שיחה:חג המים/ארכיון

בישראל, על פי רוב נוהגים מנהג זה בדרך משחק ושעשוע, בעיקר משחקים וקרבות מים בין ילדים.. בתנועה הקיבוצית יש שחגגו את חג המים דווקא בחג הסוכות שבו חגגו במקדש שמחת בית השואבה.

כפי הנראה זה רק חילונים ולא שייך לחג הסוכות ולא לשמחת בית השואבה

ולדעתי למחוק את זה

ואין זה שייך לערך הזה

וכי מישהו יעלה על הדעת לכתוב בערך הדלקת נרות שבת את המנהג יש שנוהגים להדליק נרות שבת בליל שבת לאחר צאת הכוכבים. הרי כל אחד מבין שזה שטות להביא את זה בתור מנהג שהתנועה הקיבוצית נוהגת את חג המים בחג הסוכות לזכר שמחת בית השואבה.

שמש מרפא

דויד

גאון הירדן

מישהו

תודה רבה.

ראשית צריך להבדיל בין כפירה לרגשות ו"השקפה".

מה מפריע לך במה שיש בערך? אשמח אם תמצה למשפט ממוקד.

לכבוד גאון הירדן

ביקשת משפט ממוקד

ואעשה זאת לאחר כמה שורות ותוכל לדלג לשם...

אם הייתי אני [וגם אתה...] אומר שיעור בנושא זה או אפילו מספר את הערך הזה בביתי בשולחן בשבת

היית מוסיף מילה אחת או שתיים...

ולא הייתי אומר לילדים שלי תראו יש נוהגים כך ויש נוהגים כך, וכל אחד חג את חג המים לפי מה שבא לו.

וכעת למשפט הממוקד

כמו בערך חייזר המכלול דאג להביא את הביקורת שמשמיעים על המדומיינים שטוענים שיש חייזרים כן כאן לפחות יש להביא ביקורת מסויימת ולא להשאיר את הדברים כאילו אלו ואלו דברי אלוקים חיים...

אז מה אתה רוצה שיהיה כתוב? תנסח משפט ונדון עליו. אתה הולך סחור סחור וזה לא יוביל לשום מקום.

לכבוד גאון הירדן

תודה רבה על תגובתו.

אני בסך הכל רוצה להוסיף את המילים

"וממנהג זה השתרבב הנוהג של הקיבוצים להשפריץ מים בחג הסוכות אך אין בזה שום קיום של המנהג המקורי".

כעין שכתב הרמ"א בהלכות פורים שהמנהג המקורי בפורים היה לקחת עץ או נייר ולכתוב עליו עמלק ולמחוקו אבל השתרבב המנהג [לשון הרמ"א] להכות את המן כאשר מזכירים את שמו בקריאת המגילה אע"פ שאין לזה שום זכר לקיום המנהג המקורי ואין ללעוג על שום מנהג.

בקיצור, אי אפשר לכתוב ויש נוהגים וכו' וכו' בזמן שאין בזה שום קיום המנהג אלא המצאה של איזה אדם.

נראה לי שהמשמעות ברורה מאד גם בלי התוספת האחרונה במשפט שאתה רוצה לכתוב.

לך ברור ויש כאלו שלא ברור להם.

אינני מנסה לשכנע אותך או את אחרים לחשוב כמוני

כי אני לא חושב שאני צריך לעשות את זה

וגם אני לא חושב שאני יצליח.

עוד לדויד

נ. ב. כמדומני שעדיין לא עברת על כל התגובות שנאמרו כאן.

טוב שאתה אומר שלדעתך זה לא ברור, וטוב שכולם יגידו ונקבע לפי הרוב.

עברתי על כולם.

תודה.

לדעתי אתה יכול להחליף את המילה "נוהגים" במילה "מקובל".

משמעות המילה מקובל זה קבלה מבר סמכא, [או בר דעת במנהגים] וכאן לצערי לא שייך.

לא ממש. לדוגמה: ברוסיה לא מקובל ללבוש בגד פלוני, בעוד באמריקה זה ממש מקובל.

ברוסיה וכו' הנך צודק באמריקה וכו' הנך צודק

אבל בדברי הלכה פירוש המילה של מקובל הוא כמו שכתבתי.

המכלול לא אמור להיות כמו שיעור תורני או כמו שחרדי מספר לילדיו, אלא אמור להביא מידע אנציקלופדי שאינו בעייתי. זה אינו בעייתי והוא מידע חשוב.

מידע מעניין ממקרה אישי: באחד מהשיעורים שאני מעביר למתחזקים סיפרו לי על מנהג זה בחג השבועות ואמרתי שאיני מכיר עד שהם ציטטו לי מהמכשירים שלהם את זה. תחשוב שאם הם היו מספרים לי על מנהג זה בחג הסוכות - והיו רואים שהמקור של זה בתנועה הקיבוצית - כמה אור זה היה שופך על ה"מנהג" הזה וכמה זה היה מועיל.

זה כנראה ההבדל בינינו. התפיסה מהו המכלול. ילדי אינם יודעים מה זה המכלול, ואינני מצטט לילדי מתוך המכלול.

למי נועד המכלול ?

"אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע".

זה מה שהמכלול בדיוק, אם כי מידע אסור לא מובא, ועולם ה"תרבות" הגויי גם לא מובא מסיבות מובנות.

אפרון

השאלה שלי למי המכלול נועד?? ועל זה לא השבת!!

הרי אתה מסכים שלא כותבים את האנציקלופדיה\המכלול כדי שיעמוד בגניזה.

לא כותבים מידע כדי שאף אחד לא יקרא בו

ושוב השאלה נשאלת לאיזה קהל יעד נועד המכלול לקריאה.

למי שמעוניין לקרוא מ"מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע".

מי שמעניין אותו עיד אל-פיטר של המוסלמים, או להבדיל חג השבועות של היהודים, או חג המים של החילוניים או מי שלא יהיה.

לכבוד ידידנו אפרון וכן ידידנו הדייג

הנה ידידנו גאון הירדן כתב שילדיו לא יודעים מה זה המכלול,

הרי שלא כל אחד שמעונין לדעת את כל הידע האנושי הקיים וכו' וכו' יש לו את ההיתר והאפשרות וההזדמנות לזה

ושוב השאלה חוזרת למי כן ולמי לא, למי נועד המכלול ולמי לא...

ועדיין יש שאלה ללא תשובה

[או שכל אחד עושה וקורא מה שבא לו...]... על פי מצבו... על פי מה שפוסק לעצמו... או שרבנים פוסקים לו...

אבל כלל ברור ודעה ברורה למי מיועד המכלול שמערב דברי קדושה ודברים אחרים להבדיל...

איך אפשר ואיך ניתן לקרוא ספר שמערב דברים.

אתה בסך הכל אומר שיש דברים שהם גבוליים. נכון, ברור ופשוט. העניין שדיון על דברים גבוליים צריך שיהיה מתוך ענווה. לא מתוך עמדה שמה שנראה לי היא התוצאה שצריכה להתקבל.

א. נכון נכון, אני בסך הכל אומר שיש דברים שהם גבוליים, והם לא מתאימים תמיד לגבול המילים של חרדי, ואם רוצים אפשר לסדר גם את זה ולהביא את זה בגבולות המתאימים ולא ייגרע מחשיבות המכלול אלא להיפך רק יוסיך לו ערך מוסף.

ב. אני מדבר מתוך עמדה שמה שנראה לי היא לא התוצאה שצריכה להתקבל.

דברים כדרבנות

המכלול נועד לקריאה לכל יהודי חרדי באשר הוא!

אני מתעניין בכל פיסת מידע הקיימת בכל נושא שהוא. אם כי כיהודי חרדי אני צריך להיזהר ממידע שאסור לי לשמוע עליו.

לכבוד ידידנו

עמוס חדד

כשם שצריך להזהר משמיעת מידע מסויימת כן צריך להזהר מכתיבת מידע מסוים.

אפשר לקבל מידע בצורה חרדית כך שהכותב כותב כתיבה חרדית והקורא קורא קריאה חרדית

ועיין מה שכתבתי כעת למעלה לידידנו גאון הירדן.

אם כבר לדייק, אז כתבתי אני צריך להיזהר ממידע, כלומר, הן משמיעה והן מכתיבה. כמובן מאיליו.

אבל כמובן שזה מיותר לגמרי, כי אין שום בעיה במה שכתוב בערך הזה גם לא לאוזני הרב הכי קיצוני ביקום.

א. אם כבר לדייק אז כתבת בסיפא לשמוע ולא כתבת לכתוב ויש ליישב בדוחק.

ב. זכותך המלאה לחשוב שאין שום בעיה במה שכתוב בערך הזה גם לא לאוזני הרב הכי קיצוני ביקום, וזכותי המלאה וכו' וכו'.

ג. האם אתה מכיר אותי?? אולי אני יותר קיצוני מהרב הכי קיצוני ביקום שאתה מכיר.

ד. אני לא מנסה לחשוב מה הרב הכי קיצוני חושב ולא מה הרב הכי לא קיצוני חושב כי זה לא מתפקידי וגם לא מעניין אותי ואני לא יודע מי הקיצוני ומי לא הקיצוני זה פשוט לא עסק שלי כלל וכלל.

אני מנסה להבין מה השכל שלי אומר לפי מה שלימדו אותי רבותיי שלמדתי מהם.

כיוון שכל דרדק בר חד יומא מבין שהתנועה הקיבוצית אין כוונתה לקיום ההלכה והמנהג היהודי האמיתי, אין שום עניין לשנות מהנוסח הקיים.

האם קראת את התגובות למעלה של דויד גאון הירדן ועוד ???

נראה לי שלא.

איפה ראית שדעתי שונה ממה שהוא כתב?

כתבת שלא תתן לילדיך לקרוא במכלול

גם אני לא ואני מקוה שכולם לא.

אדרבה זה משתלב מצויין עם התגובה שכתבתי כעת למעלה ועם התגובה הראשונה שלי - מי שישמע שזה מנהג של הקיבוצים יבין מיד שאין לה קשר להלכה.

אני לא חושב שבעל תשובה שקורא במכלול יבין מיד שמה שהקיבוצים עושים אין לזה שום קשר להלכה.

הוא יכול להבין שזה כמו עוגות גבינה שאוכלים בקיבוצים בשבועות וכן אוכלים בבני ברק.

"בישראל, על פי רוב נוהגים מנהג זה בדרך משחק ושעשוע ולא כמנהג הלכתי, בעיקר משחקים וקרבות מים בין ילדים. בתנועה הקיבוצית יש שחגגו את חג המים דווקא בחג הסוכות שבו חגגו במקדש שמחת בית השואבה."

הוספתי כמה מילים בשבילך

לכבוד

מישהו

תודה,

אבל עדיין בעלי תשובה או אחרים יכולים להבין שגם ילדים שומרי תורה ומצוות עושים כן וזה לא נכון על פי הידוע לי,

אפשר לכתוב הילדים החילונים נוהגים מנהג וכו'

אכן, כך כתוב בתחילת הערך שיש כזה מנהג יהודי צפון אפריקאי.

אפרון

אז תכתוב בצפון אפריקה נוהגים וכו' כמו שכתוב שם ואל תכתוב בישראל נוהגים וכו'

וכן שם כתוב שופכים מים וכאן כתוב קרבות מים וההבדל ברור לכל אחד.

לסיכום הקטע המדובר עליו בערך כאן

בא לומר מה עושים בישראל ולא מה שעושים בצפ"א.

זה לא כל כך מסובך. זה היה מנהג בצפ"א, בארץ זה לא מקובל אלא רק כשעשוע, ובתנועה הקיבוצית עושים את השעשוע הזה בסוכות. הכל טוב, חבל על האנרגיות :)

אם אתה לא מסתבך עם זה ואם אתה מרגיש עם זה טוב תמשיך להרגיש עם זה טוב תהנה ותמשיך להנות מההרגשה שלך.

אני ניסית להסביר את דעתי ואם אתה לא רוצה לקבל אתה לא חייב.

היות וביקשת ממני לשמור על האנרגיות שלי בזה לכן איני מודיעך מדוע הנני חושב שאתה עדיין טועה.

ואם תשנה את דעתך ותרצה לדעת תודיעני

ובכל אופן

אל תשכח להמשיך להנות זה דבר טוב להנות זה מוסיף הרבה לבריאות.

ליהנות ולהַנות :)

אכן

וכמובן לקחת אותי ברוח טובה, מעולם לא התעצבנתי על מישהו כלשהו מתישהו במכלול (בבית כן...)