשר לראות את השניות האלו בהסרטה כאן מהדקה 2:05.

אין לי גישה לסרטון שהערך מקשר אליו, כך שאינני יכול להשוות.

לגבי העלאת קישור הסרטון המדובר כמובן כפופה למסקנות כאן לגבי זכויות יוצרים.

אשמח אם מישהו יסגנן את מה שנכתב כאן באופן הראוי והמתאים (משהו כמו: באחת העריכות המפורסמות של הסרטון המפורסם של החפץ חיים, נשמטו מספר שניות איכותיות של רבי אלחנן וסרמן).

תודה

אפשר לראות בסרטונים, משך הזמן הסרטון שבקישור, אחרי ניכוי הפתיחה והסיום, אכן ארוך יותר ב5 שניות.

שחרחר, הבחנתי ששחזרת עריכה שלי - בה מחקתי את הטיעון של יעקב ודינה, ולדעתי השחזור שלך היא טעות.

אם אתה בא לציין את חילופי הדברים ביניהם, הערך הוא לא המקום המתאים לכך, ונקיטת הוכחה אקראית אחת אין בה כל פשר [גם אם לדעתך היא פיקנטית. מה גם שמסתבר כי לא חסרות שם הוכחות פיקנטיות נוספות).

זאת ועוד: הבאת דבריו של ר' אלחנן בנחרצות מסויימת בלא לתת במה הולמת גם לדברי החזו"א - מציגה את החזו"א באור שלילי מסויים, כביכול הטענה המוחצת של ר' אלחנן הופכת את דבריו למופרכים.

גם אין פשר להעניק במה רק לדברי ר' אלחנן ולא לדברי החזו"א.

אי לזאת ובהתאם לכך, לדעתי דין ההוספה להימחק.

אני מצרף בזאת את הציטוט. במכתבו אל החזון איש הוא התייחס גם לדוגמא שנקט החזון איש לחיזוק עמדתו, מדברי חז"ל אודות יעקב אבינו שנענש על כך שהחביא את בתו דינה מפני אחיו עשיו. על כך כתב רבי אלחנן: "ודאי לפום ריהטא אין לך דבר תימה יותר מזה, ואלא מעתה, מי שיש לו בת להשיאה יהדר אחר חתן רשע שמא תחזירנו למוטב..." מכלולאים פעילים‌‏‌‏‌‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‎‏‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‏‏‌‏‌‏‌‏‌‌‏‏ מה דעתכם?

לדעתי ככלל יש להביא למעלה רק את העמדות ולא את הטיעונים והראיות, ואולי מקומו בהערות - אם בכלל. אבל הבנידן דידן נראה שאין כלל מקום במקום חרדי לתת הרגשה לקורא כאילו ר' אלחנן ניצח את החזו"א, אלא יש להביא דברי שניהם בצורה שווה.

מתאים להערה ולא למעלה. ואיני מבין מה הבעיה - לא ניכר מכאן שהוא ניצח את החזו"א אלא את טענתו.

ואם הוא ניצח את החזו"א בטענה כה פשוטה - זה אומר שהחזו"א דיבר ח"ו לא לענין, לא?

ולכן טענתי שאין מקום להביא רק את טענתו המוחצת של אחד הצדדים.

וכמדומני כי הדברים די פשוטים, ולכן לדעתי אין מקום להביאו גם בהערה (וככלל, אם כבר מביאים זאת בהערה - למה לא להביא את כל חילופי הדברים ביניהם?)

אבל מובאות פה טענת החזו"א ותשובתו של הרב ספקטור, זאת אינה טענה מוחצת אלא טענה, שכל בר דעת יודע שלחזו"א בטוח יש תשובה, וזה כמובן לא נגמר. אבל אם יש לך עוד פרטים על הדיון ביניהם והוא רלוונטי - אדרבה, אפשר להוסיף בהערה.

קודם כל - ר' אלחנן וסרמן ולא ר' אלחנן ספקטור.

שנית - ודאי מובאת טענת החזו"א, אבל רק הטענה הראשונה שעליה התייחס ר' אלחנן ולא המענה של החזו"א על תשובתו של ר' אלחנן, וזה גורם שדברי ר' אלחנן מובאים בצורה מהדהדת שכביכול משימה ללעג את ה'הוה אמינא' של החזו"א - איך הוא חשב כך בכלל?! (אני מניח שאתה מבין את כוונתי).

ולעצם הענין - למה נראה לך שצריך להביא פרטים מתוך החילופי דברים? זה ייהפך לעלון אודות 'אגודת ישראל' ולא אנציקלופדיה.

אני מבין מה אתה אומר, אבל זה לא נשמע לי כך, לכל חילופי טענות יש המשך (לפעמים תיאורטי) ואי אפשר להביא את השורה התחתונה כי הרבה פעמים אין.

לכן אמרתי שאם זה רלוונטי, ומוסיף מידע על השקפותיו, אפשר להביא.

ואם אתה רוצה לנסח בצורה שתראה יותר בצורה ברורה שזאת לא טענה מוחצת - בכבוד.

עשיתי כדבריך והעברתי זאת להערה, למרות שעדיין צורם לי קצת הן עצם הבאת הדברים והן צורת הבאתם, וכנ"ל.

שחרחר, מחקתי את העריכה שלי אודות שיטת אגודת ישראל שאינה סותרת את התבטאויותיו של ר' אלחנן נגד הציונים (ככל הנראה - לא בדיוק מאותה סיבה שאתה מעוניין שזה יימחק, שכן אני מניח שהמניעים שלך הם יותר 'קנאיות', בעוד המניע שלי אגודאי, אך התוצאה אינה משתנה בסופה של דבר, שכן לדברי שנינו אין מקום לאיזכור קטע זה).

אציין כי מלכתחילה פקפקתי בקטע זה, שהופיע בהתחלה בתור הקטע הבא:

במאמריו שנתפרסמו בכתבי עת ולוקטו אחרי מותו ב"קובץ מאמרים", התבטא רבי אלחנן וסרמן בחריפות נגד החילוניות והציונות. אחרי השואה התמתנה אגודת ישראל, והשקפות כמו אלו שהביע ניתן למצוא בעיקר בקרב חוגי העדה החרדית.

אח"כ זה שונה (בצדק) לעריכה הבאה:

במאמריו שנתפרסמו בכתבי עת ולוקטו אחרי מותו ב"קובץ מאמרים", התבטא רבי אלחנן וסרמן בחריפות נגד החילוניות והציונות. אחרי השואה מכיון שהקמת מדינת ישראל הפכה לעובדה קיימת - התחילה אגודת ישראל להתנהל מול המדינה ומוסדותיה בצורה רשמית באותו האופן שהיה מקובל תמיד בחוץ לארץ בארצות הגויים, ועל כן השקפות כמו אלו שהביע ניתן למצוא בזמננו בעיקר בקרב חוגי העדה החרדית.

ואז שיניתי לגירסא האחרונה, ממניעים ניסוחיים גרידא, כדלהלן:

במאמריו שהתפרסמו בכתבי עת ולוקטו אחרי מותו בספר "קובץ מאמרים", התבטא רבי אלחנן וסרמן בחריפות נגד החילוניות והציונות [הדבר אינו שולל את התנהלותה של אגודת ישראל בדור שלאחר השואה שבחרה לא להתבדל מהשלטון הציוני במדינת ישראל, שכן למרות שאגודת ישראל אינה מזדהה עם הרעיון הציוני, היא מתנהלת מול שלטון המדינה ומוסדותיה באותו אופן בו התנהלה מול שלטון הגויים באירופה]

אך אם אתה סבור שכל האיזכור מיותר - השמטתי זאת לגמרי., וכאמור.

[אסכם את הענין, לפני שתפרוץ כאן מלחמת עולם שלישית: העריכה הראושנה גרועה, שכן ממנה משתמע כאילו השתלבותה של אגודת ישראל בכנסת אינה עולה בקנה אחד עם אמירותיו של ר' אלחנן. דבר שאינו נכון בעליל. לכן מישהו שינה לעריכה השניה, אך לפי זה אין מקום לאזכר את העדה החרדית, ומה גם שצורת הגשת הדברים לא נתנה להבין מה קורה כאן, ומי נגד מי. לכן שיניתי לעריכה האחרונה, וכעת מחקתי לגמרי, ו(אקוה ש)שלום על ישראל, וחסל].

יחיד ורבים, אין מה לומר, אתה בחור טוב.

וחי בהם הנכבד, לא הצלחתי להבין מדוע 'שלומו' מבטא התעניינות ואילו 'מצבו' לא.

שנית, "מה שלומו" אינו ניסוח נכון במקרה דנן (כפי שכבר הסברתי שדרישת שלום הוא ענין נימוסי גרידא ואילו התעניינות במצבו של חולה הוא ענין אחר לחלוטין), והוא גם לא ניסוח תקין בכל מקרה (אם כבר - אז "התעניין בשלומו" ולא "התעניין מה שלומו").

'מה מצבו' לא מורה על אכפתיות. הרי גם כששונאי ישראל יחלו, נתעניין במצבם (ונקוה שימותו).

משא"כ 'מה שלומו' או 'בשלומו', מורה על דאגה ואכפתיות, וזה מה שמשתקף מלשון המכתב של ר' אלחנן.

רק 'בשלומו' משמע כאילו שלח לדרוש בשלומו.

מי אמר לך שהתעניין מתוך דאגה ואכפתיות?

יתכן, אבל לטעמי - על התעיינות אודות חולה לא כותבים "התעניין בשלומו", וזה לא ניסוח תקין.

את הפרשנות אם זה כן מורה על אכפתיות או לא - נשאיר להבנת הקוראים.

כמדומני כי גם כעת הם לא מתעמקים בכך יתר על המידה. אם מובא בערך שהוא התעניין אודותיו - זה בא לבטא שהוא ייחס לו חשיבות מסויימת, ודי בזה.

ולכן המילים "מה מצבו" שאינם מלמדות מאומה הם יותר מדויקות, ואת הפרשנות נשאיר לקוראים.

לדעתי האמת עמדי. וגם אם זה ספק יש להשאיר את הגירסא המקורית 'בשלומו' (אני חושב שזה עוד הגירסא בויקיפדיה) עד שיקיימו הצבעה.

אולם למעשה אפשר פשוט לכתוב למעלה בדיוק מה התעניין במקום לכתוב זאת בהערה. וכך עשיתי.

ברור שלדעתך האמת עמך, אלא מה:)

רק כעת הבחנתי שבעבר היה כתוב "בשלומו", אבל אז היה כתוב "דרש בשלומו", ושוב - זה ניסוח לא מתאים להתעניינות אודות מצבו של חולה.

הרעיון שלך לשלב את לשון המכתב למעלה הוא לדעתי לא רע, ורק ביצעתי בו תיקון קל.

חנוכה שמח!

בסדר גמור. רק היות שלענ"ד אין סיבה להביא סתם את התאריך למעלה, לכן הוספתי כמה מילים להבין מה ענין להדגיש את התאריך למעלה.

מצוין, רק תיקנתי קלות (2 עריכות)

משום מה לא מופיע הפרט (החשוב) שר' אלחנן פרש מהכנסיה השלישית לאחר שראה לאן הדברים הולכים

מקור: ספר משכנות הרועים ח"ב עמוד תשי"ג - על פרישת ר' אלחנן ואב"ד נייטרא

מי המציא את המעשיה הזאת? זה ספר מוסמך? ואם אפשר לסמוך עליו כשאינו מביא מקור? ולמה הוא עצמו מביא זאת רק בהערה?

עכ"פ עיינתי בספר 'אור אלחנן' של הרב אהרן סורסקי (חלק ב' פרק עשרים) שם מספר את דרשותיו של ר' אלחנן בכנסייה השלישית ועוד פרטים, וכמו"כ מביא הרבה פעמים בספרו כמה ר' אלחנן פעל עבור אגודת ישראל עד יומו האחרון, והרב סורסקי ידוע כמוסמך ודייקן, ועל כן נראה שהמעשיה הנ"ל היא שקר גמור, או הוצאת דברים מהקשרם וניפוח עובדות קטנות וויכוחים שוליים - אם היו, אבל לא מעבר לכך.

ספר משכנות הרועים אינני ידוע עד כמה הוא מוסמך וקשה להאמין שבדה מעשיה כזאת מלבבו, וגם אני שמעתי משהו על זה רק לא בצורה ברורה.

הרב סורסקי עם כל הכבוד וההערכה השתייך לאגו"י ויתכן שהשמיט את המעשה, ולעצם הענין בקשר לספר פאר הדור שחיבר ידוע שיש בו המון אי דיוקים (תשאל כל חזונאיש'ניק).

לעצם הענין מן הראוי למצוא מקור יותר אמין ואובייקטיבי.

את פאר הדור כתב שלמה כהן. לא?

נכון, אבל יש שם מבוא גם מהרב סורסקי, וזה כנראה אומר שרב חלקו בספר.

ואכן כעת ראיתי בערכו של אהרן סורסקי שם נכתב בין רשימת הספרים שלו: החזון אי"ש בדורותיו - על הרב אברהם ישעיהו קרליץ. בספר זה כותב סורסקי שהוא חיבר גם את הסדרה בת חמשת הכרכים פאר הדור, שעוסקת גם היא בחזון איש.

לפעמים זה מורה שהוא רק הסופר ועורך הספר ואילו המו"ל ואוסף החומר הוא מישהו אחר.

עיינתי שוב בספר משכנות הרועים, ובס"ה כתב שם שהוא יצא מן האולם....

כך שכמובן לא מדובר כלל על פרישה מאגודת ישראל, ולכן אני מוחק זאת מהערך.

ואע"פ שמובא בספר שם שעקב שר' אלחנן יצא מן האולם היו גדולים שפרשו מן האגודה, מ"מ זה כבר לא שייך לערך על ר' אלחנן...

ראה עריכתי אחריך.

אולי נכון להוסיף: "ובעקבות מעשה זה רבנים מסוימים פרשו מאגודת ישראל". אין לי את הספר, ואני לא רוצה לערוך פעם נוספת על פי דף השיחה.

בתוספת מקור מוסמך כמובן.

קובנא: היכן ראית שהוא עזב את הכנסיה, הרי בס"ה הוא יצא מן האולם, אבל בשאר מושבי הכנסיה מי אמר שהוא עזב?

בשל כך - מכיון שמדובר רק על יציאה מהאולם ולא שעזב/פרש מאגו"י ו/או הכנסייה - לכן אני סבור שזה פרט שולי ועדיף להשמיטו לגמרי.

עשיתי כך, ואם אתה חולק עלי - תחזיר כמובן אחרי הדגשה שרק יצא מן האולם באותו מושב והדגשה שהמשיך להיות חלק מאגודת ישראל ותמך ופעל למענה עד יומו האחרון.

שחרחר: העריכה שלך ממש לא בסדר, הרי בזמנו של ר' אלחנן עוד לא היה פולמוס על הבחירות. ודאי מדובר באיזה ויכוח אחר (אולי על היציאה מכנסת ישראל?), עכ"פ מחקתי את הקטע שערכת, כי כעת זה סתם טעות.

וחי בהם, אתה משתולל כאן כאילו זה דף משתמש פרטי שלך. אם לדעתך נכון יותר לכתוב 'יצא מן האולם' אתה רשאי לעשות זאת אם כך נכתב במקור. אבל אם אתה סבור שזה פרט שולי, אין לך זכות למחוק עריכה של משתמש אחר מבלי לקיים דיון בדף השיחה ולערוך הצבעה. לחילופין מוצע לך, לשנות את כללי המכלול ולהוסיף הוראה שכל העריכות חייבות להיות תואמות לאג'נדה האישית שלך, וכל השאר נחשב להשחתה. מפעילי מערכת, שימו לב!

וחי בהם, הבאתי שני מקורות ונצמדתי אליהם, ואתה מוחק על סמך השערות בטן. מי אמר לך שלא היה אז פולמוס על הבחירות? אמנם המדינה לא קמה, אבל היו בחירות לגופים כאלה ואחרים. ובכלל, אם אתה חושב שהמשפט הספציפי לגבי בחירות לא נכון, זה לא מצדיק את מחיקת כל הקטע שמבוסס על שני מקורות. אני משחזר כעת את עריכתי, ואם תמחוק מבלי לפתוח דיון על הנושא אתה עלול להיחסם. מוטיאל שרגא דויד עמוס חדד, שימו לב בבקשה למה שקורה כאן.

הנושא היה על פרישה מהועד הלאומי לגבגי רבנים שע"י כך לא יוכלו להתמנות ויאבדו את האפשרות להשפיע כמבואר במכתביהם

מיכי, מעולה. תנסח בבקשה בגוף הערך. במקור שהבאתי מפאר הדור קישר את הדברים לשאלה הכללית של ההתייחסות לחבירה לציוניים.

חבר'ה אם לא תגיעו להסכמות בדף השיחה ותיכנו למלחמת עריכה - תופעל הגנה על הדף, ומי שמפר את כללי מלחמת עריכה יחסם.

שחרחר, מה קרה איתך? נפגעת אישית שהשמטתי עריכה שלך שהיתה לגמרי לא לעניין? על מה אתה זועק?

הרי הקטע שהוספת היה כמו לכתוב שהרב שך חילק דולרים כל יום ראשון... זה הרי פשוט שלר' אלחנן לא היה שום מו"מ על ענין הבחירות לכנסת (אין שום קשר בין היציאה מהוועד הלאומי לבין הבחירות. ברור שמה שקישרת ביניהם זה יותר גרוע מהדוגמא של הרב שך. הרי אגודת ישראל הם היו הלוחמים בעד היציאה מהוועד אע"פ שבכנסת הם נלחמים בעד הכניסה), ולכן הקטע שערכת היה צריך להימחק לאלתר ולא להשהות לרגע דברים מוזרים במכלול. ב"ה שכעת עורך אחר הכניסו מחדש מתוקן. אבל מה שאני עשיתי היה נכון, גם אם תתחיל לזעוק ולהתקיף עד השמים. המכלול אינו שלך ואם טעית תודה.

ואגב כל הקטע שהוספת כבר הופיע כמה שורות קודם בקיצור [בלשון זו: הוא תמך בשיטת ההתבדלות והתכתב בעניין עם ה"חזון איש"  ועם רבי יוסף רוזין. הוא אמר שאת דעה זו קיבל מרבו החפץ חיים]. על כן תחליט אם אתה משאיר את העריכה החדשה שלך ומשמיט את הנוסח הישן, או שתעשה להיפך.

לגבי הקטע על היציאה מהאולם, כתבתי מפורש שמה שהיה כתוב שהוא יצא מהכנסייה אינו נכון ודינו למחיקה כי הוא שקר (ולא כי הוא פרט שולי). כעת עמדו לפני שני אופציות: או לכתוב רק את הפרט השולי שיצא מהאולם, או להשמיט לגמרי. לי היה נראה האופציה השניה יותר נורמלית וכפי שהסברתי וכך עשיתי, וכתבתי במפורש שאם אתה סבור שהאופציה הראשונה עדיפה - תחזיר.

מה לא בסדר בהחלטתי? מה אתה סתם מתנפל ומבזה אותי בפני עורכים אחרים?

אני דורש את התנצלותך, ושזה יהיה באופן כנה ומודה ועוזב ירוחם.

עכ"פ כיון שאתה סבור שהאופציה הראשונה עדיפה, עשיתי כעת כך. ואכן אמתין לשמוע דעת עורכים אחרים אם יש לזה טעם או שעדיף למחוק, והאם צריך להדגיש שהוא המשיך להיות אגודאי נלהב עד יומו האחרון (או שלחילופין מישהו ידע להביא מידע מוסמך).

וחי בהם, צריכים לקיים דיון בדפי השיחה ולפי התוצאות מחליטים אם למחוק או לא.

לא כתבתי דיון לגבי הצבעה לכנסת, כי אני יודע לא פחות ממך שמדינת ישראל לא הוקמה אז. חשבתי שמדובר להשתתפות בבחירות לגוף אחר, ואם זו טעות יש לתקן ולא למחוק קטע כולל מקורותיו.

לגבי המהות, המקור שציינתי לספר פאר הדור מקשר את שאלת ההשתתפות בבחירות למכתב הזה, ואם אתה חשוב שזה לא הפירוש או כל דבר אחר - בשביל זה יש את דף השיחה, כדי לדון בצורה מכובדת ולהביא את הדברים לתוצאה מקצועית ומוצלחת.

המכלול זה לא המקום היחיד שאני כותב בו, ואין דבר כזה למחוק דבר של בנאדם מבלי לברר את הדברים מולו.

ממתי צריכים לקיים דיון בדף שיחה האם להשאיר טעות גמורה??? תבדוק בכל ערך ותראה שמקובל למחוק דברים פחות גרועים בלי שום דיון בדף שיחה.

לגבי המהות, עשית קישור לפולמוס ההצבעה לכנסת ואל תכתוב לי 'לא כתבתי דיון לגבי הצבעה לכנסת'. וגם אם לך היתה איזה כוונה נסתרת, מבחינת הקורא המצוי זה טעות נוראה. גם בספר פאר הדור לא כתב שר"א אסר את הבחירות, הוא קישר בין הדברים רק כדי להראות שכמו בבחירות כך גם כאן היו לגדולי ישראל שיקולים נוספים שאינם מובנים לאנשים שטחיים.

ודאי שמה שאפשר לתקן צריך לתקן ולא למחוק, אבל בדבר שצריך ידע רב ועיון נרחב כדי לתקנו, עדיף למחוק ולשמור על המצב הקיים לפני עריכתך - ולקוות שיבוא העורך הראשון או עורך אחר ויעתיק שוב מ'גירסאות קודמות' ויכניסו שוב אחרי תיקוניו.

היות שאתה לא נראה אדם עם בעיות בהבנת הנקרא, אז אני מסיק שקשה לך להודות שהתקפת לחינם, וחבל. לפחות אקוה שדברי יועילו שלהבא לא תמהר לתקוף והיה זה שכרי.

רק תזכורת קטנה: כבר כתבתי לך שכל הדברים שהוספת כבר היו כתובים כמה שורות קודם, אז תזכור בבקשה למחוק אחד מהם כדי שהערך יהיה נעים לקריאה בלי כפילויות.

שחרחר, אתה זוכר למחוק את הכפילות שיצרת?

לגבי הקטע שר' אלחנן יצא מאולם הכנסייה בעת ההצבעה, אבקש: מכלולאים פעילים - נא לחוות דעתכם, האם להשאיר או למחוק או להוסיף שהמשיך להיות כל ימיו אגודאי נלהב ע"מ שהקורא לא יבוא לידי טעות כאילו פרש מאגודת ישראל.

מי אמר לך שהמשיך להיות אגודאי נלהב?

עיין לעיל

מהביטוי של הרב סורסקי עד יומו האחרון?

הביטוי הוא שלי.

בספרו של הרב סורסקי יש מכתבים וסיפורים אשר ר' אלחנן פעל למען אגודת ישראל - בתאריכים יותר מאוחרים מהכנסייה הנ"ל.