שוד ימי במצר מלאקה
שוד ימי במצר מלאקה מהווה איום על בעלי אוניות וספנים המשיטים ספינות לאורך נתיב המים בן ה-800 קילומטרים. שודדי ים תקפו ספינות בנתיב זה כבר במאה ה-15, והם פועלים בו גם כיום. על פי ה-IMB (הלשכה הימית הבינלאומית - International Maritime Bureau) הצליחו סיורים ימיים מתואמים של אינדונזיה, מלזיה וסינגפור, ואבטחה משופרת על כלי השיט לצמצם במידה משמעותית את השוד הימי בשנים האחרונות.
הגאוגרפיה של מצר מלאקה מסייעת למלאכתם של שודדי הים. המצר היה, ועודנו מעבר ימי חשוב בין הודו לסין, שנעשה בו שימוש רב לתעבורה ימית מסחרית. בתקופה המודרנית התרחב השימוש בו והוא הנתיב בו עובר הסחר בין אירופה, ויצואניות הנפט של המפרץ הפרסי לבין הנמלים השוקקים של מזרח אסיה. המצר צר, כולל אלפי איונים, ונשפכים אליו נהרות רבים, תנאים אידיאליים לשודדי ים להתחבא ולהתחמק מהניסיונות ללכוד אותם.
היסטוריה
שוד ימי במצר מלאקה לא הייתה בהיסטוריה דרך להתעשרות קלה בלבד, אלא גם כלי פוליטי חשוב. שליטים הסתמכו על שודדי הים באזור על מנת לחזק את שלטונם. דוגמה אחת היה הנסיך מפלמבנג (עיר היסטורית בסומטרה), הסולטאן פראמסוורה (Parameswara; 1414-1344). הנאמנות של הפירטים מבני האוראנג לאוט (Orang Laut) לפראמסוורה מנעה משליטים סמוכים לכבוש שטחים מממלכתו ובסופו של דבר הוא ייסד את סולטנות מלאקה. בין המאה ה-15 למאה ה-19 שיחק המצר תפקיד מרכזי במאבקי הכוח הפוליטיים של דרום-מזרח אסיה. מלבד המעצמות המקומיות כללו השחקנים גם מעצמות קולוניאליות כדוגמת פורטוגל, הולנד, ובריטניה. שרידים לנוכחות אירופאית זו, מצויים כיום בקברים התת-מימיים של כלי שיט שאבדו בסופות, במעשי שוד ימי, בקרבות וכתוצאה מספנות גרועה. אלו מפוזרים בייחוד בים סין הדרומי ובמצר מלאקה.
כאשר הגיעו מתיישבים אירופאים לאזור במאה ה-18 וה-19 התגבר השוד ימי במצר. הסיבה העיקרית להגעת האירופאים הייתה הרצון לשלוט על המסחר המשתלם בתבלינים. צ'ארלס קורן (Charles Corn) מחבר הספר "ניחוחות גן העדן: סיפור המסחר בתבלינים" (The Scents of Eden: A Narrative of the Spice Trade) כתב כי "תבלינים הניעו את הכלכלות בעולם באותם ימים כפי שנפט מניע אותם כיום".
התעבורה המסחרית המתגברת שעברה במצר ומצבם הכלכלי המעורער של התושבים המקומיים הניעו רבים לעסוק בשוד ים. בשוד ימי השתמשו לעיתים כצורה של התנגדות פוליטית לקולוניאליזם. מרבית שודדי הים היו מבני הלאנון (Lanun) במאלאית: "שודד", ילידים שחיו בכפרים לאורך החופים. שודדי ים סינים, שגורשו מסין של שושלת צ'ינג השתתפו גם הם בשוד ספינות סוחר.
בשנות ה-30 של המאה ה-19 החליטו בריטניה והולנד, המעצמות הקולוניאליות ששלטו באזור, לחסל את השוד ימי הגואה. הם סימנו קו הפרדה לאורך המצר, כשכל צד אחראי למלחמה בשודדי הים בצד שלו של קו ההפרדה. קו הפרדה זה נהיה ברבות הימים הגבול בין מלזיה לאינדונזיה במצר. פטרולים תכופים וטכנולוגיה ימית טובה יותר בנוסף לשיפור ביציבות המדינית ובתנאים הכלכליים באזור, אפשרו למעצמות האירופאיות להפסיק את השוד הימי באזור עד לשנות ה-70 של המאה ה-19.
שוד ימי מודרני במצר מלאקה
רקע
כ-40% מהסחר העולמי עובר כיום במצר מלאקה, בעיקר נפט מהמפרץ הפרסי לסין ולכלכלות המשגשגות האחרות של דרום-מזרח אסיה ומוצרים מוגמרים מהן למזרח התיכון ולאירופה. כ-50,000 ספינות עוברות במצר מדי שנה. הכמות הגדולה של הספינות העוברות דרך המרחב המצומצם של מצר מלאקה (בנקודה הצרה ביותר מגיע רוחב המצר ל-2.8 ק"מ בלבד) מקילה על פירטים לאתר קורבנות פוטנציאליים.
בתחילת המאה ה-21 החמירה בעיית השוד הימי במצר מלאקה. ב-2004 התבצעו בעולם 325 תקיפות וניסיונות תקיפה של שודדי ים, מתוכן התבצעו תשעה במים הטריטוריאליים של מלזיה, שמונה במים הטריטוריאליים של סינגפור ו-93 במים הטריטוריאליים של אינדונזיה. אופי התקיפות נע משוד מזומן ורכוש אישי של ספנים, שוד הסחורות שבבטן הספינות, גניבת חלקי מנועים, ועד חטיפה מאורגנת תמורת דפי כופר.[1] ב-2005 הוסיפה חברת החיתום לוידס של לונדון אזור זה לרשימת אזורים בסיכון מלחמתי, הכרזה שהוסיפה עוד אחוז לפרמיה על ביטוח המטען העובר במצר.[2] אבל בסופו של דבר סך כל הנזקים הישירים משוד ימי והנזקים העקיפים (עליית דמי הביטוח והוספת אמצעי אבטחה לספינות) היו מוגבלים ביחס לסך הסחר שעבר במצר, והם לא הרתיעו את חברות הספנות.
שודדי הים המודרניים
שוד ימי מודרני מסווג לשלוש קטגוריות:
- שודדי ים שמטרתם רווח קל - שודדים אלו מנצלים הזדמנויות. הם מחפשים מטרות קלות, והם שודדים בעיקר כסף מהספינות ומצוותיהן.
- שודדי ים העובדים עבור או שייכים לארגוני פשע - מתוחכמים הרבה יותר מהקבוצה הראשונה. הפעילות שלהם הדורשת מימון, מודיעין, כישורים ויכולת תיאום. מטרתם לגנוב את המטען כולו או לחטוף את אנשי הצוות תמורת כופר.
- שודדי ים הקשורים לקבוצות טרוריסטיות או בדלניות שמטרתן פוליטית - דרך הפעולה של שודדים אלו דומה לדרך פעולתם של שודדי ים החברים בארגוני פשע, אלא שמטרתם היא השגת מימון להכנת פעולות טרור או על מנת לממן רכישת נשק לחבריהם.
הלחימה בשוד הימי
בתגובה להגברת מעשי השוד הימי הגבירו שלוש מדינות האזור, אינדונזיה, מלזיה וסינגפור את המאמצים לפטרל במצר באמצעות מטוסים וספינות על מנת לרסן את השוד הימי, ואחר כך הצטרפו אליהם תאילנד והודו העושה שימוש במל"טים. סינגפור הייתה מעוניינת בתמיכה בינלאומית במאמצים אלו, אבל מלזיה ואינדונזיה התנגדו להתערבות בינלאומית. על פי דיווחי הלשכה הימית הבינלאומית מרבית הפירטים באזור הם מאינדונזיה, אם כי מבין מדינות האזור דווקא הצי האינדונזי הוא המצויד פחות מאחרים להילחם בשוד הימי. המאמצים נשאו פרי והמגמה החלה להתהפך. ב-2005 דיווחה הלשכה הימית הבינלאומית על 79 מקרי תקיפה וב-2006 על 50. באותה שנה ביטלה לוידס את ההכרזה על המצר כאזור בסיכון מלחמתי. באוקטובר 2007 דיווחה הלשכה שאינדונזיה ממשיכה להיות האזור שבו מתרחשים מעשי התקיפה הרבים ביותר של שודדי ים, 37 מאז ינואר 2007, אם כי מדובר בשיפור מול תשעת החודשים המקבילים ב-2006.[3]
חלק בירידה בכמות מעשי השוד הימי נובע מסיבות אחרות. כך למשל חלק משודדי הים שפעלו במצר הגיעו ממחוז אצ'ה שבקצה המערבי של סומטרה. במשך 30 שנה התנהל מאבק בין ארגון מוסלמי בדלני לבין השלטון המרכזי של אינדונזיה. המאבק בודד את אצ'ה ופגע קשה בכלכלתה. בייאושם פנו אנשים מאצ'ה לשוד ימי כדרך להתפרנס וגם לממן רכישת נשק. אבל ב-2005 חתמו הצדדים על הסכם שלום והחיים באצ'ה שבו להיות נורמליים ואתם גם נפתחו הזדמנויות תעסוקה מסוכנות פחות.
בנוסף לפטרולים אוויריים וימיים נעשה שימוש בטכנולוגיה במלחמה נגד הפירטים. לדוגמה, הדוח השנתי של הלשכה הימית הבינלאומית לשנת 2006 מציין שמאז 2004 הותקנו בספינות בנפח של 500 טון ומעלה מערכות אתראה ואבטחה. מערכות האבטחה כוללות מכשירים המשדרים את מיקומה המדויק של הספינה. יתר על כן, הפדרציה של איגודי בעלי ספינות אסייתים (Fasa - ראשי תיבות של Federation of Asian Shipowners' Associations) הקימה מאגר נתונים על מנת לספק מידע מעודכן על המקומות שבהן התבצעו תקיפות, סוג התקיפות, ותוצאת התקיפות. המערכת, "מרכז שיתוף מידע" (ISC - Information Sharing Centre), הוא אחת התוצאות מברית בין 14 מדינות להילחם בשודדי הים.[4] השר לתחבורה של סינגפור הכריז כי "שוד ים הוא בעיה חוצה מדינות וזו הפעם הראשונה שהוקם גוף בינלאומי שייעודו הבלעדי הוא להילחם בבעיית השוד הימי באסיה".
קישורים חיצוניים
- Southeast Asia's modern-day pirates
- 2004 vs. 2007 global piracy summary, The Economist, published 23 Apr 2008.
- Pirates mock Malacca Strait security
- "Tribute and Trade", KoreanHistoryProject.org
הערות שוליים
- ^ How to Defeat Pirates: Success in the Strait TIME
- ^ Hard times for pirates in busy world waterway Christian Science Monitor
- ^ After a Dip in Attacks, Pirates Mount a Comeback
- ^ "Shipowners want better info on regional piracy", The Business Times Singapore
