שוק מאה שערים

שוק מאה שערים הוא שוק לממכר מזון, תשמישי קדושה, כלי בית ועוד, הנמצא בטבורה של שכונת מאה שערים בירושלים. השוק משתרע לאורך רחוב עין יעקב החל מרחוב עונג שבת ממזרח ועד לרחוב בהר"ן ממערב, במקביל לרחוב מאה שערים.

שוק מאה שערים 2011

בשנים עברו היה השוק מוקד מסחרי מצליח ושוקק אשר שימש את כלל היישוב היהודי מחוץ לחומות, אך תקופת הזוהר של השוק מאחוריו ופעילותו המסחרית כיום מצומצמת יותר.

היסטוריה

הקמת השוק, המאה ה-19

מאז 1874 - שנת ייסוד שכונת מאה שערים, לא היה בה, כמו בשכונות האחרות מחוץ לחומה, פעילות כלכלית ממוסדת מלבד תנורים לאפיית לחם. כל הסחר נעשה בתוך העיר העתיקה אליה רכבו התושבים על גבי חמורים או באמצעות רוכלים ערביים שהגיעו לשכונה. רק כחמש עשרה שנה לאחר ייסוד השכונה נפתחו בה החנויות הראשונות שהיוו את השלד לשוק המתהווה.

החנויות הראשונות נפתחו במרכז רחוב עין יעקב סמוך לשער האמצעי. החנויות היו ציבוריות והכנסותיהן זרמו לקופת וועד השכונה. בתקנות השכונה נאסר לפתוח חנויות מתחרות לאלו של הוועד על מנת למנוע פגיעה בהכנסותיה, תושבי השכונה האדוקים אשר מיעטו לעסוק במסחר קיבלו את התקנות בנפש חפצה. בשלב זה היו בשכונה כ-15 חנויות.

תחילת המאה ה-20

בשנת 1904 נקלעה קופת השכונה לקשיים עקב בניית מקוואות ופעילויות צדקה נרחבות, בתמורה להלוואה גדולה החכירה הקופה למלווה שטח במרכז השכונה שיועד במקור על ידי מתכנן השכונה קונרד שיק לבניית גן ציבורי, בשטח זה הוצבו כ־15 דוכנים מפח ועץ, בעיקר לממכר מזון. בשנות ה-20 חזר השטח לידי הוועד, הדוכנים הוחלפו בביתנים בנויים מבטון ואבן אותם כינו התושבים 'החנויות החדשות'. לראשונה הושכרו החנויות לסוחרים פרטיים אך ההכנסות מהשכירות נמסרו לצורכי הקהילה.

בסוף שנות העשרים הוסיף השוק להתרחב, אף בניגוד לתקנות הקהילה, והוקמו חנויות חדשות ופרטיות. ברחוב חברת משניות סמוך ל'חנויות החדשות' נבנה שוק פירות וירקות אשר כונה 'סוכות' בשל דוכני העץ הארעיים ששימשו את הסוחרים. בדרך כלל החנויות הקבועות והוותיקות שימשו יהודים אשכנזים יוצאי פולין וליטא תושבי השכונה, ואילו הדוכנים הארעיים שימשו יהודים מזרחיים ואף סוחרים ערביים מהשכונות הסמוכות. בשנים אלו שגשג השוק וסיפק פרנסה לרבים מבני השכונה ומחוצה לה. בלב השוק נפתחה משחטת עופות אשר נתנה מענה לדרישות הכשרות המחמירות של התושבים.

מיקום השוק ברחוב המרכזי של השכונה, על אם הדרך מהליפתא אל העיר העתיקה, תרמה רבות להצלחתה ושגשוגה.

שנות ה-40 של המאה ה-20 עד המאה ה-21

דעיכת השוק החלה על רקע מלחמת העצמאות. רבים מהדוכנים נחרבו כליל מירי הפגזים, והשכונה שמצאה את עצמה בסמוך לקו שביתת הנשק החלה לעבור שינויים דמוגרפיים משמעותיים. שכונות חרדיות חדשות החלו להיבנות במערב העיר ומשכו אליהם אוכלוסייה מבוססת. מאה שערים ירדה מגדולתה, ובשכונה נשארו רק קשיי יום מעוטי יכולת או קבוצות מתבדלות אדוקות. בשכונות החדשות התפתחו בהדרגה מרכזי מסחר חדשים והסוחרים והצרכנים נטשו את השוק. גם מהסוחרים הערביים נבצר מלבוא אל השוק בשל הכיבוש הירדני במזרח ירושלים. גם לאחר איחוד ירושלים לא הצליח השוק להשתקם, עיריית ירושלים שהבטיחה לסייע בשיקומה לא עמדה בדיבורה הן בשל חוסר אטרקטיביות של המיקום, - העיר מתפתחת מערבה ומאה שערים כבר לא מובילה את הדרך לירושלים, והן בשל חוסר נכונות לשיתוף פעולה מצד האוכלוסייה. גם שוק ארבעת המינים שפעל לצד השוק הועתק למיקום חדש ברחבת כיכר זופניק.

שוק מאה שערים 1978

בספרות ועיתונות התקופה מתוארים השכונה והשוק כמקומות מוזנחים אשר הסירחון והעזובה בכל מקום. כמו כן מתואר יחס שלילי ומשפיל כלפי זרים הבאים אל השוק ובפרט כאלו אשר לא התלבשו או התנהגו בהתאם לצביון המקום. לצד זאת בספרות החרדית מאותה תקופה השוק עדיין מתואר כמקום שוקק ומצליח עם חיי מסחר משגשגים.

המאה ה-21

כיום ישנן בשוק כ-30 חנויות המתרכזות ברחוב עין יעקב, הן משרתות בעיקר את האוכלוסייה המקומית ומציעות מוצרי מזון בעלי כשרות מחמירה, כלי בית ומוצרי יודאיקה אותנטיים כגון סת"ם ובתי תפילין. כמחצית מהחנויות עדיין ברשות הוועד והן מסייעות למפעלי גמ"ח שונים. שטחו של השוק ונפח פעילותו העסקית מצומצם לעומת העבר אך הוא עדיין שומר על צבעוניותו ואופייו הייחודי.

מעוז העדה החרדית

בשל מיקומו בעומק ובמרכז השכונה, השוק מהווה את מעוז הפלגים הקיצוניים בעדה החרדית. בשוק מתקיימות פעילויות אנטי ציוניות, הפגנות ושריפת פחים, ומתרחשים עימותים תכופים עם המשטרה. כוחות משטרה פושטים על השוק לעיתים קרובות לצורך מחיקת כתובות נאצה והורדת דגלי פלסטין. כך גם אנשי רשות המיסים אשר פושטים על השוק נקלעים לא פעם לעימותים אלימים.

בשנים 2011–2015 התרחשו בשוק וסביבתה סדרה של הפגנות ואירועים אלימים על רקע סגירת המשחטה הוותיקה בשל חשדות להעלמות מס ושימוש ללא היתר על ידי מפעילה יואל קרויס.

בשנת 2020 במהלך מגפת הקורונה, השוק נשאר פתוח בניגוד לתקנות החירום אשר אסרו על הפעלת שוק קמעונאי, הדבר גרר פשיטה משטרתית אשר הובילה לעימותים ומעצרים.

בשערי השוק מוצבים שלטים המפצירים בתיירים להימנע מביקור בשוק, ולכל הפחות לעשות זאת בלבוש צנוע.

בתי כנסת

בשוק ממוקם בנין המוסדות של חסידות תולדות אברהם יצחק שכולל בית מדרש ותלמוד תורה, בית כנסת "טשארטקוב", בית כנסת "ישועות יעקב" ו"שטיבלאך מאה שערים", "אמעריקאנער שוהל", בית כנסת ספרדי בית כנסת החסידי הראשון בארץ "בית ברוך" ועוד.

לקריאה נוספת

• גבריאל ברקאי ואלי שילר (עורכים), מאה שערים וסביבתה, אריאל, תשס"ד, עמוד 77–82.
• בנימין קלוגר, מאה שערים שלי, המודיע, תשע"ו, עמוד 280.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37798193שוק מאה שערים