שביל ישו
.jpg)
שביל ישו (לעיתים דרך הבשורה) הוא נתיב הליכה ארוך בגליל התחתון ובצפון הכנרת, המקשר בין אתרים החשובים לנצרות.
השביל
מטרתו של השביל היא לספק נתיב הליכה נוח ומסומן המקשר בין אתרים משמעותיים בחייו של אותו האיש בצפונה של ארץ ישראל, כפי שמתוארים בבשורות על-פי מתי, לוקס ומרקוס. יוזמי השביל מציינים אודותיו כי:
"השביל נוצר במטרה להפוך לטרק ברמה בינלאומית, ולהוות במה ללימוד היסטוריה ורוחניות, גשר לקירוב אנשים בעלי רקע שונה, ולעידוד תקשורת ביניהם. אנו מציעים חוויות ושירותים אתיים וזמינים לכל האנשים. השביל אינו מקדם חזון דתי או פוליטי ואנו מנסים לעבוד עם אישים, עם ארגונים מקומיים ובינלאומיים בעלי נקודות מבט שונות."[1]
אורכו של השביל הוא 65 ק"מ, והוא מתחיל בנצרת ומסתיים בכפר נחום. השביל חולף דרך ציפורי, משהד, כפר כנא, קרני חיטין, נבי שועייב, הר ארבל, מגדל, עין שבע והר האושר. בחלקו חופף השביל לקטעים משביל ישראל ולשבילי הליכה אחרים. לשביל סומנה חלופה דרומית באורך של 73 ק"מ המשלימה מסלול מעגלי, וזו חוזרת לנצרת דרך טבריה, אתר הטבילה ירדנית, הר תבור והר הקפיצה.
השביל הוא יוזמה של מעוז ינון, שהקים בתי הארחה בנצרת, ודייוויד לנדיס, תרמילאי אמריקאי, והכשרתו החלה בשנת 2007. סימונו הושלם בשנת 2009 לקראת ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל[2], ומומן על ידי משרד התיירות. למשרד התיירות היו תוכניות לסמן שביל דומה בשם "שביל הבשורה", וזה הושלם בסוף שנת 2011. עם זאת, השם "שביל הבשורה" משמש לעיתים כשם חלופי לשביל ישו. השביל מסומן בשטח בסימון שבילים מיוחד שהוקצה לו על ידי הוועדה לשבילי ישראל - לבן-כתום-לבן, או בנקודה כתומה במקומות שהוא חופף לשביל הליכה קיים - והוא מופיע במפות סימון השבילים של החברה להגנת הטבע.
דרך הבשורה
בסוף שנת 2011 פתח משרד התיירות שביל חלופי המכונה באופן רשמי "דרך הבשורה". בדומה לשביל ישו, מתחיל גם שביל הבשורה בנצרת, אם כי לא במרכז העיר, אלא בהר הקפיצה, וגם יעדו הוא חופה הצפון-מערבי של הכנרת. בניגוד לשביל ישו עוברת דרך הבשורה בשטחים פתוחים תוך שהיא עוקפת מקומות יישוב ומספר אתרים קדושים לנצרות. אורכה של דרך הבשורה הוא 62 ק"מ, והיא מיועדת להולכי רגל, רוכבי אופניים ורוכבי סוסים. הדרך הוכשרה בשיתוף עם הקרן הקיימת לישראל בעלות כוללת של 3 מיליון ש"ח. על דרך הבשורה נמתחה ביקרות חריפה מצד גורמים שונים, בהם גם החברה להגנת הטבע, ולפיה הדרך החדשה עוקפת מקומות יישוב במקום להשתלב בהם, ושמה את הדגש על הליכה דרך יערות קק"ל. לדברי המבקרים שביל ישו מוצלח יותר מהדרך החדשה, הן בזכות נופיו, והן בשל התאמתו לקהל היעד הנוצרי, שכן הדרך החדשה מגיעה אל הכנסייה הראשונה לאורכה, כ-2 ק"מ לפני שהיא מסתיימת בכפר נחום[3]. הנתונים מן השטח תומכים בביקורת שנמתחה על משרד התיירות. דיווחים מדברים על עשרות בודדות של מטיילים בשנה בדרך הבשורה. כך נמסר בכינוס בחודש מאי 2018 שנערך באוניברסיטת חיפה.
לקריאה נוספת
- המדריך האדום לדרך הבשורה יעקב סער ויגיל הנקין, אשכול הוצאה לאור 2012. דאנאקוד 1141-101
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דרך הבשורה |
אתר האינטרנט הרשמי של שביל ישו- השביל באתר משרד התיירות
- השביל באתר החברה להגנת הטבע
- Five Stops in the Galilee (הארץ)
- השביל באתר שירות המידע הקתולי
- משה גלעד, פרשת דרכים: מה שלא רואים מ"דרך הבשורה", באתר הארץ, 4 בדצמבר 2011
הערות שוליים
28667307שביל ישו