שיחה:בלבב ימים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
תגובה אחרונה: לפני 6 שנים מאת איש גלילי בנושא האם יש לשכתב את הערך?
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האם יש לשכתב את הערך?

שלום, חברים יקרים!

בדף השיחה שלי כתב לי דוד, שיש לשכתב את הערך מאחר שהוא מכיל ”ביטויים לא ראויים כלפי החסידות, שימוש בביטוי מיסטיקה כלפי הקבלה, ובכלל ערך רגיש הכתוב מנקודת מבט ביקורתית חילונית, דורש בדיקה יסודית וניסוח מחדש של כמה וכמה משפטים”.

עברתי שוב על הערך ולא מצאתי שם לא ביטויים לא ראויים כלפי החסידות, לש שימוש בביטוי מיסטיקה כלפי הקבלה (אם כי המילה הוזכרה כלפי הרובד העל-טבעי שבאגדות). יכול להיות שאהבתי לספריו של עגנון קילקלה לי את השורה והשוחד עיוור את עיני, נא חוו את דעתכם על תקינות הניסוח בערך והתאמתו למדיניות המכלול. צב"י (שיחה) 13:05, 18 בינואר 2018 (IST)תגובה

לא היה לי זמן לעבור על כל הערך בעיון, אבל עד כמה שרפרפתי לא מצאתי בו דברים בעייתיים. איש גלילישיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 14:02, 18 בינואר 2018 (IST)תגובה
אחדד רק שדווקא מפני שמדובר בפרטים קטנים ודקויות זה משמעותי יותר, ומשום כך גם דורש תשומת לב יסודית ולא יכולתי להצביע על נקודות מסוימות הדורשות תיקון. זה ערך ארוך העוסק בנושאים עדינים מזוית "לא עדינה", הבחנתי בבעיות בהרבה יותר ברפרוף ועדיין עברתי רק מלמעלה. דוד (שיחה) 14:03, 18 בינואר 2018 (IST)תגובה
דוגמאות שצרמו לאוזניי:
  1. "זהו סיפור במסורת סיפורי המסעות ועוברי הדרכים,[10] שיש בה מאז ומעולם צד אגדי-מיתי, בספרות היהודית ובספרות הזרה כאחת. סיפורים בסגנון זה קיימים במדרשים ובספרות יהודית בכל הדורות. המודל העיקרי לסגנון: מסע אברהם בספר בראשית, הפותח במילים "לֶךְ-לְךָ". הסיפור, כמו אגדות חסידיות רבות, הוא בעל אופי סוריאליסטי שיש בו עיוות של המציאות באופן מסוגנן וסמלי. קיימת השוואה בין העלייה ארצה בסיפור לבין מסעו של יונה הנביא - השוואה שקיימת גם באגדות הבעש"ט."
  2. דוגמאות לאגדות יהודיות ולאגדות זרות הנרמזות בסיפור "בלבב ימים":
  • סיפורי הנלבבים על עמידת השטן בדרכם כדי שלא יגיעו לארץ ישראל הם במסורת האגדות של פיתויי השטן (ראו הרחבה להלן בסעיף "השטן").
  • במסעם בים שמעו הנלבבים קולותיהם של ילדים שהשליכו עצמם לים על מנת שלא להכעיס את הקב"ה, וה' הביאם לאי מופלא בו הם מבלים בנעימים: כאן יש שילוב אגדות - האגדה היהודית היא ממסכת גיטין על ילדים שהתאבדו על קידוש השם בטביעה (מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון), אולם קולות הילדים המקלסים את השם בקולם הערב והמלחים שמתפתים לקפוץ לים בשל כך, מאפיינים דווקא את שירת הסירנות מהאודיסיאה היוונית.
לשיפוטכם. אני סבור שעניינים כאלו צריכים רגישות מיוחדת. דוד (שיחה) 14:08, 18 בינואר 2018 (IST)תגובה
אני רואה שאתה "יותר פרום מהפריץ", החסידים שבינינו לא ראו בעיה בערך, ודווקא אתה כליטאי בא לגונן על כבודם הרמוס של החסידים קריצה צב"י (שיחה) 14:19, 18 בינואר 2018 (IST)תגובה
איש גלילי תבדוק את 'בלבב ימים כסיפור מסע', לא היה לי כח לקרוא את כל הערך, אריכות לא נורמלית על איזה סיפור ועוד פרשנויות... --אלישיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 17:49, 18 בינואר 2018 (IST)תגובה
יישר כח. אכן יש שם כמה ביטויים לא מומלצים בלשון המעטה, כמו שהרחיב דוד, הכנסתי בינתיים למהדורות. איש גלילישיחה • ג' בשבט ה'תשע"ח • 18:16, 18 בינואר 2018 (IST)תגובה