שיחה:יפתח הגלעדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
תגובה אחרונה: לפני חודשיים מאת תכליתי בנושא פתיחת הערך לעריכה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה נכתב או שוכתב במסגרת שכתוב ערכי התנ"ך
במסגרתו נכתבים ומשוכתבים ערכי התנ"ך
שנכתבו ללא נקודת מבט יהודית תורנית
ערך זה נכתב או שוכתב במסגרת שכתוב ערכי התנ"ך
במסגרתו נכתבים ומשוכתבים ערכי התנ"ך
שנכתבו ללא נקודת מבט יהודית תורנית

פתיחת הערך לעריכה

עורכי אספקלריה‎‏‏ אשמח לפתיחה כדי שאוכל לשכתב את הערך. מוקיר רבנן (שיחה) 15:04, 1 בנובמבר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

@מוקיר רבנן פתחתי, תראה גם את העריכות המקומיות, בהצלחה, שרגא > השתתפו >> שיחה > י"ז בחשוון ה'תשפ"ד > 15:17, 1 בנובמבר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מיעוט שיחה תוכל לעבור על הערך? תודה מראש. מוקיר רבנן (שיחה) 11:26, 2 בנובמבר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מוקיר רבנן הסרתי, תודה. מיעוט שיחה (שיחה) 20:39, 2 בנובמבר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מיעוט שיחה תודה רבה! הוספתי עוד קצת, רק יש לך מושג על איזו עיר מדבר רבי אברהם זכות כשהוא כותב על העיר צובא (בפסקה על קברו)? לא ידעתי לאן לקשר. מוקיר רבנן (שיחה) 15:01, 5 בנובמבר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
@מוקיר רבנן, תראה מה שערכתי. היה טעות שאיני יודע מאיפה השתרש, שה' שלח נביאים להוכיח את ישראל שחטאו בעבודה זרה, זה לא נכון, אלא בנ"י ראו את מצוקתם והבינו שזה מעוונתם, אז הם התחרטו ושבו לה'.
יש מעט עבודה פה, לעיונך. אולי אמשיך בזה כשיהיה לי פנאי. ~ תכליתישיחה • ה' באדר א' ה'תשפ"ד 00:31 (IDT) 00:31, 14 בפברואר 2024 (IST)תגובה[תגובה]
@תכליתי קודם כל- אני מאוד מאוד שמח לראות אותך בין עורכי התנ"ך!! שנית- אני מאוד אוהב שעוברים אחרי, זה נותן לי ביטחון, תודה על הביקורת! לגוף העריכות- נתתי מקור על מה שביקשת, בתמורה ביקשתי ממך מקור אחר קריצה. לגבי העריכה הראשונה שלך אם היה על ידי נביא או לא, כל המפרשים אומרים שהיה ע"י נביא. עיין ספר שופטים, פרק י', פסוק י"א ברד"ק, מצודות ומלבי"ם. דבר נוסף- אתה הוספת שה' שלח את עמון להמלחמה כדי תבוא התשועה, ולא ראיתי זאת במפרשים. לא שיניתי את זה בערך כי אני רוצה לשמוע את דבריך קודם. אם אתה מסכים איתי- מוזמן לתקן. מוקיר רבנן (שיחה) 08:56, 14 בפברואר 2024 (IST)תגובה[תגובה]
אז @ככה, קודם כל אני לא החלטתי שאני הולך לעסוק בזה, פשוט אתמול למדתי בספר שופטים פרקים י' וי"א. אז הייתי קצת בענינים. שנית כל, הבנתי קצת מה קורה פה ואסביר: אני למדתי את השופטים בלי מפרשים, רק עם פירוש שימה בפיהם. וכשערכתי את הערך ערכתי לא על פי מפרשים אלא על פי פירוש הפסוקים הפשוטים. לכן: 1- בפירוש הפסוקים לא מוזכר שהיה נביא שהוכיח. 2- בפירוש הפסוקים לא מוזכר שהאחים רצו להרגו. אז בעצם התירוץ האחד לגבי שני השאלות זה פשוט שלא ראיתי את המפרשים ומשום מה לא עלה בדעתי שהערך נערך גם ובעיקר על פי דברי המפרשים, אני בתומי חשבתי שקודם כל הערך מבוסס על פי פשטות הפסקים. ובעצם אני תמה עד עכשיו לגבי עריכה 1 ו2 למה לא נכתב בערך שזה לפי המפרש זה וזה, כי מי שלומד את הפסוקים והמפרש הפשוט של שימה בפיהם או כל פירוש פשוט אחר, לא רואה זכר לא לזה שהיה נביא ולא לזה שאחיו רצו להרגו, אז לדעתי לציין דברים כאלו צריך לכתוב בפירוש שמפרש זה וזה כותב כך וכך. עד כאן לגבי שני העריכות.
לגבי הדרישת מקור זה גם ראיתי בפירוש של שימה בפיהם, שהם היו בטלים מעבודה (לפרנסה) והם עבדו יחד כדי להביא פרנסה. לגבי זה שה' עורר ביד העמונים וישראל להילחם זה גם ראיתי בשימה בפיהם. וזה גם פשוט, שלא כתוב בפסוקים שום סיבה איך התחילה המלחמה, אז שימה בפיהם מפרש שזה היה חלק מזה שה' ריחם על ישראל ולכן נתן בליבם שילחמו וכך ינצחו ומזה תבוא הישועה.
עכ"פ אדע מכאן והילך שהערך בנוי בעיקר על מפרשי הפסוקים ולא על פי פטות הביאור של הפסוקים. אבל אני כן ראה שלכאורה הערך היה צריך להיכתב בפשטות על פי מה שכתוב קודם בפסוקים וכל ביאור של מפרש יכתב בסגנון של "לפי זה וזה היה כך וכך".
אבל אני מקבל מה שאתה רואה ומבין. הצלחה וברכה. ~ תכליתישיחה • ה' באדר א' ה'תשפ"ד 12:20 (IDT) 12:20, 14 בפברואר 2024 (IST)תגובה[תגובה]
@תכליתי אמספר את תגובתי כדי שיהיה לנו קל יותר לשוחח.
א. באופן אישי- אשמח שתצטרף למיזם השכתוב.
ב. הערך הזה נערך במסגרת המיזם, כשהמטרה המוצהרת של המיזם זה להביא את דברי הפרשנים שלנו במקום את דברי החוקרים שלהם.
ג. אם יש כמה דעות של פרשנים או פרשן שמיסודו לא מפרש על דרך הפשט, אני בדר"כ אסייג "לדעת פרשן X" אבל אם מדובר בפרשן פשטן (כמו המלבי"ם) ואין פרשן אחר שחולק עליו- אני לא מציין אלא רק בהערה.
ד. בהמשך לנקודה קודמת, אני משתדל להפנות בהערה לפרשן הכי קדום שאמר ככה, כך שכשהקורא רואה שהמקור הוא מלבי"ם הוא מבין שזה לא מופיע בפרשנים עתיקים יותר.
ה. תסלח לי על הבורות, אני נורא אוהב תנ"ך אבל לא מתמצא בחידושים הפרשניים עליו- מי זה פירוש "שימה בפיהם"?
ו. אם הבנתי נכון הפירוש הוא סוג של סיכום של דברי המפרשים, מענין אותי הוא כותב מה המקור שלו לכל דבר? כי לא ראיתי אף מפרש שאומר שעבדו לפרנסתם או שמדין עלו למלחמה כדי שישראל ינצחו.
ז. בנוגע למה שכתבת: "אדע מכאן והילך שהערך בנוי בעיקר על מפרשי הפסוקים ולא על פי פטות הביאור של הפסוקים."- הלוואי! בדרך כלל זה לא זה ולא זה אלא מפורש על פי הגיגי כל מיני יצורים נטולי יר"ש מינימלית :(
ח. מקווה שלא חפרתי לך :) מוקיר רבנן (שיחה) 12:59, 14 בפברואר 2024 (IST)תגובה[תגובה]
@ה. שימה בפיהם הוא פירוש המילות של הפסוקים בתוספות ביאורי ודעות המפרשים בקצרה ועליו חונה "הערות וציונים" הוא מביא מראי מקומות לכל דבר, הפירוש הוא של הרב פנחס שמעון הלוי סג"ל, והפירוש הוא כעין מתיבתא ושוטנשטיין על הש"ס.
ו. כלול בתוך ה'.
למעשה את הודעתי הקודמת כתבתי בלי שהיה לפני הספר שימה בפיהם, כך שלא בדקתי אם הוא מביא מקורות למה שערכתי בערך על שני הנקודות. 1- שה' נתן בלב ישראל ועמון להילחם. 2- שעבדו לפרנסתם (יפתח וחבריו בארץ טוב).
עכשיו יש בפני הספר ואני בודק מבפנים, לנקודה 1- הוא מביא מקור מ"מנחה קטנה" (הוא כותב "עפ"י מנחה קטנה). ונקודה 2- הוא מביא כמה דעות, הוא מביא את הרד"ק ש"אנשים ריקים" הכוונה שהיו בטלים מעבודה ויחד יצאו עם יפתח ללקט מזון. ואחר כך הוא כותב על המילים "ויצאו עמו" ש"הם הלכו להילחם ולבזוז שלל לפרנסתם" ואת זה הוא מביא בהערה מהרלב"ג. ~ תכליתישיחה • ה' באדר א' ה'תשפ"ד 14:07 (IDT) 14:07, 14 בפברואר 2024 (IST)תגובה[תגובה]