רפואה יהודית
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
רפואה יהודית היא עיסוק ברפואה בקרב העם היהודי, הכולל כתיבה בשפות העברית והערבית כאחד. עד היום, 28% מזוכי פרס נובל לרפואה היו יהודים, למרות שהיהודים מהווים פחות מ-0.2% מאוכלוסיית העולם.[1]
היסטוריה
העת העתיקה
לא ידועים טקסטים "רפואיים-יהודים" מהעת העתיקה.[2] רפואה יהודית כרפואה מובהקת לא הייתה קיימת, ובמקום זאת רופאים יהודים אימצו את הידע היווני, ומאוחר יותר את הידע היווני-רומי כדרך הפעולה המקובלת.[3]
טקסט הידוע בשם "ספר התרופות" מתועד בתלמוד הבבלי פעמיים, ובברייתא,[4][5] הטקסט מתוארך ככל הנראה לתקופת מלכותו של חזקיהו.
ימי הביניים
מידע נוסף: רפואת ימי הביניים של מערב אירופה
הרמב"ם נחשב כרופא דגול בעיניי בני דורו ואף היה הרופא בארמונו של צלאח א-דין, בספרו משנה תורה בהלכות דעות בפרק ד' הביא המלצות רפואיות רבות ובסופן הבטיח שמי שינהג בעצותיו לא יחלה כל ימיו וימות מהזקנה:
כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה וימות ואינו צריך לרופא ויהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו...
— משנה תורה לרמב"ם הלכות דעות פרק ד' הלכה כ'
אחד הטקסטים המוכרים כיום (ונחשב לאחד הטקסטים העתיקים ביותר ברפואה יהודית), הוא "ספר התרופות" או "ספר הרפואות" (אנ' Sefer Refuot) תוארך לתקופה הביזנטית (ככל הנראה, כ-1,700-1,000 שנים לאחר תקופת חזקיהו).
טקסט הרפואי-יהודי נוסף הנחשב בין הקדומים ביותר הידועים, שנכתב בעברית, מיוחס לאסף היהודי (אסף , ומתוארך למאה השביעית או השמינית לספירה.[6] הטקסט מורכב מארבעה חלקים: סיפור על העברת הרפואה מאלוקים לאנושות, סקירה רפואית, Materia Medica ורשימת פרשיות רפואיות.[6] אמנם אין ידיעה על הכותב עצמו או היכן נכתב הטקסט, אך הוא הופץ בקהילות יהודיות בתקופת ימי הביניים, וניתן לשער כי הייתה לו השפעה רבה על רופאים יהודים רבים בתקופה זו.[6]
למרות ההתקדמות בתחום הגינקולוגיה במהלך ימי הביניים, הטקסטים על גינקולוגיה נכתבו בעברית בלשון זכר, דבר שמצביע על כך שטקסטים גינקולוגיים הופנו לרופאים (גברים), ולא למיילדות.[6] נראה שהאזכור היחיד של מיילדות בטקסטים אלה הוא כאשר יש צורך במגע ישיר עם איברי האישה; רק אז טקסטים מזכירים במפורש את הנשים המעורבות בהליך.[6] באחד המקרים, הטקסט ייעץ לרופא "להורות למיילדת לעסות את פתח הרחם שלה" עם צמחי המרפא שהוזכרו.[6]
נשים מטפלות תרמו באופן משמעותי - הן לעיסוק ברפואה בתוך ומחוץ לקהילות היהודיות, והן לגוף הידע הרפואי בקהילה היהודית ומחוצה לה. מהטקסטים ששרדו, נראה שהשכיחות הגדולה ביותר של רופאות נשים היה במהלך המאות ה-14 וה-15. בעוד נשים תרמו לקידום הרפואה היהודית בתקופה זו, עדיין היו מספר מגבלות שהציבה עליהן החברה. יהודים לא הורשו ללמוד באוניברסיטה נוצרית. יחד עם זאת, ניתן היה לעקוף זאת על ידי ביצוע בחינה ורכישת licentia curandi et practicandi, רישיון לעסוק ברפואה.[6] לפחות במקרה אחד, בדיקה זו הופנתה במיוחד כלפי יהודים שהיו אמורים לעבוד עם חולים נוצרים.[7]
כתוצאה מכך, השכלתן הרפואית של הנשים הייתה ברובה תלויה בקרוביהן הגברים. חוה (הידועה גם בשם חנה), אישה מחבל מאנוסק(אנ') שבצרפת המוזכרת בשל "כישוריה הרפואיים" במסמך מתוארך לתחילת שנות ה-20,[8] ו-וירדימורה, אישה סיציליאנית שקיבלה את רישיון הרפואה שלה ב-1376,[8] היו מטפלות יהודיות שקרוביהם הישירים - בעלה ובניה של חוה ובעלה של ווירדימורה - היו גם הם מטפלים.[8] רופאים יהודים התחנכו לעיתים קרובות בשפות יוונית, לטינית, ערבית ועברית, דבר שנתן להם גישה לטקסטים רפואיים שלעיתים קרובות לא היו נגישים לעמיתיהם הנוצרים.[9] נשים יהודיות, שעבדו כרופאות, מנתחות ומיילדות, התקבלו כמומחיות רפואיות בפריז, פירנצה, נאפולי וסיציליה ובערים נוספות. שרה מסנט ז'יל, למשל, הייתה רופאה יהודיה שהכשירה סטודנט נוצרי, סלבטוס דה בורגונובו, בצרפת של המאה הארבע-עשרה.[8] שצמילר סבור שזו ראיה מספקת כדי להצביע על כך ששרה לימדה והכשירה גם סטודנטיות.[8] מאיירונה, אישה יהודייה מחבל מאנוסק, מופיעה כ-phisica (רופאה בעלת הסמכה לעסוק ברפואה) בלמעלה מארבעים מסמכים משנת 1342 .[8] באזורים מסוימים אחוז המיילדות היהודיות היה גבוה מהדרוש עבור האוכלוסייה המקומית.[10] בעיירה הצרפתית מרסיי בין 1390 ל-1415, היו 24 מטפלים יהודים לעומת כ-18 נוצרים; זהו שינוי משמעותי לעומת התקופה מ-1337 ל-1362 שבה רופאים יהודים היוו כמחצית מכל הרופאים במרסיי.[10]
מטפלים יהודים השתתפו בחילופי הידע בין סופרים ומטפלים נוצרים ומוסלמים. מידת עיסוקן של נשים יהודיות במיילדות בימי הביניים הייתה תלויה במידה רבה באזורים שבהם התגוררו. באיבריה, למשל, היהודים היו רגילים היטב לשילוב של תרבות מוסלמית, נוצרית ותרבות יהודית משלהם. יחד עם זה הייתה גם הבנה משותפת של הרפואה; יהודים המתגוררים באזור זה אף כתבו טקסטים רפואיים בערבית-יהודית (ערבית כתובה באותיות עבריות) ולא בעברית תקנית או בשפה המקומית[6] כאן, מקובל היה כי מיילדות יהודיות עבדו לצד נשים נוצריות ומוסלמיות.[10] עם זאת, נשים יהודיות עדיין התמודדו עם מצוקה ואפליה, הן על רקע מינן והן על בסיס דתם. נושא זה בא לידי ביטוי בצורה ברורה יותר במרכז אירופה, שם קשה לקבוע אם היה מקובל שמיילדות יהודיות עבדו עבור חולים לא יהודים. ב-1403 הובאה לבית המשפט פלורטה ד'אייס, מיילדת יהודייה ממרסיי, באשמת רשלנות.[10] זהו המקרה הידוע הראשון שהובא נגד מיילדת, ולפי מוניקה גרין, מקרה חריג של רגש אנטי-יהודי בעיירה סובלנית יחסית.[10] אמנם התוצאה הסופית של המשפט אינה ידועה, אך ברור שמעמדה הלא-נוצרי של פלורטה שיחק חלק באישומים שהוטלו נגדה.
המאה ה-17
המחקר המאורגן הראשון של רפואת המקרא החל במהלך המאה ה-17.[11]
המאה ה-20
הפסיכיאטר המפורסם זיגמונד פרויד היה יהודי.[12] אברהם מאסלו נולד להורים יהודים רוסים במהלך 1908.[13]
קישורים חיצוניים
- מונחים עבריים-רפואיים
- רפואה יהודית באתר "ויקישיבה"
- רפואה יהודית באתר הרמב"ם
- אברהם אופי שמש, 2013, חומרי מרפא בספרות היהודית של ימי הביניים והעת החדשה. הוצאת אונ' בר-אילן, רמת גן (ספרי כותר)
יהודים - רפואה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ אנשי סגולה | יהודים זוכי פרס נובל
- ^ H Friedenwald - The Bibliography of Ancient Hebrew Medicine - ncbi.nlm.nih.gov, Bull Med Libr Assoc, v. 23(3); Jan 1935.
- ^ GB Ferngren - Medicine and Health Care in Early Christianity, JHU Press, 2009 מסת"ב 0801891426
- ^ DJ Halperin - The Jewish Quarterly Review New Series, Vol. 72, No. 4 (Apr., 1982), pp. 269-292 The "Book of Remedies," the Canonization of the Solomonic Writings, and the Riddle of Pseudo-Eusebius. Retrieved 2012-12-20
- ^ definotion of baraita - jewishencyclopedia.com and mishnah - jewishencyclopedia.com. Retrieved 2012-12-20
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 6.7 Barkai, Ron (1998). A History of Jewish Gynaecological Texts in the Middle Ages. Leiden: Brill. p. 7. ISBN 978-9004109957.
- ^ Caballero-Navas, Carmen (ביוני 2008). "The care of women's health and beauty: an experience shared by medieval Jewish and Christian women". Journal of Medieval History. 34 (2): 146–163. doi:10.1016/j.jmedhist.2008.03.007.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 Shatzmiller, Joseph (1994). Jews, Medicine, and Medieval Society. Berkeley: University of California Press. ISBN 9780520080591.
- ^ Whaley, Leigh (2011). Women and the Practice of Medical Care in Early Modern Europe, 1400-1800. Palgrave Macmillan. p. 23. ISBN 9780230282919.
- ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 Green, Monica (ביוני 2008). "The trial of Floreta d'Ays (1403): Jews, Christians, and obstetrics in later medieval Marseille". Journal of Medieval History. 34 (2): 185–211. doi:10.1016/j.jmedhist.2008.03.001.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Friedenwald
- ^ Arnold D. Richards - The Jewish World of Sigmund Freud: Essays on Cultural Roots and the Problem of Religious Identity, McFarland, 2010 מסת"ב 078644424X
- ^ S D Kunin, JMiles-Watson - Theories of Religion: A Reader, Rutgers University Press, 2006
38397297רפואה יהודית