שומה בק

שומה בק (במקור שמואל בק, בהונגרית: Beck Soma; קסטהיי, 3 באוגוסט 1872 – פץ', 26 באפריל 1930) היה דוקטור לרפואה יהודי-הונגרי, רופא עור, פרופסור באוניברסיטה, המנהל הראשון של הקליניקה לדרמטולוגיה של אוניברסיטת אליזבת המלכותית ההונגרית לשעבר של פץ'.

ביוגרפיה

שמואל קורנל בק נולד במשפחה יהודית כבנם של וילמוש בק ושל אדלין (קרולינה) ברוק. לפי הנתונים האוטוביוגרפיים שלו, הוא למד בבית הספר היסודי בעיר הולדתו, בעוד את לימודיו התיכוניים סיים בחלקם בבית הספר התיכון בקסטהיי, בחלקם בבית הספר התיכון בסומבטהיי, לאחר מכן בבית הספר התיכון הלותרני בבודפשט ובשנת 1889 קיבל שם את תעודת בגרות.

כמדען צעיר

הוא למד רפואה באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). סיים את לימודיו באוניברסיטה וקיבל את התואר בינואר 1895. כסטודנט שנה ב' לרפואה הפך למדגים עטור פרסים במכון לאנטומיה ושנה לאחר מכן במכון לפיזיולוגיה. הוא היה בשנתו החמישית כשהפך למתמחה ללא שכר במכון להיסטולוגיה תחת ניהולו של אוטו פרטיק. פרופסור אוטו פרטיק עסק באינטנסיביות לא רק בפתולוגיה, אלא גם בבקטריולוגיה שהתפתחה במהירות באותה תקופה. פרופסור פרטיק היה מומחה מצוין ועסק גם בקידום צעירים מוכשרים ושילובם בעבודה מדעית.

כסטודנט, שומה בק סומה הפך למתמחה עטור פרסים גם במכון להיסטופתולוגיה מ-1 באפריל 1894, ולאחר השגת התואר ברפואה (1895) הפך למרצה באותו מכון. הוא פעל שם מה-1 בפברואר 1895 עד ה-1 באוקטובר 1895. עבור שנת הלימודים 1895/1896, הוענקה לו מלגת נסיעה על ידי המנהל הנודע לשעבר של המכון לפיזיולוגיה, ז'יגמונד שורדן. במהלך הסיור הלימודי בן השנתיים של שומה בק לחו"ל, הוא עסק בפתולוגיה, בהיסטופתולוגיה ובקטריולוגיה של כמה מחלות.

במלגה בחו"ל

את הסמסטר הראשון של המלגה בילה בווינה, שם עבד במעבדתו של פרופסור ארמן (Ehrmann), אך גם ביקר במרפאותיהם של מוריץ קפושי ולאנג. הוא פרסם שני מאמרים מתקופה זו. לאחר מכן בילה זמן רב בפריז ושם בבית חולים סן לואי (l’Hopital St. Louis) עבד במחלקות דארייה (Darier), פורנייה (Fournier) וגושה (Gaucher). הוא גם השתתף באחד הקורסים במכון פסטר וקיבל עבודה קבועה במעבדה ההיסטולוגית של הקולג' דה פראנס, בראשות לואי-אנטואן רנווייה (Louis-Antoine Ranvier) ולואי-שארל מלאסה (Louis-Charles Malassez). בשנה השנייה בילה כמעט 6 חודשים (מרץ-יולי) במרפאה ובמעבדה של אונה (Unna), המומחה הגדול לרפואת עור, בהמבורג, גם שם פרסם שני מאמרים.

שוב בבודפשט

בסתיו 1897, בתום מסע לימודיו, השתקע בבודפשט כמומחה למחלות עור וריאות (היום: מחלות עור ומין) ועסק בטיפוח המעשי והמדעי של תחום קליני זה. בית החולים לילדים אדל ברודי קיבל אישור עבור שימוש מעשי ומדעי של החומר על המאושפזים, ואוטו פרטיק, מנהל המכון לפתולוגיה, התיר לו להיות עובד קבוע של המכון בראשותו וכן איפשר לו לשם כך עבודה נפרדת. האגודה הצרפתית לרפואת עור בחרה בשומה בק כחבר נספח באפריל 1898, וב-1900 הוא הפך לחבר מערכת של Monatshefte f. praktische Dermatologie בעריכתו של אונה ולאחר מכן הפך לחבר מערכת ב-Dermatologische Wochenschrift.

ב-1 במרץ 1900, מונה לרופא הראשי של בית החולים לילדים אדל ברודי ובדרך זו הייתה לו הזדמנות לבקר או לטפל בחולים עם מחלות עור וריאות שהיו מאושפזים בבית החולים באופן עצמאי. הוא פרסם מספר מאמרים על תוצאות מחקר זה, ונתן מצגות בהסתדרות הרפואית ובפגישות של מחלקת העור. באוגוסט 1900 השתתף בקונגרס הבינלאומי הרביעי לרפואת עור.

עבודה משותפת של אדן קרומפכר ושל שומה בק (ינה, 1903)

בשנת 1902, שומה בק וחברו, הפתולוג אדן קומפרכר, השתתפו בתחרות הבינלאומית בהמבורג שעליה הכריז אונה, ועם עבודת הגמר שלהם "הארכיטקטורה העדינה יותר של קרצינומות עור ראשוניותDie feinere Architektur der primären) " Hautcarcinome) הם זכו גם בפרס של 600 מרק גרמני. עבודה זו פורסמה בשנת 1903 כמונוגרפיה קטנה (Verlag von L. Voss, Hamburg und Leipzig). בשנת 1905, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט הסמיכה את שומה בק כפרופסור חבר בתחום מחלות העור והריאות.

ב-17 בנובמבר 1906 נשא את אלזה, בתם של ז'יגמונד שטראסר ושל מלווין אאוש.

לאחר שירות קצר בשדה הקרב בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא עבד בבית החולים הצבאי למוסדות פיננסיים בבודפשט; אחר כך בשנת 1918, בשנה הקריטית של קריסת המלוכה, הוא הוזמן לעמוד בראש מחלקת העור בבית החולים זיטה בבודפשט. הנהלת אוניברסיטת ברטיסלאבה, שברחה לבודפשט ב-1918, ביקשה מבק לתת הרצאות בנושאי עור וגינקולוגיה, וב-5 בינואר 1922 הוא הוזמן למחלקה לרפואת עור וגינקולוגיה כראש המחלקה. הזעזוע שגרם חוזה טריאנון, המחסור בכסף והקשיים הארגוניים העצומים הולידו פעמים רבות צעדים סותרים זמניים. האוניברסיטה כבר עברה לפץ', אך גורלה של מרפאת העור טרם נחרץ. לבסוף פרופסור בק והמכון שלו עברו לפץ' בתחילת דצמבר 1924.

העמוד הראשון הפרק הראשון של Epitheliome (Handbuch der Haut - und Geschlechtskrankheiten)

עד מהרה החל בק לארגן ולהצטייד במרפאת עור בבניין המוזנח לשעבר של בית החולים בפץ'. לאחר מאמצים ומעקבים רבים הצליח להשיג את כל החיוני לטיפול בחולים ובאביב 1925 נפתחה המרפאה למטופלים. חיסרון גדול היה שלא הייתה הסקה מרכזית במבנים הראשיים ובמבני המרפאה, אלא רק חימום קמינים שסופק מהמסדרונות שסיפקו חום גם למחלקות הענקיות. כעבור מספר שנים קיבל הבניין דוד מרכזי במרתף לאספקת מים חמים וחימום.

הוא חלה בשפעת קשה בחורף 1930, ולאחר מכן נפטר ב-21 באפריל 1930, בגיל 57, מדלקת ריאות כסיבוך.

הנצחה

• Beck Soma professzor tanítványai, munkatársai, hazai és külföldi barátai 1930-ban, magántanári habilitációjának 25 éves évfordulójáról egy-egy dolgozattal kívántak megemlékezni, de váratlan halála miatt ez mint „Beck Soma Emlékkönyv” jelent meg
• 1991 szeptemberében későbbi tanszéki utódainak – Berde Károly, Melczer Miklós – születésük 100 éves évfordulója emlékére a klinika könyvtári folyosóján emelt márványtáblák leleplezése alkalmával Beck Soma professzor márványtáblája is leleplezésre került
• A Pécsi m. kir. Erzsébet Tudományegyetem Orvosi Karának akkori dékánja úgy határozott, hogy a pécsi klinika könyvtárát Beck Soma Könyvtárnak nevezzék el
• 2005-ben egy 11,4 cm átmérőjű bronzplakett készült Beck Soma halálának 75. évfordulója alkalmából (Füz Veronika szobrászművész alkotása)

לקריאה נוספת

• אימרה שניידר: חייו ופועלו של פרופסור שומה בק (1872–1930) (סקירה של דרמטולוגיה ו-Venereology) * אלמנך האוניברסיטה של פץ'. 1367–1999.
• אוניברסיטת אליזבת המלכותית ההונגרית. בלוג TGYO.
• פרוטוקול אוניברסיטת פץ'. 1914-1963.
• יוזף בנקה: הרקטורים והדיקנים של אוניברסיטת אליזבת. פץ' 1998.
• אלמנך האוניברסיטה של פץ'. 1367–1999. שומה בק.
• הודעת האבל של שומה בק.
• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. שומה בק

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שומה בק בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שומה בק34248707Q791745