לשון המכלול
הראשונים נחלקו אם הגיהנום הוא מצב פיזי, ייסורים, סבל וכליה בעולם הזה (רמב"ם, הקדמה לפרק חלק), או ענישת הנשמות לאחר המוות (רמב"ן, שער הגמול).
ע"כ
מה שראיתי בהקדמת הרמב''ם הוא דלהלן
אמנם גֵּיהִנֹּם הוא שם לצער ולעונש שיַשיג לרשעים, ולא פֹרַשׁ בתלמוד תואר זה העונש. אלא יש אומרים כי השמש תִּקְרַב להם ותשרפם, וְרַאֲיָתָם על זה מה שנאמר (מלאכי ג יט): "הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר". וקצתם אומרים כי הוא חמימות זרה תתחדש בגופותיהם ותשרפם, וְרַאֲיָתָם על זה מה שנאמר (ישעיהו לג יא): "רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם".
ולא ראיתי מכאן שום ראיה לעשות מחלוקת ראשונים שהרי הרמב''ם מדבר על הרשעים שיימצאו בעולם הזה בזמן ההוא
מה גם שהגמרא בשבת אומרת שהגיהנום מתחמם מהשמש והובא שם בסוגיא של הטמנה בחמי טבריא.