ריכטר גדעון (מפעל תרופות)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חברה מסחרית ריקה.

אחד הבניינים של ריכטר גדעון בע"מ
אחד מבנייניהמפעל ריכטר גדעון בע"מ
בניין המחקר של ריכטר גדעון בע"מ
יחידת המפעל של ריכטר גדעון בע"מ בעיר דורוג

ריכטר גדעון בע"מהונגרית: .Richter Gedeon Nyrt) היא אחת מחברות התרופות החשובות בהונגריה, מבין חברות התרופות בהונגריה היא נמצאת בבעלות בעלי מניות הונגרים ביחס הגדול ביותר (כ-34%).[1] בשל בעלי המניות הזרים שלה, היא יכולה להיחשב כחברה רב לאומית אזורית במרכז אירופה. מאז 2017 ,גאבור אורבן (כלכלן) הוא המנכ"ל ואריק בוגש הוא הנשיא האופרטיבי.[2]

היסטוריה

בית מרקחת שאש

הרוקח היהודי-הונגרי גדעון ריכטר - שחזר הביתה מלימודי הרוקחות בחו"ל - קנה את בית מרקחת שאש (Sas) בדרך אילאי (Üllői út) בבודפשט ב-1901.[3] במעבדתו, הוא ביצע ניסויים בהצלחה בתכשירים (מה שנקרא אורגנותרפיה) המופקים מאיברים של בעלי חיים. בשנת 1902 שיווק בהצלחה את התכשיר האורגנותרפי ברמה עולמית תחת סימן המסחרי Tonogen.

הקמת מפעל בקבניה

ההצלחה אפשרה לגדעון ריכטר להקים מפעל תרופות כעסק משפחתי בבודפשט באזור שבין דרך ג'מראי (Gyömrői út) ורחוב צ'רקס (Cserkesz utca). מגוון המוצרים התרחב: מחומרי חיטוי (היפרול) עד לסימן המסחרי קלמופירין נוגד חום ואנטי דלקתי.

המפעל הכימי ריכטר גדעון בע"מ

החברה המשפחתית הפכה לחברה מניות בערבון מוגבל ב-1923, ובכך סיפקה לחברה הון מספיק לפיתוח מוצרים ורכישת חברות (חברות בנות בבוקרשט ובוורשה). היצוא של החברה היה מאופיין בכך שהיא החזיקה מחסני מישגור (קונסיגנציה) ב-34 מדינות. גדעון ריכטר, לאחר שנאסר בתוך המפעל שלו, נרצח על ידי אנשי מפלגת צלב החץ על גדות הדנובה ונזרק לנהר ב-1944.

תחת השם - מפעל התרופות קבניה

לאחר מלחמת העולם השנייה, המפעל הולאם ואוחד עם כמה מפעלים כימיים קטנים יותר שהולאמו גם הם (רקס, אגר, מדיאר פארמה). עם החלטת ביזור מפעלי התעשייה של בודפשט, בשנת 1967[4] הועבר חלק מהייצור לעיר דורוג, ומתחם המפעלים שנבנה בפאתי העיר הורחב מספר פעמים מאז.

שם המפעל שונה ל"מפעל התרופות קבניה" (Kőbányai Gyógyszerárugyár), שם שחד גיסא לא ניתן לבטא על ידי דוברי שפה זרה כלשהי ומאידך גיסא גרם לטעויות מתמדות בשל העובדה שמפעל התרופות EGIS של היום נמצא גם הוא בקבניה (Kőbánya). בגלל כל זה, עד לחילופי המשטר, השתמש המפעל בשם Kőbányai Gyógyszerárugyár בהונגריה ובשם החברה Richter Gedeon Vegyészeti Gyár Rt. בחו"ל או שם שווה ערך לו בחו"ל בשפה המקומית.

יותר מ-75% מהייצור של החברה הממשלתית היה ליצוא. בין המוצרים שפותחו על ידי החברה בעצמה, בולטים הבאים:

  • Ahistan
  • Humacthid (הורמון ACTH סינתטי)
  • Cavinton

חלק ניכר מהייצור כלל תכשירים פרמצבטיים אורגניים ובחלקו סינטטיים. לאחר שהתאפשרה הרחבת פרופיל המפעל, הורחב סל המוצרים מאוחר יותר למוצרי קוסמטיקה ומוצרי הגנת הצומח.

מאז חילופי המשטר

מאז החלפת המשטר, החברה שמרה על עמדותיה המקומיות והזרות הרבות. זוהי אחת החברות ההונגריות המחויבות ביותר למחקר ולחדשנות.

בשנת 1993 קנתה Colgate-Palmolive את הזכות לייצר את משפחת מוצרי Fabulon ואת מוצרי Richtofit. היא המשיכה להפיץ את המוצרים שיוצרו במפעל בדורוג, אולם הפסיקה את הפיתוח הקשור בהונגריה ופיטרה את צוות הפיתוח המנוסה. ב-2008 סגרה קולגייט-פלמוליב את המפעל שלה בדורוג.

כיום

ריכטר גדעון בע"מ מתפתחת כל הזמן ומבצעת השקעות חדשות. בשנת 2006 החליטה החברה להתחיל בפיתוח וייצור של תרופות ביוטכנולוגיות. כתוצאה מכך, המיזם המשותף ריכטר-הלם הוקם ב-2007.

בשנת 2008 החליטה החברה להקים את מפעל הביוטכנולוגיה שלה בדברצן, שנמסר בשנת 2012 ופועל ברציפות מאז 2014. הפרופיל העיקרי של החברה הוא עדיין מחקר מקורי חדשני, המוצר החשוב ביותר שלה הוא Cariprazine, אשר פותח במשותף עם חברת Actavis האמריקאית.

קבוצת ריכטר

בהונגריה:

חברת האם

מפעלי בנות בהונגריה

חברות בנות זרות:

יש לה גם מיזמים משותפים בברזיל

מועצת המנהלים.

בשנת 2022, 12 חברים היו בדירקטוריון החברה: Bogsch Erik, Orbán Gábor, Prof Dr. Ács Nándor Pál, Dr. Bagdy György, Dr. Cserháti Péter, Dr. Gulácsi Gábor, Dr. Hardy Ilona, Lantos Csaba, Dr. Pandurics Anett, Dr. Szabó László, Szécsényi Bálint, Prof. Dr. Vizi E. Szilveszter.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריכטר גדעון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Magyar tulajdonosok 34,06% (2021. augusztus): Maecenas Universitatis Corvini Alapítvány (10%), Mathias Corvinus Collegium Alapítvány (10%), Nemzeti Egészségügyi és Orvosképzésért Alapítvány (5,25%), egyéb intézmények (5,21%), magánbefektetők (3,6%)
  2. ^ Richter Gedeon: Mellettem az utódom! (index.hu, 2017.10.04.)
  3. ^ Gyakran "Pesti Sas patikaként" említik; nem azonos a budai Arany Sas Patikával, amelyben múzeum működik
  4. ^ Solymár Judit–Kovács Lajos: Dorogi lexikon, 2008, 217. o.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0