עם הערך הלכות ליל הסדר,
מכלולאים פעילים
עם הערך הלכות ליל הסדר,
מכלולאים פעילים
אחיה, לא הבנתי למה צריך ערך על ליל הסדר, וערך על ההלכות שלו, מה גם שכרגע הערך הוא כפילות של הערך השני
לא חושב שזו כפילות.
יש ערך שהתעסקתי אתו בעבר, רות רפפורט, שם יש פסקה על מרגל להשכרה, בתוכה רוב הפסקה היא כפילות של הערך המלא...
אף אחד לא דיבר על זה...
זה דבר שבהחלט מקובל במכלול שבתוך הערך המלא על רות רפופורט יש פיסקה על מרגל להשכרה שהיא קיצור מתוך הערך המורחב. אך זה לא ערכים באותו הנושא.
באמת יש מקום להרחיב בערכים על ליל הסדר, ולכתוב ערכים מורחבים על סימני הסדר: קדש ורחץ וכו' במקום או בתוספת לפיסקאות הקיימות כיום בערך הלכות ליל הסדר
המצב כיום שזה מחולק לשני ערכים, נראה שזה מגיע מהשקפת ויקיפדיה שליל הסדר הוא כינוי לחגיגה לאו דווקא ההלכתית, ולכן בסדר יש מקום להסביר את "מנהגי" ליל הסדר בקיבוצים, אך אין מקום להרחיב על כל הלכות ליל הסדר, שלשם כך יש ערך מורחב, במכלול כמובן שהערך "ליל הסדר" אמור להתמקד בראש ובראשונה בהלכות ובמנהגי ליל הסדר היהודי, גם אם יש מקום בסוף הערך גם לפיסקאות על ליל הסדר הקיבוצי וכדומה.
ברות רפפורט זה ממש לא קיצור...
תוכל להסתכל.
אין כמעט שם דבר שמופיע בערך המלא ולא מופיע בפסקת ה"קיצור".
האמת היא כי ליל הסדר הקיבוצי הוא לא רק חיקוי עלוב לליל הסדר המסורתי, אלא שהוא רחוק מהתכלית המקורית של ליל הסדר שהיא האמונה בקב"ה וסיפור יצי"מ. לעתים הוא גם מתנגד לתכלית המקורית הזו, שעה שהם סוגדים לטבע והלילה נערך תוך חילולי חג מחפירים.
גם באנציקלופדיה זה צריך לבוא איך-שהוא לידי ביטוי, אם לא מתעלמים מזה כליל.
א. יש לשים לב שבמאכלי ליל הסדר ישנם שתי עניינים עיקריים: א. מאכלים שיש לאוכלם בליל הסדר. ב. מאכלים שצריכים להיות על השולחן בעת אמירת ההגדה (הרוב צריך גם וגם (למעט זרוע שלא אוכלים אותו (חביתה שאין חיוב לאוכלה) אך אלו שתי חיובים שונים
.
ב. מתי התחיל מנהג ב' התבשילין כזכר לקרבן חגיגה וקרבן פסח: הרבי מלובביץ מוכיח מהמשנה בבלי פסחים קי"ד בה ומירושלמי על משנה זו שמי שלא היה בירושלים גם בזמן בית המקדש היה מביא ב' תבשילים, אמנם בשולחן ערוך הרב כותב שהתקנה התחילה לאחר החורבן, לא הסתכלתי במקורות נוספים.
קריינא דאיגרתא - שמא תהוי פרוונקא?
בברכה, א.ב. קיסר • שיחה • נקודות למחשבה • י"ג באדר א' ה'תשע"ט • 04:23, 18 בפברואר 2019 (IST)