שחיקה (גאולוגיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משטח שחיקה קרחוני בנורווגיה, סמוך לכיפת הקרח יוסטדאלסבריין
הים הבלטי

בגאולוגיה, שחיקה הוא אחד מתהליכי הבליה המכנית החל על סלעים וגורם להתפוררות או התפרקות שלהם. לתהליך השחיקה אחראים מים, רוח וקרחונים, המלטשים את פני הסלע בעזרת שברי סלעים הנישאים עמם.

שחיקה מוגבלת מטבעה למסלע מקומי, אף שתוצאותיה עשויות להצטבר ולהשפיע על הגאומורפולוגיה של אזורים נרחבים.

תהליכים

שחיקה היא חיכוך בין סלעים או גרגרים בגדלים שונים, הגורמת להסרה של שכבות חיצוניות שלהם. תהליך זה מתרחש בעת תנועתם של מים, רוח וקרחונים הנושאים סלעים וגרגרים. אלה – בבואם במגע עם פני השטח של המסלע – חורצים ומסירים חלקים ממנו בליטוש, בדומה לאופן בו פועל נייר זכוכית.

סוגי חיכוך

חלוקים מעוגלים

המונח "שחיקה" מתייחס לשני סוגים של חיכוך הפועלים על סלעים:

  • שחיקה, שפשוף (attrition) – שברי סלעים וחלקיקים המצויים בתוך זרמי מים פועלים זה על זה. תהליך זה מסיר פינות חדות מגושי חצץ המצויים בתוך זרם וגורם להתעגלותם וליצירת חלוקים.
  • גידוד (abrasion) – שברי סלעים וחלקיקים המצויים בתוך גוף נע פועלים על גושי מסלע נייחים ומסירים ממנו חלקים. תהליך זה מחליק את המסלע או חורץ אותו, תלוי בגודל השברים והגרגרים הפעילים. מונח זה מיושם לרוב להגדרת פעולת החלקיקים המצויים בתוך זרמי מים,[1] אם כי התהליך מתרחש גם באמצעות חלקיקים המוסעים על ידי רוחות וקרחונים.[2]

החלקים המוסרים מן המסלע באמצעות תהליכי השחיקה נקראים "שחק סלעים". שחק הסלעים מוסע באמצעות סחיפה ומצטבר למשקעים, המתלכדים ומתגבשים ליצירת סלעי משקע.

אמצעים

כיווני השחיקה על פני הסלע
סלע הפטרייה בתמנע
סימני חריצה מקבילים בגרניט בסנטרל פארק
"גבנוני כבשים", ויילס

החלקיקים הפעילים בתהליכי השחיקה מוסעים על ידי שלושה אמצעים:

שחיקה מימית

כוח השחיקה של המים חזק מאד ונובע מכבידתם, מן המסה שלהם ומהזווית בה פועל הזרם. כוח זה מתגבר ככל שעולה כמות החלקיקים השוחקים המצויים בזרם. עוצמתה של השחיקה תלויה בקשיותו של הסלע המותקף, במשך הזמן בו פעלו עליו החלקיקים ובכמות המים הזורמים עליו.

המים פועלים בשני תהליכי החיכוך: שחיקה וגידוד.

בתהליך השחיקה מתעגלים חלקיקים המצויים בזרם: גושי חצץ לחלוקים וגבישי מינרלים לגרגרים. מידת ההתעגלות של החלקיקים תלויה בקשיותם, בהרכבם ובמרחק שעברו. ככל שמרחק ההסעה גדול יותר, כך ממושכת השחיקה וגדלה מידת ההתעגלות של החלקיקים.

חלקיקים הנישאים במים – בנהרות, בנחלים או במי ים – פועלים בתהליך הגידוד על מסלע נייח, חורצים ומלטשים את פניו. הסרת החומר מפני המסלע יוצרת צנירים – דוגמת אלה המצויים בנחל אורן, וטבלאות גידוד – דוגמת אלה המצויות בחוף ראש הנקרה ובסלעי הכורכר בחוף דור-הבונים.

שחיקת רוחית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שחיקה רוחית

גרגרי אבק וחול הנישאים באמצעות הרוח שוחקים ומלטשים את המסלע העומד בדרכם. שחיקה באמצעות רוח אופיינית למדבריות, שסלעיהם חשופים בשל מיעוט הצמחייה.

אחד התוצרים האופייניים לשחיקה באמצעות רוח הן "פטריות סלע", דוגמת זו המצויה בבקעת תמנע. פטריות הסלע נוצרות מהבדלים ברמת השחיקה: החלקיקים הכבדים שוחקים את חלקו התחתון של הסלע – המהווה את "גזע" הפטרייה, יותר מאשר את חלקו העליון – המהווה את "ראש" הפטרייה.

שחיקה קרחונית

עם תנועת הקרחון מצטבר בתחתיתו ובשוליו "טריד קרחוני" – מאסף של סלעים וחלקיקים הנכלאים בו ומוסעים באמצעותו. הטריד הקרחוני חורץ במסלע הנייח או מלטש את פניו. חריצי השחיקה מקבילים זה לזה ולתנועת הקרחון על פני המסלע. דוגמאות לחריצי שחיקה כאלה נראות בפני סלעי הגרניט בסנטרל פארק. חריצי שחיקה מקבילים מצויים גם ברמות המחורצות, והיוו רמז חשוב לתהליך היווצרותן.

החלקיקים המוסרים מן המסלע באמצעות שחיקה קרחונית עשויים להיות דקים כאבק, אז הם נקראים "קמח סלעים". הקרחון הכבד ממשיך לדחוף את קמח הסלעים, ויוצר על גבי המסלע מצע מלוטש הנקרא "מֶרֶט קרחוני" או "לֶטֶש קרחוני".

גבנוני כבשים

צורת נוף האופיינית לשחיקה קרחונית היא "גבנוני כבשים". גבנוני כבשים הן גבעות סלעיות מוארכות, המצויות באזורים בעלי תבליט שחלה בהם שחיקה קרחונית. המדען השווייצרי הוראס-בנדיקט דה סוסיר (Horace-Bénédict de Saussure,‏ 1740–1799) כינה את גבנוני הכבשים "roche moutonée" – "אבן צמרירית", מאחר שהזכירה לו את הפאות המתולתלות שהיו אופנתיות באותה עת. הגבנונים נוצרים כאשר הקרחון – שטיפס קודם לכן על התבליט – יורד בחזרה למישור ושובר בדרכו חלקים סדוקים או רופפים במסלע.[3]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גידוד במילון המונחים של האוניברסיטה הפתוחה
  2. ^ גידוד – על פי מילון אבן-שושן: "(בגאולוגיה) השתחקות חמרי קרקע וסלעים בחופים על ידי פעולת הגלים, הרוחות, הקרח וכדומה"
  3. ^ אופן היווצרותם של "גבנוני כבשים"

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0