שטיח מעופף
שטיח מעופף או מרבד קסמים הוא חפץ המוזכר באגדות ובפולקלור ערבי, פרסי ורוסי. זהו שטיח או מרבד המשמש בדרך קסם כאמצעי תחבורה לעומדים או ליושבים עליו. השטיח מסוגל להביא את הרוכבים עליו למחוז חפצם באמצעות טיסה, או כהרף עין.
מקור האגדה על שטיחים אלה בפולקלור הערבי או הפרסי, והם מוזכרים ביצירה "אלף לילה ולילה". פופולריות יצירה זו באירופה הביאה את המושג לפולקלור האירופי.
בפולקלור הרוסי מסופר כי המכשפה באבה יאגה נתנה לאיוון הטיפש שטיח מעופף. שטיח זה מתואר במספר ציורים מעשה ידי הצייר הרוסי ויקטור וסנצוב.
את ההתפשטות של המונח אל הפולקלור המערבי ניתן לראות ביצירתו של הסופר האמריקאי מארק טוויין "ביקורו של קפטן סטורמפילד בשמיים" בו מתואר שימוש בשטיחים מעופפים.
המושג היווה השראה לשמו של מבצע מרבד הקסמים להעלאת יהודי תימן למדינת ישראל בשנים 1949–1950; ולשמו של מבצע של צבא ארצות הברית בשנת 1945.
במסורת היהודית
תיאור השטיח המעופף מופיע גם בפולקלור היהודי באגדה בדבר שטיחו של שלמה המלך, שעף באמצעות השליטה של שלמה ברוח, ואפשר לו לאכול ארוחת בוקר בדמשק, וארוחת ערב במדי.
גם במסורת היהודית מסופר על מספר מקובלים שעשו שימוש בשטיח מעופף. משפחת המקובלים אבוחצירא קרויה על שם אבי המשפחה המקובל יעקב אבוחצירא, שנקרא כך מפני שבדרכו לעלות לארץ ישראל, ולאחר שרב החובל לא הסכים להעלות אותו לאונייה ללא תשלום, פרש את מחצלתו על הים וחצה אותו. בערבית המחצלת נקראת "חצירא" וכך מכונה המשפחה לדורותיה[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים
