הערך לא מדבר על סעודת משיח החבדית בלבד, אלא על הסעודה החסידית בשביעי של פסח, כולל פירוט הנהוג בכמה חצירות כולל חב"ד (ואפילו סעודת הגר"א), מכיון שהמנהג נהוג ברוב החסידויות, אך אינם מכנים זאת בשם "סעודת משיח.
אני 
מתלבט בקשר לשם הראוי.
שיחה:סעודת משיח/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש לך שם אחר?
אולי "סעודת הבעש"ט"
גם בחב"ד היא מוכרת כסעודה שייסד הבעש"ט.
וכתוב גם בערך, ואפשר לעשות הפניה אם אין. אבל השם המוכר ביותר זה 'סעודת משיח', ולא רק בציבור החב"די ובציבור החסידי.
כמדומה שזה השם הנפוץ בציבור.
הציבור הרחב מכיר בעיקר את הסעודה החב"דית מפני הפרסום שהם מפרסמים אותה. הערך כצורתו מדבר על הסעודה החסידית (ובכללה גם על החב"דית).
יתכן באמת שהסעודה בחב"ד יותר מפורסמת, וצריך לשנות את פתיח הערך שיספר על הנהוג בחב"ד, ויוסיף שכמו כן ברוב החסידויות נהוג משהו דומה.
אני כאמור מתלבט, ובאתי לעורר דיון.
אין שום קשר בין "סעודת הבעש"ט" ל"סעודת משיח" מלבד זאת ששניהם נערכים באותו זמן
בוודאי שיש, אדמו"רי חב"ד בעצמם מציינים זאת. (כמעט כל שיחה של האדמו"ר מליובאוויטש בשביעי-אחרון של פסח, מצוין בתחילת השיחה אודות הקשר לסעודת הבעש"ט כמדומני)
סעודת הבעש"ט נתקנה לזכר נס הצלה המפורסם של הבעש"ט במהלך עלייתו לארץ ישראל, סעודת משיח היא תקנה של הבעש"ט
עכשיו הבנתי את דבריך. חשבתי ש'סעודת הבעש"ט' הכוונה לסעודה שייסד. בכלל - צריך להבין את מהות הערך וכך גם את שם הערך. אם מדובר על הסעודה שייסד הבעש"ט - אזי היא מפורסמת בשם 'סעודת משיח' ברוב הציבור. בתוך הערך אפשר לכלול את המנהגים לסעודה מקבילה וכיו"ב (כמו מה שנהג הגר"א)
אני לא חושב שזה שני סעודות.
ישנו מנהג חסידי לאכול סעודה, עם מסורת שמקורה בבעל שם טוב.
במסורת המקובלת ברוב החסידויות הסעודה קשורה לנס הצלתו של הבעש"ט.
בחב"ד לעומת זאת מקשרים זאת לציפיה לגאולה.
אך אין חולק שזוהי הסעודה שקיים הבעש"ט.
(גם בחב"דפיה בערך סעודת משיח מדברים גם על מנהג שאר החסידויות)
לא רק בחב"ד ככל הידוע לי מקשרים לביאת הגאולה. עכ"פ בנושאים כאלו דעת רוב המשתמשים היא הקובעת.
הערך מפנה אל אתר חב'ד ובו עלון על 'סעודת משיח באחרון של פסח'.
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=838&ArticleID=1924
הנה מובאה מן העלון הזה המסבירה את משמעות הסעודה:
'גם המנהג של 'סעודת משיח' קשור לתפיסה זו. הרעיון שמאחורי הסעודה הוא, לקבל את הארת המשיח לא רק בכלים הרוחניים של הבנה ורגש, אלא בצורה של סעודה, שהאדם אוכל ומרגיש את טעמה, ואחר-כך היא מתעכלת בקרבו ונעשית דם ובשר כבשרו'.
שימו לב לסיום: 'מתעכלת בקרבו ונעשת דם ובשר כבשרו'. זה סקרמנט האאוכריסטיה [ מיוונית eucharistia 'חסד טוב'] בכנסיה הנוצרית. מקורו בסעודה האחרונה שערך ישו לפני הפסח ובו בקש מהנוכחים לאכול מן הלחם ולשתות מן היין כי הם בשרו ודמו. [עודד
Freiherr, לעצם הענין: האוכל שאני אוכל הופך להיות חלק מהבשר ודם שלי, אצל אותו האיש הוא טען שהוכל שאחרים אוכלים זה הבשר ודם שלו.
ושלא לעצם הענין מה התכוונת לומר? מה רצית לשנות בערך?
קובנא,
מה החידוש המצריך אמירה מיוחדת כי מה שאני אוכל 'הופך לגופי'?
שים לב כי מילת היחס המתאימה היא 'מ' - מן, כמו שכתבת 'חלק מהבשר שלי' אבל הטקסט משתמש ב 'כ' - כמו. אבל נניח לקטנות.
פעם בשנה אנחנו עורכים סעודה שעיקרה שחזור מעשה שהיה - יציאת מצרים. אנחנו לא רק מספרים ביציאת מצרים, אלא אוכלים ממש ובכוונת מכוון מצה, מרור, חרוסת כשחזור גשמי של הימים ההם. וכי המצה לא הופכת חלק מן הבשר שלנו? אבל איש לא העלה בדעתו לציין דבר זה, איש לא חש צורך בכך באלפי השנים שעברו.
כאשר אדם עורך טקס המכוון להצהיר על הפיכת לחם ויין לבשר ודם בהקשר של סעודה למשיח, אין מנוס אלא לזהות את מעשהו עם סקרמנט האאוכריסטיה הנוצרי. הטקס מסמל את גילום הא-ל באדם הנחשב כבן הא-להים וחלק מישותו. המשתתף בטקס אוכל מבשרו ודמו של האל המגולם באדם. והנה אתה שאינך מבטא את שם הבן הזה, שהיה יהודי גמור וכלל לא עלה בדעתו שהוא 'נוצרי', שואל מה כוונת הדברים המדברים בעד עצמם.
עודד
סליחה שאני מתערב (; אני חייב להסכים שהמשפט הנכתב שם מעורר קונוטציות ממש בעיתיות.
ואמנם, אין קשר לסקרמנטים הנוצריים, אלא הכוונה היא למשמעות סמלית, שסעודה הנערכת מתוך רעיון ומשמעות, סימבולית, כאילו מכניסה את משמעותה באופן "פיזי" לגוף. זה הכל.
קונוטציות בעייתיות? כך נכתב בתוס' גיטין דף ז' ע"א ד"ה השתא, שמחלקים בין מאכל לשאר פעולות.
הערה לדויד,
לדעתי אין זה ראוי לערוך הערה של אחר ללא רשותו, כיוון שאתה מונע ממנו את חירות הביטוי ומציג לקורא מצג שוא.
לעצם העריכה. אני נומינליסט. אין הבדל בין המילה כפי שהיא לבין זו המצוידת בתוספת מקף [ולמה לא שנים]. אין כח מגי בציורים האלו. רעיון המגיה הזו פסול בעיני מבחינה מהותית ומבחינה אמונית. [על הצג אפילו ציורים אין, רק אחיזת עיניים]. והעיקר, ראוי שהקורא יכיר את עמדתי כפי שהיא, ואם אינה לרוחו הוא חופשי שלא לקרא את שכתבתי.
עודד היקר, זה שאתה נומינליסט, זו עניין שלך. המכלול היא אנציקלופדיה באספקלריה תורנית. כיון שע"פ ההלכה יש בעיה לרשום את אחד מז' השמות של הקב"ה - מדיניות המכלול היא שיש לשנות שמות אלו. אם הדבר ממש מפריע לך - תוכל לחפש אנציקלופדיה שאינה באספקלריה תורנית, או לקבל את עמדת המכלול. אם אתה מעדיף, תוכל לרשום ה' במקום.
אם באמת אינך יודע מדוע מקף, ולכן שאלת למה לא שניים, ואינך מנסה להיות ציני, אז כל מה שצריך זה שיהיה הפסק בין האותיות כדי שלא יהיה שם ה' ברצף. כל הפסק טוב.
לאחר שקראתי מהו נומינליזם, אני מציע באמת שאם אתה כזה, ומפריע לך שהמכלול מתנהל כהפך הגמור, שתמצא לך מקום אחר. או שתפנים שאתה במקום שהשקפתו היא בדיוק ההפך ממך, ותקבל את זה.
דויד,
- אני מקבל עלי לנהוג על פי המדיניות כדי שלא לפגוע במקפידים ומשום שאין בכך עברה מוסרית., אני נשאר נומינליסט בהשקפתי כנגד המאגיה, ובאמת גם רציונליסט כדרך הבנתי את הרמב'ם, אף על פי שגם אני איני מבטא או כותב שמות מסוימים.
- ראוי שתעיר ותניח לי לתקן. אעשה זאת בהבנה ורצון. מאד לא ראוי שתשנה אתה את דבריו של אחר.
- אינני ציני בגישתי . מאד רציני בענינים של אמונה ומוסר [הם אינם חופפים].
4. האמריקני אומר 'גוש' במקום 'גוד' וזה אינו שם שהכירו חכמי ההלכה. כאן בולט האופי המאגי של העניין, דבר שאני שולל.
5. יש כאן עניין גם פילוסופי : ביוונית מילה, הגה, הם 'לוגוס'. לא כאן המקום להמשיך את הרעיון.
הנושא אכן מעניין וראוי לשיחה, אבל לא זה המקום.
Freiherr ראה כאן דרשת הרב אליהו גודלבסקי בסביבות הדקה ה18 הוא מסביר איך רוגל'ה מניח תפילין...
לילה טוב קובנא.
גילוי נאות. אני מן הח'ח. מכבד ומעריך את מורי על שלימדו אותי ודרשו ממני לחשוב בעצמי. קרא בבקשה את מו'נ חלק ג' פרק נא והבן היטב את משל הארמון.
אין נושאים ישנים יותר