שיחה:מקצתו ככולו/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

אליצור (שיחהתרומות)

לכאורה יש לשנות למקצת יום ככולו או היום שהרי רק רובו ככולו ולא מקצתו וזהו כלל מיוחד לספירה של זמנים (נכון שלפעמים גם שעה חודש ושנה וכנראה זו הסיבה של הכותב)

שהרי לא באופן גןרף אומרים מקצת יום ככולו ובדר"כ רק ביום ראשון הנספר ולא באחרון או האמצעי (צל"ע) .

ולכן גם נראה שיש טעות בפתיח שהשוו דין המתנת חמש שעות ומעט מהשישית בין בשר לחלב, ואני איני מכיר אלא הדין לחכות רוב שעה ששית ועל סמך דברי הרמב"ם שכתב שם "כ'שש שעות" ואינו דין למקצתו ככולו

מכלולאים פעילים‎‏‎‏‎‏‎‏‎‏‏‎‎‏‎‏‎‏

מישהו (שיחהתרומות)

לא בקיא בזה, אבל גם אם זה רק על זמנים, א"א לומר 'יום', וכמו שכתבת שזה גם ב'שעה' ברמב"ם הנ"ל ((רמב"ם הלכות מאכלות אסורות ט כח, וזכור לי שזה מאירי ג"כ, ובהמתנה בין בשר לחלב זה כלל לא מובא עם מקור, אנסה לבדוק קצת)), שלכאורה זה בדיוק הכלל של מקצתו ככולו - שלכן מספיק 'כמו' שש. ויל"ע - לא מכיר את הנושא טוב!

עכ"פ, יש גם יום בשנה חשוב שנה, או חודש בשנה, - לגבי נטיעת אילן ועוד. כך שנראה כדאי להשאיר את הכלל הקיים, ובאמת הכותרת מאתגרת ומעניינת (בגלל הכלל של רובו ככולו) - וטוב שכך.

אמנם באמת בגוף הערך חסר לגבי 'שנה' - ובאמת כדאי להוסיף.

מקוה (שיחהתרומות)

חסר כאן לענ"ד משהו מאוד יסודי שהוא הדין מקצת היום ככולו בסוף ז' נקיים של זב וזבה. ודין מקצת היום ככולו בתחילת המנין של שבעת ימי נדה. כשהגמ' בר"ה עושה ק"ו ודרשות מאחד לשני. ויש בזה גם מחלוקת בין רבי יוסי ורבנן בדין סתירה ביום הז' שראה/ראתה אחר טבילה קודם גמר היום. ויש בזה נפק"מ גם לפי רבנן שסתירה שסותר רק יום (כגון קרי) לא סותר אחר מקצת היום. (כשהנושא הזה ישנו לכו"ע ומדאורייתא בניגוד לשתי המובאות האחרות שם ששנויים במחלוקת (נזיר) והוא רק מדרבנן (אבלות)). מי יכול לצרף את זה?

אין נושאים ישנים יותר