רמתיים צופים
רָמָתַיִים צוֹפִים, או הרמתיים צופים, היא עיר מקראית המוזכרת בספר שמואל כעירם של אלקנה ושמואל בפסוק: ”וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי”.[1]
לדעת מספר פרשנים, היא מכונה בקיצור הרמה, על פי הפסוק: ”וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל-יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה”.[2] וכך, גם החוקר ד"ר יואל אליצור טוען כי רמתיים צופים היא רמה בהר אפרים המוזכרת במקומות אחדים בתנ"ך.[3][4]
שמה של רמתיים צופים נגזר ממיקומה הגבוה, וככל הנראה מאזכר את שם מיישבה הראשון, צוף או צופי, מאבותיו של אלקנה[5][6], אם כי המילה צופה במשמעותה העדכנית שימשה בתנ"ך[7], והיא המקור לשמו הנוכחי של הר הצופים, וכן ליישוב המקראי מצפָה. סבורים שמיקומו בא-ראם או רמאללה, יש סוברים שרמתיים צופים הוא יישוב קדום ליד קרני שומרון שבו צמד שיאים בולט ואוכף ביניהם, הנמצא לא רחוק משילה, ואחרים מזהים אותה עם רמלה בנחלת שבט דן.
הוד השרון נקראה רמתיים על שם רמתיים צופים המקראית, מאחר שהוקמה על שתי גבעות שטוחות זו על יד זו.
מגמות בזיהוי האתר
"במשך תקופות ארוכות של צליינות, מסעות ומחקר הוזכרו זיהויים רבים ושונים לעיר רמתים צופים ולקבר שמואל" המחקר החדש נקט בגישה ביקורתית כלפי מסורות בכלל ובחר להסתמך על ממצאים באתרים.[8]
- רֶנְתִיס - בשמה הקדום רֶמְפתִיס אצל אוסביוס מקיסריה והיירונימוס. זיהוי זה נתמך על ידי החוקרים יהודה אליצור ויהודה קיל אשר זיהו את רמתיים צופים המקראית ברנתיס, כ-12 ק"מ צפונית-מזרחית לנמל התעופה בן-גוריון.[6] אולם יואל אליצור פקפק בהשערה זו, גם בשל מיקומה בשפלה.[9]
- בית רימא - ממזרח לרנתיס.
- רינתיה - ליד לוד, לשעבר כפר ערבי, היום יישוב יהודי ממערב לרנתיס.
- רמאללה - העיר נמצאת בתחום הר אפרים, ונוסדה כנראה על ידי מהגרים במאה ה-16. בזיהויה כרמתיים צופים תמך בן-ציון דינור, בהסתמכו על מידע אצל בנימין מטודלה. אולם אליצור טען כי הזיהוי אינו מבוסס.[10]
- רמלה - מסורת מהתקופה הצלבנית, המוזכרת אצל בנימין מטודלה.
- סלווד - ליד הר חצור.[11]
- נבי סמואל - זיהוי מקובל בספרות הנוסעים, אך הזיהוי נשלל בספרות המחקר החדשה.
- צובה - זיהוי זה הוצע בספרות הנוסעים, ונדחה על ידי החוקר ד"ר יואל אליצור.[12]
- א-ראם - זיהוי מקובל בספרות המחקר החדשה.[13]
- א-רמה - בצפון השומרון על יד סנור.[14]
- א-רמה - דרום מערב לבית לחם
- רמת אל ח'ליל - או אלוני ממרא בחברון.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, בתוך: זאב ארליך (עורך), "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים, המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה, עמ' 116-101.
- איתן קליין וחזקי בצלאל, עיר מתקופת המקרא בח'רבת א-שונה ושאלת זיהויה של הרמתים צופים, 'על אתר', כסלו תשע"ג, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג.
קישורים חיצוניים
- יואל אליצור, מקור המסורת על 'נבי-סמואל', קתדרה 31, אפריל 1984
הערות שוליים
- ^ ספר שמואל א', פרק א', פסוק א'
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק א'.
- ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק ה'; ספר נחמיה, פרק י"א, פסוק ל"ג
- ^ יואל אליצור, קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
- ^ ספר שמואל א', פרק א', פסוק א'
- ^ 6.0 6.1 יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, ירושלים: מוסד הרב קוק, עמ' 8, 16, 196.
- ^ "אפך כמגדל הלבנון - צופה פני דמשק" (מהפסוקים הסוגרים של שיר השירים)
- ^ יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, עמ' 108.
- ^ יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, עמ' 110.
- ^ יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, עמ' 111.
- ^ בן-ציון לוריא, ירושלים, מחקרי ארץ ישראל, ה', כ"ה.
- ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, תש"ע 2010, עמ' 8.
- ^ למשל: בנימין מזר, ערים וגלילות בארץ ישראל, עמ' 81.
- ^ אצל יהוסף שוורץ, תבואות הארץ, עמ' קפ"ט.
