שבי ביפן במאה ה-20
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
שבי ביפן במאה ה-20 היה מנת חלקם של שבויים אנשי צבא רבים במלחמות המאה ה-20. רבים במדינה היפנית ראו בנפילה בשבי אות קלון והתייחסה בצורה שלילית לחיילי היריב שנפלו בשבי. ובהתאמה, הדימוי המקובל במערב להתייחסותם של היפנים לשבויים, הוא אכזריות והשפלה.
שביה ושבויים ביפן
החוקר הישראלי רותם קובנר מצא שהיחס לשבויים לאורך כל מלחמותיה של יפן בעת המודרנית היה תלוי בעיקר בשלושה גורמים. הראשון היה זהות האויב, כלומר האם הוא היה מערבי או אסיאני, הגורם השני היה זהות קבוצת ההתייחסות של יפן באותו סכסוך. קובנר מצא, שכאשר השבויים היו מערביים וקבוצת ההתייחסות הייתה מערבית, כמו במקרה של מלחמת יפן-רוסיה, היחס לשבויים היה חיובי ושעור תמותתם נמוך. ומנגד, כאשר השבויים היו סינים וקבוצת ההתייחסות פסקה להיות המערב, הרי היחס היה שלילי ביותר ומעשי הטבח תכופים, כפי שאירע במהלך מלחמת סין-יפן השנייה ובעיקר בטבח ננקינג הידוע לשמצה בשלהי 1937. הגורם השלישי הוא דפוסים ומסורות מקומיים כלפי שבויים. קובנר טוען שביפן המודרנית דפוסים אלה השתנו תכופות בהתאם לצרכים הלאומיים. לצורך מלחמה מקומית וסיוע מערבי, המדינה היפנית ידעה לכפות על חייליה התנהגות אבירית, ולצורך מלחמה טוטלית, היא גייסה את מושג הבושידו וכפתה לעיתים על חייליה לחימה עד מוות.[1]
במלחמת יפן-רוסיה
במלחמת יפן-רוסיה נשבו חיילים רבים מהצבא הרוסי, בהם יוסף טרומפלדור. על פי רותם קובנר, היחס היפני לשבויים רוסים היה חיובי. שיעור התמותה שלהם היה נמוך מאוד, מחנות השבויים היו פתוחים ולא מעט שבויים אף בחרו להשאר ביפן עם סיום המלחמה. יחס זה נבע מרצונה של יפן להתפס כאומה נאורה בעיני מדינות המערב שהציפו את הזירה בעתונאים ומשקיפים צבאיים.[2] שלטונות הצבא היפני הקימו מחנה לשבויים, שבו התקיימו חיי יומיום מאורגנים ואף פעילות תרבותית.[3][4]
במלחמת העולם השנייה
במלחמת העולם השנייה, נשבו על ידי היפנים רבבות חיילים מצבאות בעלות הברית. שלטונות יפן הקימו מחנות רבים להחזקתם, בארצות הכיבוש שלהם בדרום מזרח אסיה וביפן עצמה. ברבים מאלו הוחזקו השבויים בתנאים של רעב, זיהום ומניעת טיפול רפואי.
הפשיטה על מחנה השבויים בקבנטואן הייתה פעולה אשר בוצעה על ידי גדוד הסיירים השישי (ריינג'רס) ב-30 בינואר 1945 כדי לשחרר למעלה מ-500 שבויים מחיילי בעלות הברית, שהוחזקו בשבי היפני לאחר נפילת הפיליפינים ב-1942.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מירון מדזיני, עלילותיו של שבוי יהודי רוסי : טרומפלדור ביפן, בתוך: המערכה הנשכחת; מלחמת רוסיה-יפן ומורשתה, תל אביב: הוצאת מערכות, 2005, עמ' 415–423.
- Bob Wodnik, Captured Honor: Pow Survival in the Philippines and Japan.
הערות שוליים
- ^ Rotem Kowner. “Imperial Japan and its POWs: The dilemma of humaneness and National Identity.” In G. Podoler (ed.), War and Militarism in Modern Japan: Issues of History and Identity. Folkestone, Kent: Global Oriental, 2009.
- ^ Rotem Kowner, “Becoming an honorary civilized nation: Remaking Japan’s military image during the Russo-Japanese War, 1904-05.” The Historian, 64, 19-38, 2001 ; Kowner, R. “Japan’s ‘fifteen minutes of glory’: Managing world opinion during the war with Russia, 1904-5” In Y. Mikhailova and W. M. Steele (eds.), Japan and Russia: Three Centuries of Mutual Images (pp. 47-70). Folkestone, Kent: Global Oriental, 2008.
- ^ ראו: על טרומפלדור בשבי.
- ^ פעילות טרומפלדור בשבי יפן.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] שבי ביפן במאה ה-2022373229