שיחה:קבלה/ארכיון 1
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עושה רושם שזה לא פשוט. אם לא תהיה תגובהף אפשר לנסות שוב בעוד כמה חודשים.
אתה יכול לבדוק למה או מי חסם אותו? [אם יש בעיה זה לא דחוף כלל]
בהחלט, יש פה חומר רב שיש בעיות אספקלריות באיך שהוא כתוב, ולכן הוא מוסתר מעיני הציבור וגלוי לעורכי אספקלריה בלבד.
דרך אגב מישהו אתה יכול לבדוק אם יש מה לעדכן מוויקי (כי איני רוצה לבקש בדף הבקשות לערך כ"כ מסובך)
יש המון שינווים במכלול מאשר בויקיפדיה - זאת עבודה מסובכת ומורכבת מאד להתחיל לבדוק מה שונה בכוונה ומה לא.
ובאופן כללי הערך דורש עבודה מקצועית במיוחד, נא לבדוק טוב ולחשוב טוב לפני עריכות משמעותיות
כתוב בערך: "האר"י מעולם לא כתב דבריו בקבלה, וכל תורתו ידועה לנו רק מכתבי תלמידיו." - המשפט לא נכון, יש לנו כתבים שהאר"י כתב בקבלה.
לא שמעתי מזה. אלו כתבים הוא כתב בעצמו?
אשר זעליג מורסקי אבל עם מקורות
ידוע. "שער כתבי מורי" בתוך 'עץ חיים' לרח"ו, הוצאת אהבת שלום. רח"ו כותב שכרך זה אלו הם העתקות מכת"י של האר"י ולכן קראם "כתבי מורי". כמו כן ניתן לראות בספרי 'קדוש וברוך' כאן עמ' 164 בהערה 78 מתוך כת"י שבספרייה הלאומית, פירוש מכת"י האר"י לקטע קטן בזוהר בראשית, שלא הובא ב'עץ חיים' הנ"ל.
כמו כן, 'מאמר הפסיעות' (או 'פסיעותיו של אברהם אבינו') הוא כנראה מאמר מכת"י של האר"י עצמו (או תלמיד שכתב לפניו), שהועתק על ידי אחד מתלמידיו (כנראה ר"י סרוג [סרוק] - לדעתי), כמו שכותב שם רש"ו (בן רח"ו, שמונה שערים, בהקדמה לשער מאמרי רשב"י): "אמר המעתיק (=רש"ו), המאמר מכתב יד האר"י זלה"ה". אך בזה (מאמר הפסיעות) יש שיחלקו עלי בגלל ענין אחד שאכמ"ל כעת והוא טעון, אבל אין להם מה לעשות עם לשונו של רש"ו הנ"ל, ממנו מוכח שהמאמר הוא מכת"י האר"י או מתלמיד אחר של האר"י, זולת רח"ו, וכתבתי על כך כאן.
מעניין מאוד, כי דווקא על מאמר הפסיעות (הכוונה ל'פסיעותיו של אברהם אבינו', כן?) מסופר שר' חיים מוולוז'ין סבר שהוא המאמר בו ראה הגר"א שרח"ו הבין את הנמשל.
(כן). נכון, ולכן זה טעון, ויש שמשתבשים בזה מבלי לשים לב, וכתבתי על כך בס"ד כאן (חדש):
ואולי יש מקום לציין זאת במכלול בענין ובמקום המדבר על קבלת הגר"א.
תודה על המידע. תיקנתי.
נראה שלכבודו ידע רציני בתחום, אולי תוכל להעלות מעט את רמת הערך.
הוספתי משהו בתגובה לעיל. תודה.
שלום,
במקום מה שכתבת "האר"י כמעט ולא כתב את דבריו בקבלה, וכל תורתו ידועה לנו רק מכתבי תלמידיו", אני הייתי כותב בערך כך, אם זה נראה לך: "חלק הארי מתורתו של האר"י נכתבה ונמסרה על ידי התלמידים ובראשם רח"ו וחלק קטן יותר נכתב על ידי האר"י עצמו והודפס בדורנו ב'עץ חיים' לרח"ו כרך א' 'שער כתבי מורי' שרובו של הכרך אלו הם העתקות מכת"י האר"י."
הייתי מתקן את הנ"ל בערך אלא שאין לי כפתור עם אפשרות 'עריכה' עם כי אני רשום ומחובר (בשם מלא). בהצלחה.
הסיבה שאין לך את הכפתור היא כי הערך מכיל תוכן שמוסתר כרגע, עד שיוחלט איך לצנזר אותו. רק עורכי אספקלריה יכולים לפתוח את הדף בשלמותו לעריכה.
תוכל לנסות לערוך את הפסקה הרלוונטית, באמצעות לחיצה על עריכת קוד מקור, שמופיעה מעל כותרתה.
היכן רבי חיים פרידלנדר אמור להיות מוזכר? זכור לי שיש לו גם ספר הקדמות לקבלה, האם זה קל"ח פתחי חכמה עם הביאור שלו או שזה ספר נפרד?
מכלולאים פעילים
הגר"ח פרידלנדר הוציא כמה מכרכי הרמח"ל זעי"א והוסיף הקדמות הערות וביאורים רבים. לא ידוע על ספר של ממש.
תודה. ברמה שמתאים להוסיף אותו ככותב דברי יסוד בקבלה לדור שלנו? אם כן, כדאי להוסיף. אני לא מכיר את הנושא (ניסיתי בעבר הרחוק ללמוד מספריו, לא הלך..)
לא ככותב אלא כמנגיש. הוא והרב ספינר שהוציאו את סדרת ספרי הרמחל (הירוקים)
עזרתכם בניסוח של הקטע הבא:
- הרמ"ק חיבר גם פירוש לספר הזוהר ולספר יצירה בשם "אור יקר", ספר מוסר בשם "תומר דבורה" המיוסד על י"ג מידות ההנהגה, ועוד. על אף התפוצה הרבה שלה זכתה תורתו של הרמ"ק והכבוד הרב שחלקו לו, את הבכורה בתורת הסוד והקבלה נטלו במהרה האר"י ותורתו. על כך כתב החוקר יוסף בן שלמה במבוא לספרו:
הסיבות ההיסטוריות לניצחונה של קבלת האר"י על זו של רמ"ק נובעת מן ההבדלים הגדולים שבין שתי השיטות, הן מבחינת התוכן והן מבחינת הצורה. טעם עיקרי לכוחה העדיף של קבלת האר"י, שכולה סובבת על הציר של גלות וגאולה, ואילו בשיטתו של הרמ"ק אין בעיות הגאולה תופסת מקום חשוב. הדורות שלאחר גירוש ספרד היו זקוקים לתורה, שתסביר להם פשר גורלם המר ותורה להם את הדרך לגאולה... בעניין זה התקרב האר"י יותר מרמ"ק לצרכים הפסיכולוגים וההיסטוריים של היהודי באותה תקופה.
— יוסף בן שלמה, תורת האלוהות של ר' משה קורדובירו, מבוא
או האם לדעתכם למחוק לגמרי
סיימתי להתאים את הערך, "עזרה ראשונה" בלבד, אשמח שתעיפו עליו מבט.
חוו"ד לפרק "לקריאה נוספת"
לדעתי לשים סיכום בהערה "לדעת יוסף בן שלמה (תורת האלקות של ר' משה קורדובירו, מבוא) הסיבות הם שבתורת האר"י הגאולה תופסת מקום נרחב, והדורות שלאחר גירוש ספרד היו זקוקים לכך מאד".
אין נושאים ישנים יותר