לדעתי אין צורך לכתוב זאת כפיסקא בפני עצמה, אלא לשלבו בתוך הפיסקא המדברת על הוצאת כלי הבית בטרם הטמאת הבית.
מכלולאים פעילים - מה דעתכם?
שיחה:נגעי בתים/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
גא"מ
אני ממליץ להשאיר כפיסקה בפנ"ע.
זה מושג חשוב, שעדיין אין עליו ערך (אפילו שבערך מטא-הלכה הוא נכתב כקישור), אבל פה זה המקור שלו.
לפני רבע שעה שמעתי מחבר בשם פלפולא חריפתא ע"ז דף עו, שאומר שמה שכתוב 'המחמיר תבוא עליו ברכה' זה דוקא כשאין הפסד ממון. וכשיש, אסור להחמיר כי התורה חסה על ממונם של ישראל. זה חידוש מעניין. באתי להוסיף פה היכנשהו, ואני רואה שאין על זה עדיין ערך, וגם הפיסקה הקיימת קצרה כ"כ עד שהיא אמורה להמחק.
אז בנתיים תשאירו כפרק, אולי אכתוב על זה משהו, באנצ. תלמודית יש על זה ערך, אלקט משם מידע, ונפנה מכאן לערך מורחב.
בברכה
ראשית, לא כאן המקור היחיד ל"התורה חסה על ממונם של ישראל" (עיין ראש השנה כז. יומא מד: מנחות עו: ועוד).
שנית, אם אין על זה ערך עדיין - לדעתי זה לא אומר שיש להשאירו כאן כפיסקא. כאן מדובר על נגעי הבתים, וכל הנושאים האחרים - חשובים ככל שיהיו - אינם נוגעים ישירות בנושא הראשי של הערך.
שלישית, תודה על היוזמה לכתוב את הערך החדש.
רביעית, כבר חשבתי על הרעיון כמה פעמים, וכעת מצאתי במה ראויה להעלותו: אולי אכן יש לפנות למערכת האנציקלופדיה התלמודית, ולבקש מהם להעלות את כל הערכים שלהם בהמכלול (כפי שעשו בפרוייקט השו"ת של בר אילן).
כך ייחסך עבודה לעורכים אמביציוניים כמוך, וכמובן - המכלול תרוויח ערכים חדשים ואיכותיים.
נ.ב. המהלך ככל הנראה יהיה כרוך בתשלום.
לא מומלץ. אתה משתמש באנצ. תלמודית? מאוד קשה לשלוף משם מידע לקורא הפשוט. יש מדי הצפה של החומר. הם עצמם עושים מיקרופדיה תלמודית, ואת זה אולי כדאי להעלות, אבל זה ניסוח ייחודי, ולא תואם למכלול (תרתי משמע). ויש את זה בויקישיבה, מוגן בזכ"י.
זה לא מקור יחיד, אבל אני שאיני בקיא בנושא זוכר את זה כמקור ראשון, ואם זה נכון שזה באמת מקור מרכזי, אולי כן כדאי להשאיר כפרק. עכ"פ איני אומר קבלו דעתי, כמובן.
למרות שאולי זה לא המקור היחיד לכך שהתורה חסה על ממונם של ישראל, עכ"ז, עצם העובדה שכל המעיין קלות בנגעי בתים הענין קופץ לו מול העין ויעידו על כך כל תינוקות של בית רבן. ולכן אני בעד הניסוח הקיים. תודה לכל המוסיפים. למרות שאני מחבב את הערך (נוגע בדבר), אני אשמח אם תשפרו אותו בכל ענין שתראו לנכון.
לא שללתי את הבאת עצם הענין, אלא את הבאתו כפיסקא בפני עצמה. לדעתי יש לשלבו במקומו הראוי (ראה בדבריי לעיל).
גם מקוה הצטרף לדעה זו, ואפילו מישהו שממליץ להשאיר - זה רק בגלל שעדיין אין על זה ערך, אך כבר עניתי לו שבוודאי מקום הניחו לו להתגדר בו ולייצר את הערך החדש, אך זה עדיין לא סיבה להשאירו כאן כפיסקא בפני עצמה (כשם שלא נעשה כאן פיסקא על חומר עוון לשון הרע, למרות שהתינוקות של בית רבן לומדים את חומר העוון בפרשיות אלו...).
vמאירי למה לא הבאת את הגמ' בסנהדרין עא א שם מובא הטעם שזה לא יכול להיות כמאן כראבר"ש שהנגע צריך להיות על שני אבנים על שני קירות בדיוק בקרן זוית גריס בזה וגריס בזה וזה לא שייך.
מקוה, למה שלא תוסיף זאת אתה?
הוספתי את זה. מתברר שאלו הם הדברים המובאים במבואה בשם דעה בתוספתא. הוספתי עליהם בהערה את הציטוט מסנהדרין, בכדי שידעו גם את טעם אותו מ"ד כפי שמובא שם. מקוה יישר כחך.
המאירי, האם ישנן הוספות הראויות לבוא בקהלנו בערך המקביל בויקיפדיה?
בברכה, א.ב. קיסר • שיחה • ט' בניסן ה'תשע"ט • 17:23, 14 באפריל 2019 (IDT)
אני מתנצל על סרבול הדברים, בעקבות דבריכם ניסיתי לשוב ולצפות בויקיפדיה ולא הצלחתי בגלל שאני מוגן בנטפרי, והדף בויקי כבר נחסם.
אציין שטרם כתיבת הערך לא מצאתי בויקיפדיה ערך כתוב על כך, אמנם כעת אינני מבין מדוע.
אם תוכל אתה לעיין בויקיפדיה ולהוסיף, או לשלוח אלי, אשמח. רק אומר שלפי המובא בערך הכללי נגע הצרעת ישנן פרים מרובים בעלי אי דיוק.
נ.ב, לצערי בעקבות חילופי השמות, התבלבלתי בנכונות דיוק שם הערך, וסברתי שהעמוד 'צרעת הבית' מדויק יותר ובדומה ל'צרעת הבתים' שבויקיפידיה. רק לאחר ששינתי הכל, נוכחתי שהאמת הפוכה לחלוטין, ומתוך חיפוש במקורות נמצא הביטוי 'נגע הבית' אין ספור פעמים, לעומת 'צרעת הבית' שנמצא פעמים ספורות ו'צרע הבתים' שנמצא רק בספרים בני דורנו. על כן נאלצתי להשיב את הגלגל אחרונית. ואני מתנצל על הסרבול וחוסר שימת הלב.
זה בסדר, וכלל לא שמתי לב לסרבול; רציתי לברר האם יש צורך שמי שיוכל יוסיף מויקיפדיה, ועל פי תשובתך מתברר שאכן קיים צורך כזה.
בברכת התורה וייש"כ על הערך, א.ב. קיסר • שיחה • י"א בניסן ה'תשע"ט • 12:49, 16 באפריל 2019 (IDT)
בשמחה רבה, הערך שלך כמו שהוא שלי. ילדתי ילד, והקדשתיו לבית השם.
הרב vמאירי רציתי להפנות את תשומת ליבך לתפארת ישראל בהקדמתו למסכת נגעים שכתב שם: "כל דיני מצורע ונגעים וטהרתן נוהג בין בארץ או בחו"ל בין בפני הבית ובין שלא בפני הבית (תוספתא דנגעים פ"ח ורמב"ם פי"א מטומאת צרעת). ומימי תמהתי למה אין נוהגין כן בזמן הזה?
וזכרתי ימים מקדם שבילדותי הצעתי תמיהתי זו לפני הגאון הגדול מ"ה עקיבא (איגר) זצוק"ל, והשיבני שגם הוא תמה על דבר זה ושאין לו תירוץ המתקבל על הדעת.
והשתא דקשישנא לדרדקי נ"ל דאף דאין לתרץ משום דלטהרתו צריך העברת תער על כל בשרו, ומדאין אנו מקיאין ביחוסי כהונה (כר' מגן אברהם סי' ר"א סק"ד) לפיכך לא נרצה לסמוך על חזקת כהונה של זה לעבור על כמה לאוין בהעברת תער בזקנו ופאת ראשו שאפשר הוא שלא במקום מצוה ואין ספק מוציא מידי ודאי (כנדה ט"ו ב'). אבל אין זה תירוץ מספיק, דתינח נגעי אדם, אבל נגעי בתים בא"י ונגעי בגדים בכ"מ מאי איכא למימר.
אולם נ"ל דבבתים ובגדים איכא אפוקי ממונא מחזקת מריה, לנתוץ הבית ולשרוף הבגד, לא אלימא חזקת כהונה נגד חזקת ממון. עכ"ל (ויעו"ש עוד).
ועיין רדב"ז (בפ"ז מהלכות תרומות ה"ט) שכתב על דברי הרמב"ם שם "והוא שיטמא אותו כהן מיוחס" וז"ל, ומזה הטעם אין טומאת נגעים נוהגת בזמן הזה שהרי טהרת המצורע נוהגת בארץ ובח"ל בפני הבית ושלא בפני הבית אלא ודאי מה שלא נהגו בה מפני שאין עתה בינינו כהן מיוחס, עכ"ל. וברדב"ז לא הזכיר ענין הקפת הראש והזקן, וגם לא חילק בין נגעי אדם לנגעי בתים ובגדים, ונראה מדבריו שמעיקר דין ראיית הנגעים הוא שיהיה הכהן המטמא כהן מיוחס. וכן הביא בספר מנחת חינוך מצוה קס"ט בשם ספר תולדות אדם.
ובמדרש לקח טוב (פר' שמות ופר' תזריע) כתב דטעם שאין רואין נגעים בימינו, כיון שאין בקי.
ובגמ' ברכות דף ה' ע"ב ותוס' שם (ד"ה הא לן) דבזמן ר' יוחנן היו נגעים ואף שהיה לאחר החורבן".
אז לאחר כתיבת הערך לך מחיל אל חיל ותתייחס גם לנושא הזה, (מן הסתם מדובר עליו בעוד מקורות)
כפי ששמתם לב בודאי, הוספתי את דבריכם בקצרה לערך, חזקו ואמצו וישר כחכם.
רק להעיר: אין חולק שאין טומאתו נוהגת כיום, ובתוספתא שהבאתי כתב אף שלא נהג מעולם, אמנם דברי רב נחמן נפלאים ואולי יש להביאם בערך נגעי אדם, בתוך שאר התיקונים שם.
יישר כח.
אין נושאים ישנים יותר