שבבניק
שבבניק הוא כינוי סלנג בציבור החרדי לנער שוליים חרדי. לרוב מדובר בנער שנפלט ממסגרות החינוך וחדל להתנהג על פי נורמות החברה החרדית.
כינויים נוספים המשמשים בקהילה החרדית בהקשר דומה הם: נוער שוליים, שייגעץ (מיידיש: שקץ), פרחח, "מקולקל" ו"פושטק".
אטימולוגיה
מבחינה אטימולוגית, השם הוא שילוב של המילה הערבית שבאב شباب, שפירושה נוער, והסיומת הסלאבית והיידית ניק. יש המתייחסים לשם כראשי תיבות בדיעבד של הפסוק מקהלת: ”שמח בחור בילדותך” (י"א, ט)[1].
התפתחות התופעה
עד לאמצע המאה העשרים נשלחו לישיבות בעיקר תלמידים מוכשרים, והשאר עבדו וסייעו למשפחתם. עם התגבשות אורח החיים החרדי המוכר היום החלו כל בני הנוער להישלח לישיבות. נערים רבים עוזבים את הישיבות בין מרצונם ובין שלא מרצונם. חלקם אינם עומדים בדרישות החברתיות הנוקשות של הישיבות או מתקשים ללמוד תלמוד לאורך כל שעות היום, אחרים חפצים לפתח את כישוריהם בתחומים נוספים שאינם מתאפשרים בישיבות שאותן הם עוזבים ויש העוזבים את הישיבה משום שתרבות המערב ואורח החיים החילוני קורצים להם. חלק מן הנפלטים מפסיקים לשמור תורה ומצוות ומתפקרים, אולם רובם ממשיכים לראות עצמם כחלק מהחברה החרדית. לעיתים מתקבצים הנפלטים בחבורות אשר פונות לפעמים לכיוונים שליליים כמו תגרות רחוב והצקה לבחורות ובמקרים מסוימים אף לעבירות פליליות. לעיתים נאלצים הנפלטים לישון ברחוב במשך תקופה ארוכה[2]. שבבניקים שהשתתפו בתחקיר עיתונאי שסקר את התופעה אמרו שחלקם מגיעים לכדי מחשבות אובדניות[3].
ממחקר שפורסם ב-2009 עולה שכ-30% מבני הנוער החרדים בגילאי חטיבת הביניים והתיכון הם בגדר "נושרים סמויים" - רשומים במוסדות החינוך אך אינם לומדים[4].
תגובת החברה החרדית לתופעה
בעבר נטתה החברה החרדית להתעלם מקיום התופעה וראתה בנערים אלו יחידים הפורצים גדר. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החלו להיעשות מאמצים לטיפול בשבבניקים כתופעה. הוקמו מסגרות המיועדות להם, כגון ישיבת שערי יושר של הרב משה גולדשטיין (נקראת כיום "אילת השחר", אך כיום היא כבר לא פונה לנערים מסוג זה), ישיבת דרך השם של הרב ברוך צבי גרינבוים וישיבת רש"י של הרב חייקל מילצקי, שלושתן בירושלים, וישיבת נחלת שלמה של הרב אברהם ארלנגר בבני ברק.
פוסקים רבים קובעים שיש לסלק נער חרדי מהישיבה, ולעיתים אף ממשפחתו, אם הוא חוצה קו אדום מסוים של התנהגות, כמו שימוש בסמארטפון. הנימוק לכך הוא שהנער עצמו כבר "מקולקל", ואם יישאר בחברה החרדית הוא עלול לקלקל את האחרים שסביבו ולהביאם לידי חטא[5]. כמה רבנים מעודדים את גיוסם לגדוד נצח יהודה, שהשירות בו מהווה מסגרת דתית. אחרים, כמו הרב גרשון אדלשטיין, סוברים שיש להשאיר את הנער או הנערה בבית בכל מחיר.
במקרים רבים שבהם משפחה חרדית מסלקת מביתה נער שבבניק, היא אינה מוותרת עליו לחלוטין, ועושה ניסיונות להחזירו לחיי החברה החרדית. לעיתים ניסיונות אלו מצליחים, ונערים שסולקו מביתם חוזרים לחברה החרדית, ובמקרים מסוימים הם חיים חיים כפולים, כאשר הם מקיימים כלפיי חוץ את נורמות החברה החרדית, ובתוך ביתם, פועלים הנערים על פי נורמות אחרות[2].
בתרבות
ב-2017 עלתה ב-HOT הסדרה "שבאבניקים" העוסקת בתלמידי ישיבה חרדים. התופעה מתוארת גם בספרה של נועה ירון-דיין "שירה גאולה" שיצא ב-2016.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שבבניק |
- צחר רותם, ה"שבבניקים" יוצאים בקמפיין: "נמאס לנו להיות חרדים סוג ב'", באתר הארץ, 23 בספטמבר 2004
הערות שוליים
- ^ אמנון לוי בספרו החרדים.
- ^ 2.0 2.1 פנים אמיתיות: הנערים האבודים, באתר עשר .TV
- ^ פנים אמיתיות: הנערים האבודים, באתר 10 .TV, דקה 28:38
- ^ מתיו ווגנר, כתבה ב"ג'רוזלם פוסט", 9 ביולי 2009
- ^ פנים אמיתיות: הנערים האבודים, באתר 10 .TV, דקה 19:49
31152075שבבניק