שיחה:אהבה/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

כמעין המתגבר (שיחהתרומות)
אליצור (שיחהתרומות)

פותח לך ליום אחד (בהסרה זמנית) תייג אותי כשסיימת.

אליצור (שיחהתרומות)

הלואי שתתן שכתוב מעמיק

כמעין המתגבר (שיחהתרומות)

תודה ידידי, סיימתי לעת עתה. אגב איני מבין למה הערך מוגן הלא אין בקוד מקור שום תוספת על מה שפתוח לציבור.

אליצור (שיחהתרומות)

כי פשוט הסרתי את זה

אליצור (שיחהתרומות)

אהרן אופיר הוספה חשובה ומתבקשת רק א. קצת מאריכה בלשון (ערך אינו מאמר) ואפשר וצריך לקצר בהרבה. ב. התוכן צריך להיות בפסקה סוגי אהבות או פסקה בפנ"ע ולא בפתיח.

כמעין המתגבר (שיחהתרומות)
אליצור (שיחהתרומות)

קרוב להיות מעולה. לדעתי צריך להיות לשון שונה. לשון של אינציקלופדיה לא באה לשכנע בנכונות התוכן, אלא לציין את קיומו. לכן אני הייתי כותב בערך כך :

התפיסה הרווחת בעולם כי אהבה היא 'משיכה' הנובעת לפעמים מנתונים חיצוניים זמניים וחולפים, הוגי הדיעות ביהדות (וגם מחכמי אומות העולם) מציינים כי אהבת אמת נבעת מנתינה וכל אהבה שאינה כזו אינה אלא אהבה עצמית{{הערה|ראו בהרחבה ב...

אין צורך ביותר מזה

כמעין המתגבר (שיחהתרומות)
אליצור (שיחהתרומות)

עניין של טעם. כתבתי דעתי המלצר והדגים באים מיצר הכתבנות וההשפעה. אינני קובע יורר מכל מכלולאי אחר.

כמעין המתגבר (שיחהתרומות)
אליצור (שיחהתרומות)

עניין של טעם. כתבתי דעתי המלצר והדגים באים מיצר הכתבנות וההשפעה. אינני קובע יורר מכל מכלולאי אחר.

דוד ל.ט. (שיחהתרומות)

קל לזהות את מקור הערך, ואת הקשיים הרבים שהיו למייבאים בו. צריך הרבה יומרה כדי לעשות ערך על המושג "אהבה".

צריך לפני זה להיות בטוחים מתכוונים טרמינולוגית על דבר אחד, ולא בטעות כוללים את האהבה של האדם לעצמו ולדגים (לאכול אותם).

אהבה כמושג רגשי בלבד (קבוצת רגשות וחוויות), ואהבה שיש בה רכושנית ואובססיבית, זה אולי נכלל במילה אהבה שבשימוש היומיומי, אבל זה לבטח תופס אחוז קטן מהמושג, וזה גם קרוב לודאי לא האהבה של המקורות שמובאת באותה עמוד.

כמו"כ המקטע במקורות הוא מאוד כפוי ומאולץ, ולא הבנתי את משמעות המשפט "מעבר לאהבות אלו, גם האהבה האנושית תופסת מקום כשיאה של אהבת הרֵע", ומאיפה לומדים זאת מהפסוקים בשיר השירים?

בפסקה סוגי האהבות, בולט הקונפליקט של המייבא בין המושג אהבה אותה ד' ברא, שאנו זוכים להנות ממנה מעט בכל מיני וריאציות, ואנו מחוייבים (!) בה כלפיו וכלפי אחינו, לבין ה"אהבה" המוגדרת ע"י הפסיכולוגיה שלא באמת מבדילה בין אדם למחשב.

ואח"כ הפסקה "הסבר ביולוגי" היא כבר שופרה של האקדמיה לבד, שמתייחסת לאורגניזם גם כסיבה הראשונה לאהבה וגם כשטח התוצאה הסופית.

טוב, גם בערכים של פחד כעס פחד וכעס ושאר הטבעים שיש אפילו בבעלי חיים יש בכולם לבטח גם במכלול הסבר ביולוגי שמלבד שמלא בהסברים שנשאבים עמוק מתורת האבולוציה (עם אילוצים דומים לגייר את המציאות לאבולוציה בדומה לאילוצי המכלולאים להפוך ערכי חול לתורניים), בעצם כל מקורו ברצון עז להבין שהבן אדם אחרי הכל זה מנגנון מכני צפוי שהגוף מקור רגשותיו ולא חלילה רק בסמפטום שלהם.

דויד (שיחהתרומות)

בקיצור יש הרבה עבודה. עד שמישהו מעורכי אספקלריה יפנה מזמנו לעבוד על ערך זה, הייתי ממליץ לך ולנו שאתה תצבור נסיון בעריכה של דפים שאינם חסומים לעריכה, ואז תקבל הרשאת עורך אספקלריה ותוכל לערוך גם דפים אלו.

כמו כן בפעם הבאה מומלץ לתייג מישהו כדי שיראו את הודעתך. לדוג' במקרה הזה {{עורכי אספקלריה}}.

אליצור (שיחהתרומות)

ל.ט. אתה מסביר כל כך יפה את עצמך אז למה כאן? בשביל זה אתה עורך. ד"א הבעיה בחומריות הרגשות היא יותר הכחשת הרוח ולא האבולוציה

דוד ל.ט. (שיחהתרומות)

אליצור וגם דויד, לערוך/אקרא לעורכי אספלקריה לערוך, זה נגד כל מה שאמרתי. אתם חושבים שעריכות איכותיות יעזרו פה? זה כמו שמישהו יצבע קיר עם טיפקס.

כוונתי הייתה ששום עריכה לא תעזור, הערך חסר ערך (במקרה הטוב) מלבד "שומר מקום" של עוד דף שיובא מויקיפדיה.

אני קורא תיגר על הצורך העז לקיים ערכים (שחלילה לא יהיה טקסט אדום בהמון ערכים) ולייבא ערכים במקום לחכות בסבלנות שהם יווצרו כמו בכל ויקי בעולם.

הרי כל מטרת המכלול זה להרבות כבוד שמים או עכ"פ למעט במיעוט שלו, הערך פשוט לא עונה על המטרה הזו, והוא גם מוריד את הסיכוי שאי פעם הוא יהיה כזה שהרי יש כבר ערך, אז למה לערוך? זה כוונתי.

אליצור (שיחהתרומות)

דבריך דברי טעם אבל זה לא הקו של עורכי המכולול. אני למשל רואה את תפקידי לגייר אט אט את ויקיפדיה שקיימת כבר ובשלב ראשון למנוע רק דברים פסולים ממש. ולאט לאט לשפר ולהוסיף מה שקרוי "אספקלריה" אך גם בשלב בראשון התועלת שתהיה ויקיפדיה (-כן ויקיפדיה) ללא בעיות קשות של כפירה וצניעות. ולמה אתה קטן אמונה נכון שיקח זמן אבל יש ערכים רבים ששוכתבו מהיסוד ברמה טובה.

דויד (שיחהתרומות)

אני מזמין אותך, ואת כל מי שרוצה, לרשום ערך חדש. אם הוא יהיה ערך מכובד, אני אדאג לכך שהערך הנוכחי ימחק. כך גם בכל ערך אחר. לצערנו הרב, אנחנו - קהל היעד של המכלול - מועטים מאד, בניגוד לכל שאר הויקים בעולם, אין שום סיכוי שהיה קם פה משהו מכובד בלי הייבוא הזה. אני מסכים שיש ערכים שהייבוא הורס - לכן אתם מוזמנים לכתוב חדש.

דוד ל.ט. (שיחהתרומות)

אין שום סיכוי שהיה קם פה משהו מכובד בלי הייבוא הזה

הייבוא הזה זה או הכל או כלום? אי אפשר לייבא רק דפי איכות ולהשאיר דף על אהבה, שיהיה קשה לסבול מהעדרו?

אני מתכוון להבדיל בין ערכים שהשלד תקין ונצרך רק עריכה, לבין ערכים נעדרי שלד שלעתי הייבוא רק דוחק את קץ תיקונם ומעמיס על "עורכים" שינסו לתקן במקום לכתוב מחדש.

אלחנן הלוי (שיחהתרומות)

דברי טעם!

ועדיין יש משמעות עצומה לייבוא, וזה לא בדיוק 'העדרו' של דף על אהבה. לדומגא, בסינון נטפרי, דף מכלולאי עלוב ככל שיהיה יחסום באופן אוטומטי את דף הויקי. זה כשלעצמו השג!

אולי כל מה שצריך זה תבנית:ערך להחלפה, להבדיל משכתוב ערכים רגיל.

נתיב - סינון אתרים (שיחהתרומות)

ניתן לערוך על פי הערך כאן (הערך כבר עכשיו כמעט דומה לערך שם)

Vמאירי (שיחהתרומות)

לעניות דעתי, אינני יודע מה אתה רוצה מהערך, לא מוזכרת מילה אחת על "אהבה לאכול דגים" ורכושנות, שאיננה נכונה גם על פי הפסיכולוגיה. מוזכרת רק אהבת אדם לעצמו, המכונה במקרים קיצוניים "נרקיסיסטיות", שבאמת דומה מאד לאהבת האחר. והכתוב עומד וצווח "ואהבת לרעך כמוך"! "שיאהב הטוב לחבירו כאשר יאהב לנפשו" (רשב"ם) . וכבר כתב הריב"ש בויקרא יח יט, ש" שאינו אומר שיאהב אחר כמו עצמו, אלא כתיב: וחי אחיך עמך (ויקרא כ״ה:ל״ו) – חייך קודמים לחיי חבירך (בבלי ב״מ ס״ב.)." כלומר אהבת עצמו קודמת לכל, גם על פי ההלכה!

אסביר, יש אפשרות פסיכולוגית שאדם יתקשר לחפץ, למשל חפץ נוסטלגי, זוהי אהבה והיקשרות, אך איננה דומה לרצון "לצבירת נכסים" שאיננו קשור רגשית למושא האהבה.

כתבת "המשפט "מעבר לאהבות אלו, גם האהבה האנושית תופסת מקום כשיאה של אהבת הרֵע", מאיפה לומדים זאת מהפסוקים בשיר השירים?"

התשובה: פשוט מאד! שיר השירים, הינו משל, המתאר מושגים נעלים וגבוהים באמצעות משל של אהבת שני אהובים. אהבה זו מכונה בערך "אהבה אנושית", {הגדרה אכן קצת מעורפלת}, הפסוקים המובאים כדוגמא מראים בחדות, ששלמה סבר שזוהי האהבה הגדולה ביותר מבין האהבות המוכרות לבני אדם, עד שהיא היחידה שנבחרה לתאר את האהבות נעלות ביותר של הנמשל.

כתבת: "ה"אהבה" המוגדרת ע"י הפסיכולוגיה לא באמת מבדילה בין אדם למחשב." ממש לא. אין בפסיכולוגיה המתארת את תורת הנפש, אזכור לאופציה של מחשב האוהב, לא בשלב ההתפתחות הטכנולוגית הקיימת.

כתבת: "ואח"כ הפסקה "הסבר ביולוגי" היא כבר שופרה של האקדמיה לבד, שמתייחסת לאורגניזם גם כסיבה הראשונה לאהבה וגם כשטח התוצאה הסופית." תשובתי: קשה להימנע מלקחת בחשבון את התוצאות הביולוגיות בענין זה, אשר הוכחו בהחלט. אך עדיין תנוח דעתך, אין ב"הסבר ביולוגי" משום לקיחת מקום ה"נפש" באדם. יתכן והנפש שפועלת בתוככי המוח, פועלת בו באמצעות חומרים אלו. המכלול איננו מתימר לפתוח תורה חדשה, ובודאי שלא בכל הענינים המגובים מחקרית, ואשר אומתו והוכחו כנכונים, כדוגמת השפעות ה"אוקסיטוצין" ודומיו.

אין נושאים ישנים יותר