מבצע מרבד קסמים
מבצע מרבד קסמים (באנגלית: Operation Magic Carpet) היה מבצע שנערך לאחר סיום מלחמת העולם השנייה לשם החזרתם לארצם של למעלה משמונה מיליון אנשי הצבא והצי של ארצות הברית, ששירתו בחזיתות המלחמה ברחבי העולם. למבצע שימשו מאות אוניות צבאיות ואזרחיות, החל מחודש יוני 1945. החלק האירופי של המבצע הסתיים באפריל 1946, ואילו חלקו בזירת האוקיינוס השקט נמשך עד ספטמבר 1946.
תכנון המבצע
כבר במחצית שנת 1943 הבינו בכירי צבא ארצות הברית שכאשר יושג הניצחון במלחמה תהיה החזרת החיילים לארצם משימה בעלת דרגת עדיפות גבוהה: 16 מיליון אמריקנים גויסו לשירות צבאי במהלך המלחמה, ושמונה מיליון מהם היו פזורים בסיומה בחזיתות המלחמה ברחבי העולם. ראש מטה הצבא, הגנרל ג'ורג' מרשל, הקים ועדה שתבחן את ההיבט הלוגיסטי של הנושא. בסופו של דבר הוחלט להטיל את ארגון המבצע על מנהל הספנות המלחמתית (War Shipping Administration).
החזרת החיילים מאירופה
בשלב הראשון של החזרת החיילים מאירופה לארצות הברית, מאביב 1945, השתתפו הצבא וצי הסוחר האמריקניים, אך לא הצי, מאחר שאז טרם הסתיימה המלחמה נגד יפן. מנהל הספנות המלחמתית הורה להסב באופן מיידי 300 אוניות ליברטי ואוניות ויקטורי לשימוש של תובלת גייסות. בעיות נוספות שעמן היה עליו להתמודד היו הצורך במתקני נמל מתאימים לטיפול באוניות שיובילו את החיילים וכן הובלת החיילים שיגיעו חזרה לארצות הברית אל מחנות שבהם ייערך שחרורם מהשירות הצבאי.
מבצע החזרת החיילים מאירופה החל ביוני 1945 ועד חודש נובמבר באותה שנה הוא הגיע לשיאו. בממוצע הפליגו מדי חודש מאירופה 435 אלף חיילים במשך 14 חדשים (להשוואה, בעת הובלת הכוחות האמריקניים לאירופה במהלך המלחמה הפליגו לשם בממוצע מדי חודש 148 אלף חיילים).
באמצע אוקטובר העמיד הצי לרשות המבצע נושאת מטוסים חדשה (Lake Champlain), שבה הותקנו מקומות משכב ל-3,300 איש. באותה עת השתתפו בהשטת החיילים מאירופה 400 אוניות. הן השיטו מ-300 איש האחת ועד ל-15 אלף באוניות הגדולות ביותר. 29 אוניות תובלה צבאיות הוסבו לצורך השטת כלות מלחמה מאירופה לארצות הברית. כמו כן הובילו 48 אוניות לארצות הברית יותר מחצי מיליון פצועים וחולים.
במהלך המבצע גם הוחזרו מארצות הברית לאירופה למעלה מ-450 אלף שבויי מלחמה גרמנים ו-53 אלף שבויים איטלקים.
ממאי ועד ספטמבר 1945 הוחזרו מאירופה לארצות הברית 1,417,850 איש. מאוקטובר ועד אפריל 1946 הוחזרו עוד 3,323,395. עד לסוף פברואר 1946 הסתיים למעשה השלב האירופי של המבצע.
החזרת החיילים מזירת האוקיינוס השקט
עם כניעת יפן החלה השבת החיילים מזירת האוקיינוס השקט לארצות הברית. כוח משימה 11 של הצי הפליג מטוקיו לארצות הברית בספטמבר 1945 ובו ארבע אוניות מערכה, שתי נושאות מטוסים וקבוצה של משחתות, שכולן הותקנו להובלת חיילים. שייטת זו עגנה בדרכה באוקינאווה, שם עלו על סיפוניה חיילים נוספים מן הארמייה האמריקנית העשירית.
הצי הסב בחופזה רבות מאוניות הסער שלו לשימוש של תובלת גייסות. בין השאר הותקנו במוסכי המטוסים של נושאות מטוסים ערסלים לשם הובלת אלפי חיילים. בסך הכל העמיד הצי לרשות המבצע 369 כלי שיט, ובהם שש אוניות מערכה, 57 נושאות מטוסים[דרוש מקור: מספר לא סביר בעליל. באותה עת היו לכל היותר 24 נושאות מטוסים מסדרת אסקס פעילות ולא ייתכן גם שכולן עסקו בהובלת גייסות], 18 סיירות ו-12 אוניות בית חולים.
דצמבר 1945 היה חודש השיא של השיבה מהאוקיינוס השקט לארצות הברית, ובו הוחזרו אליה 700 אלף חיילים. באפריל הסתיים עיקרו של המבצע עם הגעתם לארצות הברית של 200 אלף חיילים מחזית סין-בורמה-הודו (CBI). המבצע הסתיים סופית בספטמבר 1946. עד אז חזרו לארצות הברית 127,300 חיילים נוספים.
תובלה אווירית
יחידות התובלה האווירית של הצבא והצי השתתפו בהשבת החיילים לארצות הברית ומטוסיהן טסו במסגרת המבצע מיליוני שעות. בכל זאת היה מספר החיילים שהוחזרו לארצות הברית בדרך האוויר זעיר ביחס למספרם של אלו שהוחזרו לארצם בדרך הים.