בושידו
בושידו (武士道) שמשמעותו ביפנית היא "דרכו של לוחם", הוא קוד התנהגות של הסמוראים, הלוחמים היפנים לפני תקופת מייג'י במאה ה-19.
קוד ההתנהגות, שפותח בימי הביניים במאות ה-9 עד ה-12, דורש נאמנות וכבוד עד המוות. כשהסמוראי נכשל בשמירת כבודו, הדרך היחידה להשיבו היא על ידי ביצוע "ספוקו" - התאבדות טקסית המבוצעת על ידי נעיצת חרב בבטן.
בצורתו הטהורה ביותר הבושידו דורש מההולכים בדרכו לבחון את המציאות מנקודת המבט של מותם העתידי.
הבושידו היווה גם את הבסיס הרוחני לאלו אשר ביצעו התקפות "קאמיקאזה" במהלך מלחמת העולם השנייה. מסיבה זו, לאחר כניעת יפן אסרו האמריקאים על היפנים לבצע כל סוג של אימון באמנויות לחימה ששורשיהן נעוצים בבושידו.
הספורט המודרני "קנדו" נסמך על בסיס הפילוסופיה של הבושידו, בעיקר בהתבססותו על העקרון "מכה אחת-הריגה אחת". שלא כמו אמנויות לחימה אחרות, מגע ממושך עם היריב או חבטות רבות בו נמנעות לטובת מכה אחת "נקיה" בגופו או בראשו של היריב.
שמונה המידות הטובות
אלה שמונה המידות הטובות המגדירות את המקיים את הבושידו:
- ג'י (義) - יושרה.
- יו (勇) - אומץ.
- ג'ין (仁) - נדיבות.
- רי (礼) - הוקרה.
- מאקוטו (誠) - כנות.
- מאיו (名誉) - כבוד.
- צ'וגי (尽忠) - נאמנות.
- ג'יסה (自制)-שליטה עצמית.
ראו גם
לקריאה נוספת
- גיליון דצמבר 2003 של הנשיונל ג'יאוגרפיק העוסק בתרבות הסמוראים.
- הספר הגאקורה
קישורים חיצוניים
- גבריאל רעם, סוד הקסם הסמוראי
- בושידו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בושידו31409463