רנה ירושלמי

רִנָּה ירושלמי (נולדה ב-1 יוני 1939 בעפולה) היא במאית תיאטרון ישראלית, זוכת פרס ישראל בתחום התיאטרון לשנת תשס"ח.

ביוגרפיה

ירושלמי נולדה בעפולה לשאול, מהנדס, וחיה (לבית אנגילוביץ'), אחות. את ילדותה בילתה בחיפה. היא למדה מחול ותיאטרון והשתלמה בנושאים אלה בלונדון, בגרמניה וביפן. ירושלמי היא פרופסור אמריטה בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.

רקדה בהצגת התיאטרון הקאמרי - שלמה המלך ושלמי הסנדלר. והייתה עוזרת לבמאי ומנהלת הצגה בתיאטרון גיורא גודיק. בשנות ה-70 לימדה ירושלמי בחוג לאמנות התיאטרון של אוניברסיטת תל אביב. שם ביימה הצגות כמו וויצק מאת גאורג ביכנר. לאחר מכן הצטרפה כבמאית ללהקת תיאטרון לה מאמא בניו יורק. ושבה לישראל בשנות ה-80.

ירושלמי ביימה בתיאטראות השונים בישראל, תיאטרון הבימה, תיאטרון חיפה, האופרה הישראלית החדשה, תיאטרון הקאמרי, לה-מאמא בניו יורק , להקת המחול בת-שבע ועוד. ביימה את המחזות רומיאו ויוליה ומקבת' מאת ויליאם שייקספיר, "הדה גאבלר" מאת הנריק איבסן, שש נפשות מחפשות מחבר מאת לואיג'י פיראנדלו, הכיסאות מאת יונסקו, הגולם מאת ליוויק, וכן את המחזות "מאלון הולך למות", "הנזל וגרטל", וגם מאת סמואל בקט.

בשנת 1989 הקימה ירושלמי (יחד עם מעצב הבמה והתפאורן משה שטרנפלד) את אנסמבל עיתים במסגרתו עיבדה, ערכה וביימה את ההצגות: המלט (1989), וויצק (1991) רומיאו ויוליה (1993), ויאמר וילך (1996), וישתחו. וירא (1998), מיתוס, שלוש אחיות, חלום ליל קיץ, הדיבוק ועוד.

ירושלמי ביימה עבור האופרה הישראלית את הפקת "הנזל וגרטל" (אופרה מאת אנגלברט הומפרדינק) ו"אלקטרה" (אופרה מאת ריכרד שטראוס).

פרסים

בימוייה זכו בפרסים רבים, בהם: פרס מרגלית לבמאית הטובה ביותר ולהפקה הטובה ביותר ("המלט") בשנת 1990, פרס משה הלוי להפקה הטובה ביותר ופרס משה הלוי לתרומתה של ירושלמי לתיאטרון הישראלי בשנת 1991, פרס היצירה של האקדמיה הישראלית לתיאטרון בשנת 1998, פרס יוסף מילוא לבמאי המצטיין בשנת 1999, פרס רוזנבלום על ייחודו של סגנון הבימוי של ירושלמי בשנת 2001 ופרס מפעל הפיס בשנת 2004.

בשנת 2001 העניקה האוניברסיטה העברית לירושלמי תואר דוקטור של כבוד.

קישורים חיצוניים

• רנה ירושלמי, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• רנה ירושלמי, קורות חיים באתר פרס ישראל
  • נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל לרנה ירושלמי, באתר פרס ישראל
• אתר אנסמבל עיתים
• לילך דקל-אבנרי, סיפור של התפכחות - ריאיון עם רנה ירושלמי, באתר הבמה, 15 במרץ 2005
• ynet, רנה ירושלמי וניסן נתיב חתני פרס ישראל, באתר ynet, 14 בפברואר 2008
• ציפי שוחט, הממסד נותן יד, באתר הארץ, 16 בפברואר 2008
• מרב יודילוביץ', "הדיבוק" של רנה ירושלמי יציג בהולנד, באתר ynet, 6 ביולי 2009
• ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, הדיבוק של רנה ירושלמי, באתר הארץ, 18 ביולי 2008
• מרב יודילוביץ', מי שחלמה, באתר ynet, 29 ביולי 2009
• טל פרי, ‏הרצל יאמר, באתר גלובס, 30 ביולי 2009
• שרון אהרונסון-להבי, רנה ירושלמי: בין שוליים ומרכז, תיאטרון מס' 14
• שרון אהרונסון-להבי, מאמר על "ויסעו ויחנו", באתר "סל תרבות ארצי"
• שי הרלב, עכבר העיר אונליין, רינה ירושלמי: "אני לא מנהלת בית מסחר לטעמו של הקהל", באתר הארץ, 26 באפריל 2012
• יאיר אשכנזי, כלת פרס ישראל רנה ירושלמי ירדה למקלט, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2016

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26529346רנה ירושלמי