שיחה:הגאון מווילנה

ווילנא ולא ווילנה

לדעתי יש לשנות את שם הערך ל'הגאון מווילנא' כיון שכך הוא המקובל בכל הספרים המזכירים אותו--אלי • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ח • 14:58, 1 בנובמבר 2017 (IST)

"כל"??? מוסיף והולך • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ח • 18:05, 1 בנובמבר 2017 (IST)

ובשביל בכל אופן לענות, נא דבר קודם עם החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודזנסקי (אגרות ומאמרים, טו; כב; מט; ועוד), ה"ציץ אליעזר" (ציץ אליעזר, יג, קב) והרב וואזנר (שבה"ל, א, קכט), וכמותם עוד רבים. אמנם אני עדיין סבור שיש בכך מקום לדיון, משום שרוב הספרים שלנו מזכירים "וילנא". מכל מקום יש לדון על כך בדף המדיניות המיועד לכך. מוסיף והולך • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ח • 18:16, 1 בנובמבר 2017 (IST)

עמידה על הראש

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ ידוע לכם אם החסידים נוהגים או נהגו לעמוד על הראש? (מאבקו בתנועת החסידות) אליהו זר (שיחה) 23:59, 14 ביוני 2021 (IDT)

יפה. מענין איזה עוד פנינים הנחילה לנו ויקיפדיה :( כל הקטע הזה כתוב לא טוב, טישיו בטח ישמח לשכתב את זה - ובצדק רב. תיקנתי קצת, אבל בהחלט עדיין חסר אספקלריה. עורכי אספקלריה‌‌‌‌‌‌‎‏‌‌‌‌‌‌‌‏ מישהו (שיחה) 02:11, 15 ביוני 2021 (IDT)

האמת היא שאכן היו מן החסידים הראשונים שנהגו בתפילות לעשות מיני תנועות משונות וגלגולי ראש. איני יודע כמה זה היה נפוץ, אבל זה בהחלט היה קים והיה אחד מטענות המתנגדים, ואף החסידים עצמם מזכירים את הטיעון הזה ומבקרים את אלו שנהגו כך. ראו למשל הביקורת של בעל התניא על רבי אברהם הכהן מקליסק. מרדכי עציון (שיחה) 02:37, 15 ביוני 2021 (IDT)

לא קשור לתפילות. עשו כך לשבור את הגאווה, כמנהג נובהרדוק בדורות הבאים. --עם סגולה (שיחה) 07:29, 15 ביוני 2021 (IDT)

על הקדושת לוי מסופר משהו כזה, כרבי עקיבא בשעתו, מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת, מפני כריעות והשתחוויות. ספרא - שיחה 09:12, 15 ביוני 2021 (IDT)

כפי שכתבו קודמי, המתנגדים השתמשו בתופעת ה'גלגולי הראש' שעשו החסידים בתפילתם או בשעות אחרות ביום, כדי לשבר את הגאווה או מתוך התלהבות. ראו עוד כאן. טישיו (שיחה) 10:43, 15 ביוני 2021 (IDT)

לפני שאתם ממהרים להאשים את ויקיפדיה, ראו את מאמרו האחרון של אביש שור בבית אהרן וישראל. שלום למד (שיחה) 13:37, 15 ביוני 2021 (IDT)

לא צריך להרחיק לכת לבית אהרן וישראל, הדבר מוזכר במפורש בזמר עריצים וחרבות צורים כטענה כנגד החסידים.--שמש מרפא (שיחה) 01:28, 17 ביוני 2021 (IDT)

יחסו ללימודי פילוסופיה

אני מצטער, אך התוכן בפנים בהקשר זה, הוא אסופה של שקרים, יותר מדויק, של חצי אמיתות, לא היה ולא נברא, בוקי סריקי, למען האמת, עבור הכותב הרמאי, שהביא חמש ציטוטים שבו הגר"א מותח ביקורת על הרמב"ם, ומתעלם ממאות פעמים שבו כתב עליו דברי שבח והלל, מדובר באו רצון פנימי עמוק לזריית חול בעיני הציבור בלי חשש משימוש בשקרים בוטים, או ברצון פנימי עמוק לשקר בלי חשש משימוש בזריית חול בעיני הציבור, עוד לא החלטתי מה יותר גרוע, בינתיים, אסופת השקרים העלובה הזאת - נמחקת. ―מאיר שמחה יעקובוביץ (שיחה | תרומות) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דברי הגר"א כנגד הרמב"ם והפילוסופיה האריסטוטלית הם מפורסמים ובולטים מאד, צינזור של התנגדות זו כפי שנעשה בעריכה האחרונה היא עיוות של משנתו. זה כמובן לא סותר את הערכת הגר"א לרמב"ם. באופן כללי, אני מציע שתנוח קצת מזעפך. מכתיבה אמוציונלית יש תועלת קטנה מאד. שמש מרפא (שיחה) 21:14, 31 במרץ 2022 (IDT)

ולמה מחקת את הקטע

ביאור הגר"א על יו"ד סימן קעט סעיף ו סעיף קטן י"ג

הרמב"ם ... נמשך אחר הפלוסופיא ולכן כ' שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר אבל כבר הכו אותן על קדקדו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמ' על פי שמות וכשפים ... והפלסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שהם חצוניות אלא של בעלי האמת

, זה קטע עם מקור ברור. אפרון (שיחה) 21:16, 31 במרץ 2022 (IDT)

התשובה פשוטה, משום שבין ביקורת מסוימת של הגר"א על הרמב"ם על כך שכתב שאין שדים, פלוס כמה התבטאויות בקשר לכך שפנימיות התורה אינה פנימיות הפילוסופיה, לבין זה שהגר"א התנגד לפילוסופיה אין ולא כלום, וזה קשור כמו שקשור זה שהיה לגר"א דברים נגד הפילוסופיה האריסטוטלית, וכי מה בין ביקורת של הגר"א על דברים של אריסטו, וזה שלא נחה דעתו מאי אלו נקודות שראה את הפילוסופיה כעוות לבין זה שהתנגד ללימוד שלה, אין בכל הקטע שום מקור שהגר"א התנגד הכל בנוי על דיוקי כזב שחצאי משפטים שכתב על השדים, פשוט בדיחה, בכל זאת, הקטע שהבאתי מוכיח שחור על גבי לבן, שהגר"א תמך בלימוד המורה נבוכים, וזהו דבר מפורש וברור, ועדיף על חצאי הציטוטים המגוכחים הללו, כשתביאו ציטוט מפורש בנושא זה - נדבר. מאיר שמחה יעקובוביץ'.

בכל הציטוטים הרבים שמחקת (והחזרתי כעת) יש מספיק ביטויים חריפים נגד חכמת הפילוסופיה. בספר מורה נבוכים יש מספיק דברי חכמה שאינם קשורים לחכמת הפילוסופיה, ואני הקטן זכיתי ללמוד ספר קדוש זה ולהתענג על ה'. (חוץ מהפרקים המסבירים את המצוות בדרך הפילוסופיה, שאינם מיועדים לכל אחד), ובכל אופן יש דרכים נוספות ליישב את הסתירות מהמובאות, אך בוודאי שאין היתר לצנזר את התנגדותו החריפה לפילוסופיה טישיו (שיחה) 22:50, 31 במרץ 2022 (IDT)

אלה לא "חצאי דיוקים" כפי שאתה מנסה להציג. ההתנגדות של הגר"א לפילוסופיה ידועה ומפורסמת. ראה למשל בהקדמת הפאת השולחן שכותב בשמו שלמעט שני דברים טובים שאפשר להוציא מהפילוסופיה, כולה ראויה להשלכה החוצה. שמש מרפא (שיחה) 13:27, 1 באפריל 2022 (IDT)

ראה גם כאן, מומלץ לכתוב את הקטע על סמך המקור הזה. זה ודאי עדיף מאוסף הציטוטים שממלא כרגע את הערך. שמש מרפא (שיחה) 13:42, 1 באפריל 2022 (IDT)

אדון שמש ומרפא, הציטוטים שהבאת מייצגים התנגדות מסוימת לחכמה, וזלזול בתועלת שבה, אבל אין שום מקור לכך שאסר את הלימוד בה!, וזה נכון שהיה סנטימנט של העדר אהבה לפילוסופיה, אך התנגדות לא הייתה, וחוץ מזה, לומר שבמורה נבוכים יש דברי חכמה שהם לא פילוסופיה זה במקרה הטוב הבלים, וחבל. ―מאיר שמחה יעקובוביץ (שיחה | תרומות) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"הפילוסופיה הארורה" לא נשמע לי "סנטימנט של העדר אהבה", אבל בשבילך, ציטוט מתוך הערך: ”בזכות שמתרחקים מאותן העוסקים בלימוד הפילוסופיה ... יזכו לעתיד לבא לאור ה' ”. המקור מאבן שלמה י"א ד'. נ.ב. אני שמח ש"במקרה הטוב" אתה מכנה את דברי בני־שיחך "הבלים", אני יכול רק לדמיין מה קורה במקרה הפחות טוב. שמש מרפא (שיחה) 01:55, 3 באפריל 2022 (IDT)

שם הערך

למה לא רבי אליהו מווילנא כמקובל? למה שם הערך הוא הכינוי? מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏. ~ תכליתי • שיחה • כ"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 22:42 (IDT) 22:42, 6 באפריל 2024 (IDT)

כל עוד לא ייפתח דיון דומה בדפים המגיד ממעזריטש, רבי ישראל בעל שם טוב או רבי אברהם המלאך ועוד. - אין ממש על מה לדון. אם ברצונך לפתוח דיון רוחבי - גש לאולם הדיונים.
לגוש"ע, המצב הנוכחי משקף את המציאות, ובמציאות בתקופה זו לא היו ממש שמות משפחה בצורה שמישה כמו היום ולכן הכינוי הרווח הוא תחליף לשם המשפחה של האישיות. בפרט אצל הגאון, שעוד בחייו היה נקרא "הגאון" ותו לא. עיין בגוף הערך.  • מטעמים •  01:50, 7 באפריל 2024 (IDT)

אם ראית בשאלתי איזשהו מהומה, שלצורך זה הבאת דוגמאות מאבות החסידות, הרי שאני מבהיר בכנות שלא היה זה כלל וכלל בקטע הזה, אלא כפשוטו, שאלת תם.
לגופו של שאלה אכן על המגיד ממעזריטש יש גם את אותו שאלה, ולכאורה שם הערך צריך להיות רבי דב בער ממזריטש, משא"כ שני הדוגמאות השניות,ששם כן נכתב שם האיש (ולא המשפחה, שלא היתה בזמנים האלו) בערך. ~ תכליתי • שיחה • כ"ח באדר ב' ה'תשפ"ד 02:20 (IDT) 02:20, 7 באפריל 2024 (IDT)

@תכליתי, פשוט מאד. כיון שרוב מוחץ של בני האדם משתמשים בכינוי זה, אז ככה הם יחפשו אותו. "הגאון" זה מושג, לא סתם שם חיבה.
נ. ב., דיון זה לא אמור להיפתח כאן אלא בויקי, כדי שלא יהיה שינוי חריג בין שמות הערכים כאן ושם. עמנואל (שיחה) 19:43, 9 באפריל 2024 (IDT)

@עמנואל, בכיף, רק רציתי לדעת מהם הפרמטרים, יש רבנים שמפורסמים בכינוי כמו המהרש"ל ושם ערכו זה רבי שלמה לוריא ויש להיפך, כמו ערך זה והמגיד ממזריטש. כנראה אין משהו ברור והכל לפי הענין. ~ תכליתי • שיחה • א' בניסן ה'תשפ"ד 19:45 (IDT) 19:45, 9 באפריל 2024 (IDT)

למהרש"ל אין התעניינות ציבורית רחבה דיה (וחבל) כמו זו של הגאון והבעל שם. עמנואל (שיחה) 19:48, 9 באפריל 2024 (IDT)

בכלל לא קשור, המהרש"ל זה לא השם היחיד בו הוא מוכר, גם שם משפחתו מוכר וגם כינויו "היש"ש", זה הבדל ענק. אפרון (שיחה) 19:59, 9 באפריל 2024 (IDT)