שיחה:מלבי"ם/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

שם הערך

18
סיכום מאת מקוה

כמובן שהדיון נשכח ונקבר. מקוהשיחה • כ"ו בשבט ה'תשפ"א 14:29 (IDT)

קובנא (שיחהתרומות)
כמעין המתגבר (שיחהתרומות)

לדעתי צריך לכתוב את שמו המפורש כיאה לאינצקלופדיה ורק אולי בסוגריים המלבי"ם

מהללאל (שיחהתרומות)

בכותרת והתקציר ככה עושים, אבל השם צריך להיות קצר כל האפשר

גאון הירדן (שיחהתרומות)

אני בעד הצעתו של אופיר. שמו המלא, ר"ת בסוגריים

דויד (שיחהתרומות)

צריך לעשות סדר רוחבי. יש גם רד"ק, רמח"ל וכו'.

קובנא (שיחהתרומות)
כמעין המתגבר (שיחהתרומות)

לדעתי צריך לשנות כנ"ל, ואם יש מי שיכול לשנות בכולם אז עדיף, ואם אין מי שיטרח בכך אז אין הרבה מה לעשות...

מרדכי עציון (שיחהתרומות)

גא"מ לדברי אופיר.

ספרא (שיחהתרומות)

אני דווקא חושב שראשי תיבות שנהגים כראשי תיבות אמורים להישאר סגורים, כמו רש"י, רמב"ם, רמח"ל ומלבי"ם.

הנ"ל כולל כל ראשי התיבות שלא נפתחים בספרים הפותחים ראשי התיבות.

להוסיף ה' הידיעה הוא שיבוש קריאה, שמגיע משם הספר.

משום מה אף אחד לא אומר וכותב "הרש"י אומר....", אלא רש"י, ומאידך בשאר מחברי ספרים מוסיפים ה' הידיעה, בטעות.

אל לה לאנציקלופדיה להיגרר אחר שיבוש קריאה זה.

כמעין המתגבר (שיחהתרומות)

מה שכתבת הרש"י, אינו ענין לכאן כי רש"י הוא רבי שלמה, אבל מלבי"ם הוא משה ליבוש, ללא תואר וודאי שצריך לכתוב המלבי"ם, דהיינו הרב משה, ומה שכתבת שהרד"ק הוא שיבוש, זה אינו אלא זה ר"ת הרב רבי, והחילוק בינו לבין רש"י ודומיו, הוא מחמת שינויי המנהגים בין המקומות והזמנים דהיינו שכך נהגו במקום וזמן הרד"ק ולא במקום וזמן רש"י, ומה שנתפס באותו הזמן נשאר לתמיד. ואל תטען שהרב רבי זה שיבוש לשון, כי הרבה שיבושי לשון נכנסו והתקבלו באשכנז, כגון בעל המחבר ספר..., שכבר כתב הרב אויירבך המהדיר של ספר האשכול שבעל המחבר אינו המחבר כמו שבעל השור איננו השור...

מה שכתבת לא לפתוח את הר"ת, אני מבטל דעתי מפני דעתך, אבל שתדע שבאינצקלופדיות זה לא מקובל כלל, אולי ויקי זה שונה.

דויד (שיחהתרומות)

קודם כל המלבי"ם זה רבי מאיר ולא רבי משה.

לגבי השיבושים - שיבושי הלשון שנכנסו והתקבלו באשכנז לא אמורים להכנס ולהתקבל גם באנציקלופדיה (אפילולא אם היא היתה אשכנזית, והיא לא). המשנ"ב, המצודות ושאר רבני אשכנז נוהגים באופן תדיר לכתוב "להארון" במקום "לארון" וכו'.

לגופו של הדיון - אני לא חושב שזה מדויק. כי גם אומרים "המשנ"ב" באותה צורה שאומרים "הרד"ק" - משמע שתוספת הה' היא ה' הידיעה ולא קיצור של "הרב".

לפי דעתי, בדומה לספרא, יש הבדל בין ראשי התיבות שלא נפתחים בקריאה, היינו לא אומרים "משנ"ב" אלא "משנה ברורה", אבל כן כותבים "משנ"ב" וכו'. האם עדיף ששם הערך יהיה כראשי תיבות או בלי - אין לי דעה מגובשת.

דויד (שיחהתרומות)

מה שבטוח זה שצריך לעבור לאולם דיונים ולהמשיך את הדיון שם בצורה רוחבית. אם יתקבל תיקון - יש כלים פשוטים ולא דורשים המון זמן כדי לטפל בזה.

מרדכי עציון (שיחהתרומות)

גם לענ"ד באנציקלופדיה שם הערך צריך להיות כשם האדם המלא.

באשר להצעתו של דויד, במקרים קודמים כשהציעו להעביר לאולם הדיונים, התוצאה הייתה שהדיון נקבר ונשכח

מרדכי עציון (שיחהתרומות)

כמובן שכל השמות המקוצרים והר"ת צריכים להיות כדפי הפניות.

כמעין המתגבר (שיחהתרומות)

למרות שדעתי כבר נאמרה שצריך שם מלא כדעת מרדכי עציון, אמנם אני מעיר שיש חילוק בין ויקי לאינצקלופדיה, כי בספרים הסדר הוא אלפבתי ועל כן צריך להיצמד לאמת ולדקדק בה מה שאין כן בויקי.

רזיאל (שיחהתרומות)

גוט מועד

אני מאוד מסכים עם דויד. יש לערוך דיון באולם הדיונים על כל הר"ת ודעתי לגופו של דיון כדויד שר"ת שלא נפתחים בקריאה אמור להיות בר"ת וכשנפתחים בקריאה אמור להיות שם מלא.

מרדכי עציון (שיחהתרומות)

ברוך אומר ועושה...

אין נושאים ישנים יותר