שדה מנוחה הקטנה
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 מחוז חרסון |
שדה מנוחה הקטנה (באוקראינית: Мала Сейдеминуха, ביידיש: קליין שדה-מנוחה) היא כפר באזור בריסלב (אוק') שמחוז חרסון באוקראינה, שהיה בעברו שטעטל יהודי. לפי רישומים מ-2001 התגוררו בכפר 245 תושבים.
בשנים 1840–1841 בסמוך למושבה היהודית החקלאית "שדה מנוחה" שבפלך חרסון התיישבה קבוצת מהגרים יהודים מנוול וישובים אחרים של פלך ויטבסק. בעקבות כך המושבה המקורית קיבלה את השם שדה מנוחה הגדולה והמושבה החדשה נקראה "שדה מנוחה הקטנה".
יחד עם גידול באוכלוסיה, חלק מהתושבים התקשו להשתלב בחקלאות ועזבו את המושבה לטובת הערים בסביבה. נכון ל-1842 התגוררו בשדה מנוחה הקטנה 442 תושבים (35 משקי בית), ב-1887 היו 233 תושבים (33 משקי בית), ב-1897 נרשמו 520 תושבים ביישוב (מתוכם 96.5% יהודים). ב-1916 היו 632 תושבים, ב-1924 היו 793 תושבים וב-1931 חיו בו 578 איש[1]. החל מ-1840 פעל בית כנסת ביישוב. בשנים 1898–1899 עסקו בחקלאות 75 משפחות (454 נפשות). חלק קטן מהמתיישבים עסקו בתעשייה. בסוף המאה ה-19 פעל בכפר חדר ובית ספר יסודי. בשנים 1890-1916 פעל בית ספר פרטי עם 3 שנות לימוד, אשר לימוד מספר מקצועות: רוסית, יידיש, היסטוריה רוסית ויהודית, גאוגרפיה, תורה ותלמוד. כ--40-50 ילדים למדו בכל מחזור. ב-1912 נפתחה מכללה ציבורית יהודית עם שתי כיתות לימוד, שפת הלימוד היתה יידיש. בישוב פעלו שלוש חנויות ובית מרחץ. החל מ-1911 פעל חוג תאטרון מקומי וספריה. ב-1920 נפתח בית ספר למוזיקה. התנועה הציונית והחלוץ היו פעילים בישוב. מודרכי ולניצקי, שהיה לאביו של אסף שמחוני היה פעיל ציוני מוכר מאוד באזור ועלו לישראל עם קבוצת מתיישבים נוספים.
במהלך מלחמת האזרחים הרוסית שדה מנוחה הקטנה סבלה מתקיפות, פוגרומים, רעב ומעשי שוד. בין היתר צבא המתנדבים הרוסי השתתף בפוגרום מ-1919. מצב משקי הבית היה ירוד מאוד. בשנים 1924–1931 כמות משקי הבית הצטמצמה מ-163 ל-123. בשנים 1925–1928 החל תהליך שיקום והתאחדות של חקלאים לצורך עיבוד אדמה. כלי הנדסה חקלאית מודרניים סופקו על ידי הג'וינט ואוזט. ב-1929 הוקם הקולחוז "אבנגדר" שאיחד 90.2% ממשקי הבית בכפר. החל מ-1928 ועד ל-1944 הכפר נקרא "שטערנדורף" והיה אחד הכפרים באזור היהודי קלינינדורף. בשנים 1924–1925 התנועה הציונית שפעלה באזור דעכה בעקבות לחץ השלטונות. עם זאת, חלק מהמתיישבים כבר הספיקו לעלות לארץ ישראל. חלק מהפעילים הציוניים נעצרו ונכלאו. ב-1928 בית הכנסת של שדה מנחה הקטנה הפסיק את פעילתו הדתית והפך ל"בית תרבות". בהמשך אותו הבניין שימש כבית ספר ביידיש. שפת הלימוד השתנתה לרוסית ב-1938.
שטרנדורף בדומה לישובים חקלאיים אחרים נפגע מתהלך של קולקטיביזציה וחיסול מעמד הקולאקים. 30 תושבים מתו מרעב בשנים 1932– 1933. התושבים העמידים נעצרו והוגלו מהכפר.
ב-1941 עם פלישתה של גרמניה הנאצית לברית המועצות, 218 תושבי שדה מנוחה הקטנה גויסו לצבא האדום (189 מתוכם נפלו בקרב) ו-28 נוספים נמלטו מהכפר. ב-17 בספטמבר 1941 כוחות הצבא הגרמני הוציאו להורג 340 יהודים מהכפר בירי. לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה יהודים מועטים בלבד חזרו לכפר שכמעט נמחק. ב-1945 שמו חזר להיות "שדה מנוחה הקטנה". בסוף שנות ה-40 נרשמו בשדה מנוחה הקטנה 44 תושבים יהודים בלבד.
ב-1967 הוקמה במקום בו היה קבר אחים אנדרטה לזכר הנספים[1]. הכפר נכבש על ידי צבא רוסיה במסגרת המתקפה בדרום אוקראינה ב-2022 ושוחרר בהמשך על ידי צבא אוקראינה.
קישורים חיצוניים
- История еврейской земледельческой колонии Малая Сейдеменуха
- נילי דגן, שירים / נילי דגן - מאזניים, דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים, באתר מאזניים, דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים, 4 בפברואר 2020
- שבט שמחוני - 100 שנים לעליה לארץ
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 МАЛАЯ СЕЙДЕМЕНУХА, אתר rujen.ru
